FTSE 100
צילום: גיא טל
הכר את המדד

FTSE 100: מה מייחד את המדד הבריטי, ולאן נעלמו מניות הטכנולוגיה?

המדד הבריטי מוטה מניות "כבדות" מתעשיות מסורתיות וכמעט שאינו צומח, לכן מכפיל הרווח שלו התכווץ מאד בשנים האחרונות; רוב החברות הגדולות במדד הן חברות בנלאומיות ולכן הוא פחות משקף את כלכלת בריטניה; מה עוד צריך לדעת על אחד מחמשת המדדים הגדולים בעולם?
גיא טל | (1)

מדד ה-FTSE 100 הוא אחד מחמשת המדדים הגדולים בעולם מבחינת שווי שוק המניות הכלולות בו, שמגיע לכמעט 2 טריליון ליש"ט. שאר המדדים המרכיבים את החמישיה הראשונה הם שלושת המדדים האמריקאים הגדולים (SP500, נאסדק 100 והדאו ג'ונס) ומדד ההנג סנג מהונג קונג. ה-FTSE 100 הוא המדד המייצג והמפורסם ביותר של בורסת לונדון ובעל אופי שונה מעט מהמקבילים האמריקאים כפי שנראה בהמשך.

 

היסטוריה וקריטריונים

שמו המלא של המדד הוא Financial Times Stock Exchange 100 Index או בקיצור FTSE 100 ולעיתים מכונה פשוט פוטסי (Footsie). 

 

חברת FTSE Group שמפעילה אותו היא חברת בת של בורסת לונדון. החברה הוקמה בשיתוף פעולה של עיתון ה-Financial Times ושל בורסת לונדון (London Stock Exchange)  ומכאן שמה FTSE.

מדובר באחת מחברות המדדים הגדולות בעולם שמפעילה כ-250 אלף מדדים העוקבים אחר שווקים שונים ביותר מ-80 מדינות. היא הייתה הראשונה שהציגה בשיתוף עם חברת דאו ג'ונס את חלוקת שוק המניות ל-11 סקטורים, כשאלו בתורם מחולקים לתתי סקטורים שמתחלקים אף הם לסגמנטים יותר ספצפיים. לדוגמה: סקטור הפיננסים מחולק ל"בנקים", "שירותים פיננסים" ועוד. תת הסקטור "שירותים פיננסים" מחולק ל"ספקי נתונים פיננסים", "משכנתאות", "הלוואות צרכנים" וכו'. זוהי החלוקה המקובלת היום בכל עולם ההשקעות.

מדד ה-FTSE 100  הוא אולי המדד המפורסם ביותר מבין 250 אלף המדדים של החברה. הוא הושק בינואר 1984 והפך מיד לפופולרי ביותר בבריטניה. המדד כולל את 100 המניות הגדולות ביותר בבורסת לונדון. כדי להיכלל במדד על החברה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם להיות רשומה למסחר בבורסת לונדון, להיסחר בליש"ט או אירו בבורסה אלקטרונית וכן דרישות נזילות ומספר מניות צפות מינימלי. 100 החברות הגדולות ביותר העונות על הדרישות הללו נכללות במדד.

בעוד שכדי להיכלל במדד, FTSE מחשבת את שווי השוק הכולל של החברה, המשקל בתוך המדד עצמו לא נקבע על פי שווי השוק הכולל אלא על פי שווי השוק של המניות הצפות (כלומר, הניתנות למסחר, כאלה שאינן חסומות למסחר מסיבה כזו או אחרת), כמקובל במדדים מרכזיים רבים. המדד מחושב בזמן אמת וכשהשוק פתוח הוא מתעדכן מדי שניה. עדכון המדד נעשה אחת לרבעון.

 

סקטורים ומניות בולטות

נכון לסוף ינואר 2024 חמשת המניות הגדולות במדד הן חברת האנרגיה של (8.46%), חברת התרופות אסטרה-זנקה (8.11%), בנק HSBC (למרות שמו - "הבנק של הונג קונג ושנחאי", מדובר בבנק שמרכזו בבריטניה. הוא מהווה 6.29% מהמדד) חברת המזון, המשקאות ומוצרי הטיפוח יונילוור (5.04%) וחברת BP, אף היא חברת אנרגיה (4.03%). במרבית החברות הללו נפגשנו כבר במדד ה-STOXX 600. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

המניות הגדולות מהוות 47.62% מהמדד. השווי הכולל של החברות הנכללות במדד הוא כמעט 2 טרילון ליש"ט. המניה הגדולה ביותר בשווי 161 מיליארד ליש"ט בעוד הקטנה ביותר קצת פחות ממיליארד. הממוצע הוא כ-19 מיליארד ליש"ט.

החלוקה לסקטורים מעניינת ומעידה על הייחודיות של המדד הזה. הסקטור הבולט ביותר הוא סקטור הפיננסים שמחולק לבנקאות (10.2%), שירותים פיננסים (5.35%) וביטוח (3.37%) שביחד מהווים כמעט חמישית מהמדד. סקטורים בולטים נוספים הם הבריאות (13.26%), תעשיית מוצרים ושירותים (11.07%) ואנרגיה (12.49%). המשותף לכולם: סקטורים "כבדים" ודפנסיביים. מי בולט בחסרונו? סקטור הטכנולוגיה, המוביל במדדים האמריקאים מהווה במקרה זה פחות מאחוז מהמדד, גם סקטור התקשורת (1.2%) הוא כמעט חסר משמעות במדד. זה הופך את המדד למאד דפנסיבי ומוטה ערך, ופחות מוטה צמיחה.

 

מדדים אחרים בבריטניה

למרות שזהו המדד המרכזי בבריטניה, והמניות הכלולות בו מהווות כ-80% משוק המניות הבריטי, הןא נחשב ככזה שלא משקף בנאמנות את כלכלת בריטניה, כיון שהחברות הגדולות והמשפיעות בו הן חברות בנלאומיות, שאף על פי שהן נחשבות בריטיות, עיקר פעילותן בשווקים בינלאומיים. מאפיין ייחודי נוסף של המדד הוא שווי החברות מושפע מאד משער החליפין של המטבעות השונים מול הליש"ט כיון שהן נסחרות בליש"ט, אבל חלק משמעותי מההוצאות וההכנסות שלהן מגיעות משלל מטבעות בינלאומיים, ובעיקר הדולר והאירו.

מדד FTSE 250 שכולל את 250 המניות הבאות מבחינת שווי שוק כבר נחשב לכזה שיותר משקף את הכלכלה הבריטית כיוון שהחברות הנכללות בו הרבה יותר ממוקדות בכלכלה המקומית. FTSE מפעילה מדדים נוספים בסגמנטים שונים בשוק הבריטי כגון FTSE 350 שכולל את שני המדדים הקודמים שהזכרנו ועוד. על כל פנים המדד היותר מפורסם שמזוהה עם שוק המניות הבריטי, ושנמצא בשימוש הרחב ביותר הוא מדד ה-FTSE 100.

 

מדד ה-FTSE100 החליף מדד וותיק יותר, למעשה אחד הוותיקים ביותר שקיימים בעולם, מדד ה-FT30 שפועל מאז 1935 (אז הוא נקרא Financial News 30-share index). מדובר במדד שמזכיר מאד את הדאו ג'ונס. כמו אחיו מעבר לים גם הוא כולל רק 30 מניות, וכמוהו משקל המניות במדד נקבע לפי מחיר המניה ולא לפי שווי שוק החברות (הכולל או של המניות הצפות). זה היה המדד הנפוץ ביותר לשימוש בבריטניה עד להשקת ה-FTSE 100 אולם כיום כבר כמעט לא משתמשים בו. שלוש מניות שהיו כלולות במדד המקורי עדיין נמצאות במדד הFTSE 100, חברת רולס רויס, טייט אנד לייל ואימפריאל טובאקו.  

ביצועים

האופי השונה של המדד גורם לכך שישנה קורלציה נמוכה יחסית עם המקבילים מעבר לים. הנה טבלת התשואות:

 כפי שניתן לראות בטבלה על פי רוב התשואות נמוכות יותר, אך לא תמיד, והמדד דווקא הצליח להימנע מההתרסקות של 2022 בניגוד לשווקים אחרים. 

תשואת הדיבידנד השנתית היא גבוהה יחסית ומגיעה ל-3.92%. מכפיל הרווח של המדד בסוף 2023 היה 10.51 בלבד והמכפיל העתידי 10.65. מדובר בהערכת שווי נמוכה בהרבה מהמקבילים מעבר לים, ונמוכה היסטורית גם ביחס למדד עצמו. בסוף שנת 2022 המכפיל היה 13.88, בסוף 2021 הוא הגיע ל-17.1 ובאמצע 2020 הוא היה 22.52. הסיבה להתכווצות המכפילים היא המעבר של השוק בשנים האחרונות להעדפה בולטת של מניות צמיחה על פני מניות ערך.

 

מכשירי השקעה

לבלייקרוק מספר תעודות סל אירופאיות שעוקבות אחר המדד, חלקן עם חלוקת דיבידנד וחלקן לא. iShares Core FTSE 100 UCITS ETF גובה רק 0.07% דמי ניהול. ישנה קרן נוספת שנסחרת בדולר וגובה 0.2% (ISFD). גם לונגארד יש תעודה דומה שגובה מעט יותר (0.09%) וכן חברות רבות נוספות (HSBC, Amundi ועוד). 

בין התעודות הישראליות שעוקבות אחר המדד ניתן למצוא את קסם FTSE 100 (4D) ETF שגובה דמי ניהול של 0.4%, והיא מנהלת כ-32 מיליון שקל. לקסם יש גם תעודה העוקבת אחר מדד ה-FTSE 250. 

תעודה נוספת היא 

תכלית סל (4A)י FTSE 100 מנוטרלת מט"ח שאמנם מנטרלת את השפעת המט"ח, אבל גובה הרבה יותר דמי ניהול 1.3% - סכום גבוה מאד לתעודת סל. היא מנהלת 12.5 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סדרת כתבות נהדרת ומלמדת (ל"ת)
    א 16/02/2024 18:03
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.