פרישה פנסיה זקן
צילום: Pixabay

משרד הבריאות: "ההתייקרות בביטוח הסיעודי תגרום לאנשים להישאר באשפוז"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים בשל ההחלטה כי חולים סיעודיים יקבלו גמלה מופחתת, מה שיצר סערה
איציק יצחקי | (2)

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים נוכח החלטת רשות שוק ההון כי החל מתחילת שנה הבאה, חולים סיעודיים שמבוטחים בקופות החולים יקבלו גמלה מופחתת.

הדיון נערך בהתייחס לליקווים שפורסמו בדו"ח שנתי 68 א' על הביטוחים הסיעודיים ובו נכתב כי הודות לתוחלת החיים שעולה, יש צפי להגדלת ההוצאות הנדרשות לקיום במצב זה, אך בכל הנוגע להסדרת שוק הביטוח הקבוצתי המסחרי, שהשפיע על הזכויות של חלק ניכר מאוד מהציבור, לא נעשו דברים והוא "כשל מהותי" שנמשך כ-20 שנה. בדו"ח נכתב: "ההגנה על זכויות הפרט מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לאוכלוסיית החלשים ולפעול לשיפור מצבם ורווחתם. חובתו של אגף שוק ההון, שהוא המאסדר של שוק הביטוח, לטפל במהירות ובנחישות בכשלים שבתחום אחריותו ולהסדיר את תחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי בראייה עתידית ולטווח ארוך".

"אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב. עפ"י דוח מרכז טאוב בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה ב-9,000 איש בשנה. קצב הגידול הצפוי 20-30 אלף איש עד שנת 2040", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי. "מצב זה מציב בפני המדינה אתגרים והזיקנה מאופיינת בריבוי מחלות והזדקקות לטיפול סיעודי. זה מחייב השקעות מצד המדינה ותכלול הגורמים הפועלים כרגע בתחום הסיעוד. האם אדם בן 50 יכול לישון בשקט ולדעת שבעוד 25 שנה הוא יקבל ביטוח סיעודי ולא יתחילו מולו בתרגילי השהייה? הוודעה סבורה שהמדינה צריכה להתרכז בפתרון הוליסטי כולל ועל כן תמשיך לקיים דיוני מעקב הנושא וישיבות מול רשות שוק ההון בדרישה לשתף את משרד הבריאות בשיח של קבלת ההחלטות בנושא הביטוח הסיעודי".

ח"כ מירב כהן: "זה נושא הכי חשוב בעולם במדינה מתוקנת –אנשים כל השנים שילמו ביטוח ועכשיו מורידים להם את הקצבה החודשית ב-1000 שח. זה צריך היה לפתוח מהדורות. כל פעם שמים טלאי. עוד לא נמצא כיסוי ביטוחי רב קיימא שמבטיח לאנשים פתרון רב קיימא. מהו המוצר שמבטיח כיסוי לאנשים חולים שמגיעים למצב סיעודי? זה צריך להיות מוצר שירותי בסיסי כמו חינוך למשל. המציאות היא שרק מי שיש לו הרבה כסף יוכל להתמודד עם המציאות. מי שלא – נכנס עם בני משפחתו לסיטואציה בלתי אפשרית. מי שמשלם את המחיר זה מי שלא יוצא להפגנות ואין להם לובי ולא מתראיינים בתקשורת. האנשים האלה שקופים. ממשלת ישראל והכנסת צריכה לעשות חשיבה ולראות איזה פתרון ביטוחי מציעים להם. עד אז, זה יישאר ברמה של טלאי על טלאי".

שירה עמיאור מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמרה בדיון כי הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים נסגרו למעט 2 קולקטיביים שנותרו למודל ארוך טווח לפורשי צה"ל ולגבי קופות החולים, אמרה כי בשנים האחרונים יש שינוי חד במגמה של התביעות בכל העולם וזה אילץ את הרשות לנקוט פעולה, מה שהביא להקטנת התגמולים והארכת תקופת האכשרה. לדבריה, "בשלב זה המודל התייצב, אולם אנו מבינים שזה ענף קשה לחיזוי, ולכן הוקם צוות להביא פתרון כולל בר-קיימא. אנו מתאימים למגמות המוכרות, במידת הצורך נעדכן את המודל". 

יו"ר הסתדרות הגימלאים, שמוליק מזרחי: "האחריות של מדינת ישראל לבריאות אזרחיה ובמקום שהנושא יטופל ע"י מערכות הבריאות, החריגו את הנושא הסיעודי מאחריות המדינה. האזרח צריך לדאוג לביטוח פרטי, ולאחר מכן לקופות החולים. לכ- 50% מהאוכלוסיה יש ביטוח סיעודי. הממונה על שוק ההון אינה עושה באמת את עבדותו הנאמנה.  הוא קיבל מנדט לפקח על הבנקים וחברות הביטוח. כיצד הגענו למצב שהעבירו אותנו לביטוחים דרך קופות החולים, ו- 4 חודשים לפני סיום יצאה הודעה שחברות הביטוח רוצות לסיים את הביטוחים. העלו לנו את הפרמיה, הביטוח הוא רק עד סוף שנה, מה יהיה בשנה הבאה? חוסר הוודאות מטריף את האנשים! הדרישה שלנו היא ביטוח סיעודי ממלכתי, שהמדינה דואגת לקחת באמצעות ביטוח לאומי , ולאפשר להגדיל את הסכום כדי שהמשפחות תוכלנה לטפל בבני משפחותיהן במקרה של סיעוד. אסור שהנושא יירד מסדר היום". 

טל אמתי נשרי, סגנית בכירה ליועמ״שית משרד הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות דיווח על הכשלים שקיימים בעולם הביטוח. הצוות בראשות שוק ההון טרם התייעץ עם משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש סמכות על  הסוגיות של הביטוחים הקבוצתיים וקופות החולים. ההתייקרות של הפרמיות וההפחתה בתגמולים עלולה לגרום לאנשים שאין להם פתרון חלופי להשאר באשפוז. מנכ"ל המשרד גילה את דעתו ואמר את הדברים מס' פעמים. המצב הנוכחי אינו בר קיימא, אנו לא רוצים שהעיוותים ימשיכו להתקיים במערכת הבריאות. אנו דוחים בכל הגורמים הרלוונטיים לשנות את המצב הקיים".  

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוא נתחיל בזה 07/03/2024 10:14
    הגב לתגובה זו
    כולל מה שצריך לקבל לפי חוק ולא לפי כיפוף ידיים עים המטופל ומשפחתו ה400 ש"ח שהורידו אפשר לאזן בחוזה שהמטפל/ת חותם מראש בלי סחיטה שעוד רגע אני עוזב אים לא מקבל עוד כסף.על חברות הסיעוד לעשות את זה ולא להשאיר את זה פרוץ.
  • 1.
    גימלאי 28/02/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
    בין חברות הביטוח לרבות של קופות החולים לבין המוסד לביטוח לאומי, לגבי מבוגר סיעודי.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.