בגלל חוב של 42 אלף שקל, האלמנה התבקשה למכור את הדירה. מה קבע השופט?
הבנקים נדרשים לעתים לתת את הדעת על סוגיות כואבות במיוחד: מה קורה כאשר אדם לא מצליח לעמוד בהחזר המשכנתא שלו במשך יותר משלושה חודשים - באיזה הליך ינקוט הבנק? האם הוא יבקש למכור את הדירה? האם הוא ימתין מעט או שיציע לקחת הלוואה לסגירת החוב?
מקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט היה חריג: חברת מימון ביקשה למכור את דירתה של חייב, בגלל חוב של 42 אלף שקל. השופט שי גור דן בבקשת חברה לכינוס נכסים על דירת החייבת. הוא קבע כי "מדובר בחוב לא גבוה העומד כיום על כ-79 אלף שקל. היקף החוב אינו עומד בפרופורציה הולמת לחומרת ההליך שהינו מכירת דירת מגורים".
מדובר בהלוואה שניטלה על ידי החייבת מחברת מימון בסכום מקורי של 60 אלף שקל. מההלוואה נותרה יתרה של כ-42 אלף שקל. כלומר, החייבת כן שילמה את הלוואה ובשלב כלשהו לא יכלה לפרוע אותה. בשנת 2019 נפתח תיק ההוצאה לפועל על ידי חברה אחרת שרכשה את החוב מהמלווה המקורית.
כב' הרשם שי גור, קבע בהחלטתו, כי הגיע למסקנה שכבר עתה ברור שאין הצדקה למינוי כונס ושאין תוחלת במינוי. לדבריו, הזכויות אינן רשומות על שם החייבת. "בטרם הליכי כינוס יש לרשום את הזכויות על שם החייבת, פעולה שהיא חיצונית למינוי ולתיק ההוצאה לפועל. לאחר רישום הזכויות יש לפעול בהליך של פירוק שיתוף שכן לחייבת שותפים לזכויות. גם הליך זה הינו חיצוני לכינוס ולתיק ההוצאה לפועל, ומתבצע בבית המשפט המוסמך", פסק.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לדיור חלוף קבע הרשם, כי הוא דוחה את טענת החברה, ולפיה החייבת לא זכאית לדיור חלוף. החייבת מציינת בשאלון, כי היא משכירה את הדירה ובמקביל שוכרת. "יש להניח שהחייבת נאלצת לשכור דירה גדולה יותר - לאור מצבה המשפחתי המורכב מאחר והיא אלמנה ואם לשבעה ילדים", כתב השופט. "השכרת הנכס מממנת את שכירת הנכס החלופי ומדובר למעשה בדירת מגורים יחידה, כך שמכירת הדירה תחייב תשלום לדיור חלוף ולאור נסיבותיה המורכבות של החייבת נראה כי הדיור החלוף יהיה לשנים ארוכות, אולי אף עד אריכות ימים".
באשר לחוב עצמו, הוסיף הרשם כי "מדובר בחוב לא גבוה העומד כיום על כ-79 אלף שקל ונפתח במקור על 42 אלף שקל. היקף החוב אינו עומד בפרופורציה הולמת לחומרת ההליך שהינו מכירת דירת מגורים. עוד יצוין, כי אינני מקבל את טענת הזוכה ולפיה זכויותיה 'נירמסות'. מעיון עולה, כי לחייבת אין בכלל יריבות ישירה מול הזוכה. הזוכה רכשה את החוב, בעסקה כלכלית, מבעלת החוב המקורית, על הסיכונים והסיכויים לגבייתו והדבר וודאי קיבל ביטוי בתמחור העסקה".
- 3.יוסי כהן 23/02/2024 08:51הגב לתגובה זואדם לוקח חוב ולא מחזיר אותו. במקום שבית המשפט/הרשם יגן על זכויות הקניין (שמעוגנים בחוק יסוד) ובמקום לקיים את חוזה ההלוואה ואת השעבוד שניתן, הרשם לארג' על חשבונם של אחרים. מדהים. זה כמו שיהיה גנב חסר כל שיפרוץ אלייך לבית והמשטרה תטען שלאור נסיבות חייו ומצוקתו הכלכלית שישאר לגור שם...
- 2.דש 21/02/2024 13:57הגב לתגובה זומתי יוציאו את חב' של השוק האפור מחוץ לחוק ? גם עושקים את הלווים גם "מכבסים" כסף שחור מעלימי מס ומאיימים על חייבים
- 1.מה שמה 21/02/2024 13:45הגב לתגובה זולב אבן , איפנ מידת החמלה?! מדובר באלמנה עם שבעה ילדים! ואיך צמח חוב של 42000 ש"ח ל- 79000 ש"ח ?!!
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
