פרופסור יוסי שפיגל
צילום: ביזפורטל

"הסטארטאפים צריכים כסף, זה עלול לייבש את כל סקטור ההייטק"

"90% מההשקעות בהייטק הישראלי הן פרטיות" מציין פרופ' יוסי שפיגל, ואומר שהמדינה צריכה להיכנס בשיעורים יותר גבוהים: "אנחנו לא יודעים מה יהיה כאן אחרי המלחמה, משקיעים זרים לא שמים מיליארדים איפה שמסוכן"
צחי אפרתי | (2)

ההייטק הישראלי הוא ללא ספק אחד ממנועי הצמיחה החושבים של ישראל במהל העשורים האחרונים. חברות ההייטק מספקות משרות איכותיות רבות ומכניסות הרבה עושר לשווקים שגם מחלחל הצידה למקומות אחרים, מספיק סיבוב אחד בתל אביב או באזורי משרדים אחרים בארץ ומבט על הבניינים הגבוהים בשביל לראות חלק מהשמות הגדולים שמתנוססים עליהם.

בתקופה האחרונה, גם לפני המלחמה, נראה שיש האטה בענף. החגיגה שהייתה בקורונה עם הגיוסים הגדולים והמשכורות הגבוהות שנתמכו בריבית כמעט אפסית הסתיימה ואנחנו כבר רואים פיטורים בהרבה מקומות. החברות נאלצות לעבוד עם הערכות שווי נמוכות יותר אם הן רוצות לגייס, ולהאטה יש תגובת שרשרת על המשק כולו. 

והמלחמה טרפה את הקלפים עוד יותר. פתאום משקיעים זרים מסתכלים קצת אחרת על החברות הישראליות, והחברות נאלצות להתמודד עם סביבה שונה ומאתגרת יותר מזו שהתרגלו אליה בשנים האחרונות. 

קחו למשל את תחום הסייבר - ניר צוק, מייסד ומנכ"ל פאלו אלטו פאלו אלטו , חברת הסייבר המובילה בעולם, אמר בועידת ההשקעות של הישראל שהענף בישראל עבר שינוי לטובה. אם פעם החברות ידעו לייצר רק טכנולוגיה ואז למכור את החברה, היום יודעים לייצר  מוצר, לשווק אותו ולהגדיל את החברה. עם זאת, צוק אמר בשיחת המשקיעים אחרי הדוחות האחרונים של החברה שהם רואים האטה מסוימת בביקושים מצד הלקוחות למוצרי סייבר. השוק מתקרר, ואפילו התחום שכמעט תמיד נהנה מביקושים גבוהים, מראה סימני האטה.

פרופ' יוסי שפיגל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה עדיין אופטימי לגבי הענף, אבל הוא מציין את השיעור הנמוך של השקעות המדינה בהייטק, ומדגיש את הצורך בהעלאת השיעור הזה, במיוחד בתוקפה הזו. הנה הראיון המלא.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חחח 10/03/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    אולי אם מכניסים את הענקיות כמו אינטל אפלייד וכדומה סבבה, אבל לדעתי 70% מגיוסי ההון של הסטארטאפים הם פנסיות
  • 1.
    דעתי כהייטקיסט 09/03/2024 21:46
    הגב לתגובה זו
    מנסים למכור פוזיציות ולעשות רווחים. יש סיכון גדול בהשקעות בהייטק. הכל קשור לריבית, וברגע שתרד התיאבון של משקיעים לסיכונים תגבר. זה הכל. כל השאר משקרים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.