FTSE 100
צילום: גיא טל
הכר את המדד

FTSE 100: מה מייחד את המדד הבריטי, ולאן נעלמו מניות הטכנולוגיה?

המדד הבריטי מוטה מניות "כבדות" מתעשיות מסורתיות וכמעט שאינו צומח, לכן מכפיל הרווח שלו התכווץ מאד בשנים האחרונות; רוב החברות הגדולות במדד הן חברות בנלאומיות ולכן הוא פחות משקף את כלכלת בריטניה; מה עוד צריך לדעת על אחד מחמשת המדדים הגדולים בעולם?
גיא טל | (1)

מדד ה-FTSE 100 הוא אחד מחמשת המדדים הגדולים בעולם מבחינת שווי שוק המניות הכלולות בו, שמגיע לכמעט 2 טריליון ליש"ט. שאר המדדים המרכיבים את החמישיה הראשונה הם שלושת המדדים האמריקאים הגדולים (SP500, נאסדק 100 והדאו ג'ונס) ומדד ההנג סנג מהונג קונג. ה-FTSE 100 הוא המדד המייצג והמפורסם ביותר של בורסת לונדון ובעל אופי שונה מעט מהמקבילים האמריקאים כפי שנראה בהמשך.

 

היסטוריה וקריטריונים

שמו המלא של המדד הוא Financial Times Stock Exchange 100 Index או בקיצור FTSE 100 ולעיתים מכונה פשוט פוטסי (Footsie). 

 

חברת FTSE Group שמפעילה אותו היא חברת בת של בורסת לונדון. החברה הוקמה בשיתוף פעולה של עיתון ה-Financial Times ושל בורסת לונדון (London Stock Exchange)  ומכאן שמה FTSE.

מדובר באחת מחברות המדדים הגדולות בעולם שמפעילה כ-250 אלף מדדים העוקבים אחר שווקים שונים ביותר מ-80 מדינות. היא הייתה הראשונה שהציגה בשיתוף עם חברת דאו ג'ונס את חלוקת שוק המניות ל-11 סקטורים, כשאלו בתורם מחולקים לתתי סקטורים שמתחלקים אף הם לסגמנטים יותר ספצפיים. לדוגמה: סקטור הפיננסים מחולק ל"בנקים", "שירותים פיננסים" ועוד. תת הסקטור "שירותים פיננסים" מחולק ל"ספקי נתונים פיננסים", "משכנתאות", "הלוואות צרכנים" וכו'. זוהי החלוקה המקובלת היום בכל עולם ההשקעות.

מדד ה-FTSE 100  הוא אולי המדד המפורסם ביותר מבין 250 אלף המדדים של החברה. הוא הושק בינואר 1984 והפך מיד לפופולרי ביותר בבריטניה. המדד כולל את 100 המניות הגדולות ביותר בבורסת לונדון. כדי להיכלל במדד על החברה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם להיות רשומה למסחר בבורסת לונדון, להיסחר בליש"ט או אירו בבורסה אלקטרונית וכן דרישות נזילות ומספר מניות צפות מינימלי. 100 החברות הגדולות ביותר העונות על הדרישות הללו נכללות במדד.

בעוד שכדי להיכלל במדד, FTSE מחשבת את שווי השוק הכולל של החברה, המשקל בתוך המדד עצמו לא נקבע על פי שווי השוק הכולל אלא על פי שווי השוק של המניות הצפות (כלומר, הניתנות למסחר, כאלה שאינן חסומות למסחר מסיבה כזו או אחרת), כמקובל במדדים מרכזיים רבים. המדד מחושב בזמן אמת וכשהשוק פתוח הוא מתעדכן מדי שניה. עדכון המדד נעשה אחת לרבעון.

 

סקטורים ומניות בולטות

נכון לסוף ינואר 2024 חמשת המניות הגדולות במדד הן חברת האנרגיה של (8.46%), חברת התרופות אסטרה-זנקה (8.11%), בנק HSBC (למרות שמו - "הבנק של הונג קונג ושנחאי", מדובר בבנק שמרכזו בבריטניה. הוא מהווה 6.29% מהמדד) חברת המזון, המשקאות ומוצרי הטיפוח יונילוור (5.04%) וחברת BP, אף היא חברת אנרגיה (4.03%). במרבית החברות הללו נפגשנו כבר במדד ה-STOXX 600. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

המניות הגדולות מהוות 47.62% מהמדד. השווי הכולל של החברות הנכללות במדד הוא כמעט 2 טרילון ליש"ט. המניה הגדולה ביותר בשווי 161 מיליארד ליש"ט בעוד הקטנה ביותר קצת פחות ממיליארד. הממוצע הוא כ-19 מיליארד ליש"ט.

החלוקה לסקטורים מעניינת ומעידה על הייחודיות של המדד הזה. הסקטור הבולט ביותר הוא סקטור הפיננסים שמחולק לבנקאות (10.2%), שירותים פיננסים (5.35%) וביטוח (3.37%) שביחד מהווים כמעט חמישית מהמדד. סקטורים בולטים נוספים הם הבריאות (13.26%), תעשיית מוצרים ושירותים (11.07%) ואנרגיה (12.49%). המשותף לכולם: סקטורים "כבדים" ודפנסיביים. מי בולט בחסרונו? סקטור הטכנולוגיה, המוביל במדדים האמריקאים מהווה במקרה זה פחות מאחוז מהמדד, גם סקטור התקשורת (1.2%) הוא כמעט חסר משמעות במדד. זה הופך את המדד למאד דפנסיבי ומוטה ערך, ופחות מוטה צמיחה.

 

מדדים אחרים בבריטניה

למרות שזהו המדד המרכזי בבריטניה, והמניות הכלולות בו מהווות כ-80% משוק המניות הבריטי, הןא נחשב ככזה שלא משקף בנאמנות את כלכלת בריטניה, כיון שהחברות הגדולות והמשפיעות בו הן חברות בנלאומיות, שאף על פי שהן נחשבות בריטיות, עיקר פעילותן בשווקים בינלאומיים. מאפיין ייחודי נוסף של המדד הוא שווי החברות מושפע מאד משער החליפין של המטבעות השונים מול הליש"ט כיון שהן נסחרות בליש"ט, אבל חלק משמעותי מההוצאות וההכנסות שלהן מגיעות משלל מטבעות בינלאומיים, ובעיקר הדולר והאירו.

מדד FTSE 250 שכולל את 250 המניות הבאות מבחינת שווי שוק כבר נחשב לכזה שיותר משקף את הכלכלה הבריטית כיוון שהחברות הנכללות בו הרבה יותר ממוקדות בכלכלה המקומית. FTSE מפעילה מדדים נוספים בסגמנטים שונים בשוק הבריטי כגון FTSE 350 שכולל את שני המדדים הקודמים שהזכרנו ועוד. על כל פנים המדד היותר מפורסם שמזוהה עם שוק המניות הבריטי, ושנמצא בשימוש הרחב ביותר הוא מדד ה-FTSE 100.

 

מדד ה-FTSE100 החליף מדד וותיק יותר, למעשה אחד הוותיקים ביותר שקיימים בעולם, מדד ה-FT30 שפועל מאז 1935 (אז הוא נקרא Financial News 30-share index). מדובר במדד שמזכיר מאד את הדאו ג'ונס. כמו אחיו מעבר לים גם הוא כולל רק 30 מניות, וכמוהו משקל המניות במדד נקבע לפי מחיר המניה ולא לפי שווי שוק החברות (הכולל או של המניות הצפות). זה היה המדד הנפוץ ביותר לשימוש בבריטניה עד להשקת ה-FTSE 100 אולם כיום כבר כמעט לא משתמשים בו. שלוש מניות שהיו כלולות במדד המקורי עדיין נמצאות במדד הFTSE 100, חברת רולס רויס, טייט אנד לייל ואימפריאל טובאקו.  

ביצועים

האופי השונה של המדד גורם לכך שישנה קורלציה נמוכה יחסית עם המקבילים מעבר לים. הנה טבלת התשואות:

 כפי שניתן לראות בטבלה על פי רוב התשואות נמוכות יותר, אך לא תמיד, והמדד דווקא הצליח להימנע מההתרסקות של 2022 בניגוד לשווקים אחרים. 

תשואת הדיבידנד השנתית היא גבוהה יחסית ומגיעה ל-3.92%. מכפיל הרווח של המדד בסוף 2023 היה 10.51 בלבד והמכפיל העתידי 10.65. מדובר בהערכת שווי נמוכה בהרבה מהמקבילים מעבר לים, ונמוכה היסטורית גם ביחס למדד עצמו. בסוף שנת 2022 המכפיל היה 13.88, בסוף 2021 הוא הגיע ל-17.1 ובאמצע 2020 הוא היה 22.52. הסיבה להתכווצות המכפילים היא המעבר של השוק בשנים האחרונות להעדפה בולטת של מניות צמיחה על פני מניות ערך.

 

מכשירי השקעה

לבלייקרוק מספר תעודות סל אירופאיות שעוקבות אחר המדד, חלקן עם חלוקת דיבידנד וחלקן לא. iShares Core FTSE 100 UCITS ETF גובה רק 0.07% דמי ניהול. ישנה קרן נוספת שנסחרת בדולר וגובה 0.2% (ISFD). גם לונגארד יש תעודה דומה שגובה מעט יותר (0.09%) וכן חברות רבות נוספות (HSBC, Amundi ועוד). 

בין התעודות הישראליות שעוקבות אחר המדד ניתן למצוא את קסם FTSE 100 (4D) ETF שגובה דמי ניהול של 0.4%, והיא מנהלת כ-32 מיליון שקל. לקסם יש גם תעודה העוקבת אחר מדד ה-FTSE 250. 

תעודה נוספת היא 

תכלית סל (4A)י FTSE 100 מנוטרלת מט"ח שאמנם מנטרלת את השפעת המט"ח, אבל גובה הרבה יותר דמי ניהול 1.3% - סכום גבוה מאד לתעודת סל. היא מנהלת 12.5 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סדרת כתבות נהדרת ומלמדת (ל"ת)
    א 16/02/2024 18:03
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.