בזמן מלחמה - מירי רגב מצאה מאות מיליוני שקלים כדי לחלק הנחות

משרד התחבורה פרסם אתמול ביחד עם משרד האוצר את הצו שיחזיר את רפורמת "צדק תחבורתי" מבית היוצר של שרת התחבורה מירי רגב חזרה אל השיח הציבורי בדרכו לאוטובוסים ולרכבות. בכוונת משרד התחבורה להחיל את הרפורמה בעוד כשבועיים - ב-25 במרץ. על פניו מדובר ברפורמה שבאה להיטיב עם ציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית כשזו מציעה הנחות של 33% לבני 18-26 שנים על מנת לעודד אותם לנסוע דרך קבע בתחבורה הציבורית, פטור לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי בשנה הראשונה לשחרור, 50% לילדים עד גיל 18, מתן הנחה של 50% ברכישת הסדר "חופשי חודשי" עבור נכים וזכאי הביטוח הלאומי מעבר ל-50% הניתנים היום ברכישת ערך צבור בלבד. הפטור מתשלום שתוכנן במקור להינתן לאזרחים ותיקים (נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67) בוטל אך כן תינתן הנחה של כ-50% ברכישת חוזה "חופשי-חודשי" ליישובים המוגדרים כיישובי הפריפריה גאוגרפית באשכול 1-5 מלבד יישובים חזקים דוגמת עומר וכפר ורדים, ויישובים גדולים כמו ירושלים ובני ברק. מי שכן צפויים להינות מההנחה הם תושבי באר שבע טבריה, קריית שמונה, אופקים, ערד וכדומה. הרפורמה, שתוכננה במקור לעלות כמעט 700 מיליון שקלים למשלם המסים, קוצצה וצפויה לעלות כ-350 מיליון שקלים. אבל כנראה שבמשרד התחבורה מאמינים שדווקא עכשיו - בעת מלחמה - זה הזמן להוציא מאות מיליוני שקלים על הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית בישראל. מעבר לכך, צריך להדגיש כי מחירי התחבורה הציבורית בישראל נחשבים לזולים יחסית בהשוואה למרבית מדינות העולם שעשויים להיות גבוהים בכ-50% ואף יותר, בעיקר במדינות מערביות. הרעיון סביב ה"רפורמה" אותה מקדמת השרה רגב נשמע כבר בתחילת כהונתה, זמן קצר לאחר שהחליפה את קודמתה מרב מיכאלי. רגב הצהירה כי הרפורמה של מיכאלי, "דרך שווה", גרמה לפגיעה משמעותית בתושבי הפריפריה להם הייתה ההתייקרות המשמעותית ביותר. במקרה או שלא, נמנעה השרה רגב לציין שבמשך עשרות שנים נהנו תושבי הפריפריה ממחירים שזולים בעשרות אחוזים ממחירי התחבורה הציבורית במרכזי הערים הגדולות והמטרופולינים של ירושלים, תל אביב וחיפה. יותר משמירי רגב רוצה להביא להוזלה בתחבורה הציבורית - שכאמור זולה מאוד כבר עתה - נראה שהיא מחפשת למחוק כל זכר מהכהונה של קודמתה בתפקיד, מיכאלי. למרבה הצער נראה שמשחקי אגו במשרד גוברים על השירות לאזרח כחלק ממלחמת המורשת ו"מי תגיד את המילה האחרונה". לו הייתה רוצה להביא השרה רגב לבשורה אמיתית בתחבורה הציבורית היא הייתה מובילה רפורמה בייעול המערך, תגבור התדירויות, עמידה בזמנים, סלילת נת"צים ופעולות רבות נוספות שיניעו את האזרחים להשאיר את הרכב הפרטי בבית ולעבור לתחבורה הציבורית - מה שאגב לא עשתה גם מיכאלי. לבוא ולהוזיל את המחירים זו הפעולה הקלה ביותר שאפשר לעשות - להנחית הוראה מלמעלה לבכירי המשרד, לגייס כסף מהאוצר ולהוריד מחירים. אף לא דבר בייעול המערך. מעבר לכך, ובהינתן שמדובר בכספים שלא יועברו למאמץ המלחמתי, ראוי היה שמשרד התחבורה בראשות רגב היה משתמש בכספים הללו להקמת תשתיות, לסלילת פסי רכבת לגיוס נהגים נוספים שחסרים למערך ועוד. מדובר ברפורמה שמקודמת בעוד חיבור גשר מסילת 431 מעל לכביש 1 תקוע כבר למעלה מחצי שנה בשל סירובה של השרה לאשר עבודות בשבת. לאחרונה אמנם הצהירה כי העבודות תתקיימנה באמצע השבוע - ומעבר לעובדה שמדובר בעבודות שיתקעו את כל המדינה - מדוע לא טרחה השרה לאשר את העבודות הללו באמצע שבוע מאז אוגוסט? לא באמת ברור מה עושה מירי רגב במשרד ואילו בשורות היא מביאה לציבור. אפילו רפורמה אמיתית בשוק החלפים של המכוניות הפרטיות היא לא קידמה. ובכל הקשור לרפורמה עצמה שצפויה להיכנס בקרוב לתוקף, אין מדובר ברפורמה שתביא לבשורה תחבורתית כלשהי מלבד בשורה קטנה בעיקר לכיס של תושבי הפריפריה. לו היו רוצים במשרד התחבורה להביא לבשורה תחבורתית באמצעות הוזלת התעריפים התחבורה הציבורית, הם היו צריכים לבצע אותה דווקא במרכזי הביקוש, בגוש דן, בחיפה, בירושלים וכדומה. אלו המקומות שבהם יש לעודד את האזרחים להשאיר את המכונית הפרטית בבית ולעבור לנסוע בתחבורה ציבורית על מנת להקל על הפקקים. אבל כל עוד כך נראה משרד התחבורה נאלץ לחכות לטקס החילופים הבא.