חיים כצמן גיסיטי
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

חיים כצמן: "הנתח היחסי של הפעילות בישראל בתוך הקבוצה יגדל"

חיים כצמן הצליח להתאושש מהמשברים של השנים האחרונות ועל זה הוא נבחר לאחד מאנשי השנה הבולטים של מערכת ביזפורטל; בשיחה קצרה הוא מסביר איפה תהיה החברה בעוד 3 שנים ואיזו תכונה מדרשת מיזם
רוי שיינמן | (3)

בתקופת הקורונה ג'י סיטי היתה בסוג של משבר, אבל חיים כצמן הצליח לצאת ממנו בנחישות וביזמות, והוכיח שעם כל המשברים והקשיים - יזם כמוהו, שרגיל כבר 40 שנה להצמיח חברות, יודע להתמודד גם עם נפילות. המשבר עוד קיים, אבל הוא פחות גדול מבעבר וכצמן נבחר בזכות יכולתו לייצב את הקבוצה ולצאת מהמשברים, לאחד מאנשי השנה של מערכת ביזפורטל. 

חיים כצמן - אף אחד לא מאמין ליזם, אתה כל הזמן צריך לשכנע, להוכיח את עצמך (צילום: שלומי יוסף)

ג'י.סי.טי שפועלת בתחום הנדל"ן המניב ובייזום נכנסה לקורונה עם מינוף גבוה והגיעה לסיכון עסקי גדול. הריביות הגבוהות המשיכו להכביד ורק בחצי שנה-שנה האחרונה נראה שהקבוצה מתייצבת. זה בזכות מימושים, בזכות הנפקה של הפעילות בברזיל, באמצעות גיוסי חוב, ועל כל זה מנצח מלמעלה חיים כצמן. 

כצמן התארח בוועידת ההשקעות של ביזפורטל לשיחה קצרה במקביל לקבלת האות על הישגיו. ספר לנו קצת על מה זה להיות יזם ועל היכולת להמשיך ולא להישבר.

"זה בא מאותו מקום. יזם, בהגדרה, הוא אחד שאומרים לו שמה שהוא אומר לא ייתכן, בלתי אפשרי. יזמות בהגדרה היא של משהו שלא היה קודם, ואז קם משוגע אחד שאומר אני אעשה ולא מאמינים לו. אני מכיר את זה כבר 40 שנה. בשנת 1990 השתתפתי כאן בכנס ואמרתי אני אקים קרן ריט בארה"ב עם 100 מיליון דולר. לא האמינו כמובן והם צדקו. הריט היתה 6 מיליארד, לא היה 100 מיליון. זה לא מעניין ללכת למקומות אפשריים, זה מעניין ונכון ורווחי ללכת למקומות הלא אפשריים".

איפה תהיו בעוד 3 שנים?

"מרוכזים בישראל. הנתח היחסי יגדל. יש לנו המון זכויות בנייה ועל הנכסים הקיימים שלנו אפשר להקים עוד אלפי מ"ר בראשון לציון, כפר סבא ועוד מקומות. ארה"ב היא מגרש ביתי ורכשנו באירופה את ג'י סיטי אירופה, ואנו ממוקדים בוורשה שהיא עיר צומת ומתפתחת ומתחברת טוב עם ישראל. זו תהיה החברה. תודה גם להנהלה שלי בברזיל. הנפקנו אותה לא מזמן, אז זו עוד גאווה ישראלית בבורסה בסאו פאולו".

איך אתה רואה את כלכלת ישראל בעוד שנה מהיום?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חי 14/02/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    אסור לעלות את השמאל והערבים !
  • 1.
    בינתיים הממשלה פח (ל"ת)
    אם הממשלה ... 14/02/2024 18:36
    הגב לתגובה זו
  • רחמים 14/02/2024 21:23
    הגב לתגובה זו
    מודה ועוזב ירוחם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).