מגיפת ההשמנה מניחה משקל כבד על ענקית המזון משווייץ
מנייתה של נסטלה, חברת המזון והמשקאות הגדולה בעולם, סובלת מחולשה בשל החשש מהשפעתן של תרופות נגד השמנה על צריכת מוצריה. אנליסטים מביעים אופטימיות וגם החברה הבת בהודו מראה ביצועים יפים. השאלה אם זה יספיק לה כדי לחזור למסלול של עליות. וגם: למה אני חושש שוול סטריט מתקרבת למשבר חדש, והפעם בגלל ה-AI
משברים פורצים בגלל אכזבה מהגורם שהוביל את החגיגה. צילום: טוויטר
למה אני חושש? כי שוק המניות נמצא במצב דומה מאוד לזה שבו היה בפעמים הקודמות. המניות נמצאות בהערכות שיא כאשר הסביבה הכלכלית משתפרת (אין מיתון, רווחיות החברות בשיא, הריבית והאינפלציה בירידה, ההכנסה האישית בעלייה וכך גם התעסוקה והצריכה), החלומות הטכנולוגיים הולכים ומתגשמים במהירות גדולה משציפו, ומספר המשקיעים חסרי ההבנה הולך וגדל עם כל שיא חדש. הכול מתאים להמשך הגאות במניות. זו בהחלט סביבה חיובית לפריחה של גופים ספקולטיביים (קרנות גידור למשל) ולעלייה בתאוות הבצע. "האשם" הגדול כרגע בהתפתחויות הנ"ל הוא ה-AI והחלומות שהיא מייצרת, ואנבידיה היא עמוד האש שמוביל כרגע.
הסימנים לכך הולכים ומתרבים - ננוקס (NNOX) "שלנו" למשל. NNOX סגרה את ה-13.2 על 5.97 דולר ובתוך 3 ימי מסחר עלתה ב-139%, ומשם נפלה בתוך יום, ב-38%, והכול במחזורי ענק (פי 20 מהממוצע), ונראה לי שתחזור למחיר היציאה. על מה ולמה? בגלל בערות, רשתות חברתיות, תקשורת ותאוות בצע, והכול בגלל האותיות NAVD. בכל יום יש 10-15 דוגמאות דומות. על ARM כתבתי בשבוע שעבר. NNOX אגב עדיין מניית חלום נפלאה.
משבר אמיתי יכול לבוא גם בעוד שנתיים-שלוש (ראיתם מה קרה ב-2000 עם גרינספן), אבל נא לקחת את הבעיה בחשבון (יכול להיות שהנפקה של Neuralinkשל מאסק תגרום לכך).
מה מוריד את נסטלה?
נסטלה (סימול:NSRGY בניו יורק או NESN.SW בשווייץ) היא חברת המזון והמשקאות הגדולה בעולם מאז 2014. את 2022 סיימה עם מכירות, רווח תפעולי ונקי של 94.8, 15.9 ו-9.3 מיליארד דולר בהתאמה או 3.42 דולר למניה, ואת 2023 סיימה עם 95.5, 16.1 ו-9.7 מיליארד בהתאמה. קונצנזוס האנליסטים מעריך שאת 2024 תסיים עם הכנסות של כ-100 מיליארד ורווח למניה של 5.18. החברה, שמרכזה בשווייץ, נוסדה ב-1905 ממיזוג בין שתי חברות מזון ומשקאות שווייצריות ששתיהן נוסדו ב-1866. החברה, שפועלת ב-191 מדינות ומציעה למעלה מ-2,000 מוצרים שרבים מהם מותגי-על גלובליים פועלת באמצעות 8 חטיבות: החטיבה הצפון אמריקאית, אירופה, אסיה, אוקיאניה ואפריקה, אמריקה הלטינית, סין, חטיבת נספרסו וחטיבת מדעי הבריאות (המו"פ).
נסטלה, המניה סובלת מחולשה. צילום: flickr
במהלך 2021 עלתה המניה ביותר מ-50%, אבל מאז סוף 2021 איבדה יותר מ-25%. האנליסטים מנסים להבין מה בדיוק הוביל לירידה החדה והלא אופיינית של נסטלה, והמסקנה, נכון לרגע זה, היא החשש מפגיעה בהכנסות שתיגרם בעקבות הצלחתן הבלתי רגילה של ענקיות התרופות, איליי-לילי (סימול:LLY) ונובו-נורדיסק (סימול:NVO) עם תרופות שפיתחו כנגד השמנת היתר. הביקוש ל-Wegovy של NVO ול- Zepboundשל LLY מרקיע שחקים ואנשים שמשתמשים בתרופות אלו מפחיתים את הצריכה של משקאות, ממתקים, מזונות שונים וכו', אפילו צריכת הקפה הסכנה.
עד כדי כך מתפשטת הבהלה, שמנכ"ל נובו נורדיסק Fruergaard Jorgensen סיפר לאתר בלומברג שמנהלים של כמה מחברות המזון והמשקאות פנו אליו להתייעצות בנושא, ולפי חברת הניהול נכסים החשובה AllianceBernstein Holding L.P, "24% משותי הקפה היומי אומרים שהם שותים פחות מאז השימוש בתרופות הנ"ל".
"חשש" הוא בהחלט מרכיב חשוב בקבלת החלטות השקעה, אבל במקרה של נסטלה החברה טוענת שאין השפעה על המכירות ואפילו יותר מכך. מנכ"ל החברה, ד"ר Ulf Mark Schneider, מאמין שנסטלה דווקא תרוויח מהתרופות הללו כי נסטלה, לדבריו, הקימה חטיבה מיוחדת - "חטיבת התזונה הפעילה" - לצורך ייצור של "מוצרים משלימים שמותאמים לאנשים שמשתמשים בתרופות הללו".
לא רק נסטלה יורדת
האמת היא שאין נתונים שמצביעים על פגיעה בנסטלה כתוצאה מהתרופות, וגם ענקית המשקאות פפסי (סימול:PEP) טוענת שאין השפעה אמיתית, אבל לא רק נסטלה יורדת "בגלל החשש". גם מניות של המתחרה הגדולה של נסטלה, יוניליבר (סימול:UL), ירדו. יותר מכך, מנכ"ל וולמארט (סימול:WMT) טוען שנראה לו שיש "נסיגה קלה בצריכת מזון אצל אנשים שנטלו תרופות מדכאות תיאבון", וכאשר וולמארט חוששת, אז משקיעים, בדרך כלל, נדבקים בחשש אפילו אם מדובר בהשערה בלבד. בחברת השירותים הפיננסיים הצרפתית החשובה Kepler Cheuvreux עשו סקר שוק בנושא, ולדבריהם, "החשש של המשקיעים מגיע לאחר ההערות של וולמארט בנוגע להשפעה על צרכני תרופות הרזיה שאולי קונים פחות". בין החששות שמתפשטים לבין עובדות בשטח יש עדיין פער גדול (גם בגלל ששתי התרופות חדשות יחסית). אבל 25%? בגלל חשש בלבד? לאורך כשנתיים שבהן המכירות ממשיכות לעלות והירידה ברווחיות היא תוצאה של תהליך חשבונאי של התאמת הכנסות (Revenue reconciliation)? לא נראה לי. דעתי היא שהירידות במהלך 2022 היו קשורות בתיקון הכללי (נסטלה הגיעה כאמור לשיא כל הזמנים אז ותיקון ערכים התחייב). מניית נסטלה חזרה לעליות בנובמבר 2022 ביחד עם השוק, ועלתה עד מאי 2023, ואז חזרה לרדת. אפשר לומר שהירידות, ממאי 2023, קשורות לחששות שיצרו התרופות. אני מסתמך על אנליזה שעשו האנליסטים Rashad Kawan ו- Javiera Garraoבמורגן סטנלי בסוף אוקטובר 2023, אז נחתה המניה למחיר של 105 דולר (97-98 פרנק שווייצרי). לאור הירידות עד אז ולאור תוצאות הרבעון השלישי שלא היכו את הקונצנזוס, האנליסטים כותבים, "אנו ממשיכים לראות את נסטלה כממוקמת בצורה הטובה ביותר בין חברות יצרני המזון הגדולות כדי לנווט בסביבה הנוכחית. בעקבות הירידות במניה לאחר תוצאות הרבעון השלישי אנו רואים את המחיר כנקודת כניסה אטרקטיבית וממליצים בקנייה (Overweight)". מחיר היעד עודכן ל-129 דולר. האנליסטים הביעו זהירות אבל לא דאגה, והם גם מתייחסים בהרחבה וברצינות לחששות מפני ההשפעה האפשרית של התרופות נגד השמנת היתר והסוכרת, תרופות ה-1-GLP. על השאלה "כיצד ישפיע האימוץ הגובר של תרופות GLP-1 על המכירות של נסטלה", עונים האנליסטים שרק 15% ממוצרי החברה עשויים להיות מושפעים מהתרופות. "בנוסף", כותבים האנליסטים, "החברה מפתחת מספר מוצרים נלווים לטפל במגמות GLP-1, כולל מוצרים המיועדים להפחתת הסיכון של תת תזונה ואובדן שרירים רזים, כמו גם להגביל ריבאונד מהיר במשקל לאחר טיפול. ההנהלה מצפה לראות השפעה חיובית על המכירות מהחידושים הללו במיוחד בתחום מוצרי הבריאות שלה אבל גם בחטיבות המזון שלה".המכפיל הגבוה הוא עוד בעיה
מניית נסטלה "סובלת" מעוד בעיה, היא נסחרת לפי מכפיל היסטורי של 27.4, מכפיל גבוה בהשוואה לממוצע של חברות מזון ומשקאות מתחרות כמו יוניליבר (סימול:UL) או מונדלז (סימול:MNDZ) שהמכפיל שלהן 18. זה גם מכפיל גבוה בהשוואה לנהוג בשווייץ (שזה חשוב כיוון שקרוב ל-40% מבעלי המניות שווייצריים). בדרך כלל ההסבר למצב כזה הוא שאמונת המשקיעים שהמצב הולך להשתפר גוברת על החששות. במקרה של נסטלה זו הנחה סבירה בגלל ביצועי העבר ועוצמת השוק של החברה. אבל יש עוד סיבה לאופטימיות - החברה הבת, נסטלה הודו, היא אחת השחקניות הגדולות במגזר מוצרי הצריכה בהודו, שצומח במהירות והיא מבוססת היטב בשוק ההודי שאת הפוטנציאל שלו זיהתה כבר ב-1959 והונפקה בבורסה של מומבאי עוד ב-1968 (סימול: NESTLEIND.BO). לאורך כל התקופה, עד לשנה האחרונה, נעו המניות של NESTLEIND.BO בצמוד למניות של טסלה בשווייץ. מאז אפריל 2023 ירדה מניית נסטלה בשוויץ ב-11.6% ואילו מניות נסטלה ההודית עלו ב-26.2%. הבעיה של החברה הבת בהודו היא שהיא אינה מכוסה מספיק על ידי אנליסטים במערב, במיוחד בארה"ב, ושהודו עצמה לא נחשבת עדיין כמחליפה של סין בייצור ובצריכה. אני מאמין שזה כך. שוק הצריכה ההודי צומח בשיעור דו-ספרתי, ויותר ויותר חברות ענק גלובליות עוברות מסין להודו. דעתי היא שזו הסיבה האמיתית לעוצמה שמגלה נסטלה למרות כל החששות.
- 11.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 05/03/2024 19:31הגב לתגובה זו
- 10.מפולת 26/02/2024 09:35הגב לתגובה זוהשוק גבוה, כסף טיפש מתחיל להכנס בארגזים. ואז הכסף החכם מתחיל לממש רווחים. תהייה נפילה, אולי מחר אולי בעוד שנתיים. אף אחד לא יודע כלום. מה שבטוח זה שהטיפשים יפסידו והחכמים ירוויחו. חברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו לשלוט בעולם.
- 9.שי 25/02/2024 14:21הגב לתגובה זוהמסקנה מהכתבה הוא המלצה לקניית מניות אלי לילי או נובו נורדיסק. זה סוג של התמכרות כי כאשר מפסיקים את התרופה משמינים בחזרה תוך זמן קצר
- שתיהן בחלל כרגע.... (ל"ת)רז 25/02/2024 19:14הגב לתגובה זו
- 8.המנפנף במנגל 25/02/2024 11:08הגב לתגובה זויש תופעות לוואי, וצריך משמעת כדי לתחזק השפעת התרופה. זה לא פתרון פלא פשוט, ונדע מה ההשפעה האמיתית בעוד 3-5 שנים
- 7.שופט רחבה 25/02/2024 11:04הגב לתגובה זוהיום הקפיצה הטכנולוגית מלווה גם ברווחים(=כמו ששלמה ציין). אם תגיע רוויה בשוק לשבבי AI אז הסיפור ישתנה
- הסיפור ישתנה גם אם סין תפלוש לטאיוואן. (ל"ת)רז 25/02/2024 19:16הגב לתגובה זו
- 6.תודה רבה ושבת שלום (ל"ת)אנונימי 24/02/2024 15:07הגב לתגובה זו
- 5.עמית 24/02/2024 08:57הגב לתגובה זותודה
- מעניין לי את הביצה (ל"ת)פיליפ 26/02/2024 08:28הגב לתגובה זו
- 4.ישראל ישראלי 23/02/2024 14:29הגב לתגובה זואוהבים אותך שלמה!!!!!!!!! הכתבות שלך ברמה!!!!!!!!!!!!!
- 3.הבנקים השמנת יתר 23/02/2024 14:17הגב לתגובה זונשק סייבר הייטק רוגלה , עת הגאולה.
- תגובות כאלה מביאות עליה במניות מתחום הרפואה. (ל"ת)רז 25/02/2024 19:16הגב לתגובה זו
- 2.7 בינואר נגזרו הבנקים וישבו בעלטה בעלי ההון מצור מן שמי (ל"ת)הבנקים השמנת יתר 23/02/2024 14:13הגב לתגובה זו
- 1.הבנקים השמנת יתר 23/02/2024 14:12הגב לתגובה זווקרן מור נטפה .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
