ניר צוק ועידת ההשקעות
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

ניר צוק: "הטאלנט בישראל הוא מהטובים בעולם. נמשיך לגייס עובדים רבים ולרכוש כאן חברות"

צוק מייסד פאלו אלטו שהתארח בוועידת ההשקעות של ביזפורטל על רקע זכייתו בתואר איש השנה של קהל ומערכת ביזפורטל מדבר על יזמות, על קפיצת המדרגה של העובדים הישראלים ועל הפעילות בישראל
רוי שיינמן | (6)

25 שנים עברו מאז פרש ניר צוק מצ'ק פוינט והקים את ענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס. בשונה מצ'ק פוינט, החברה מתאפיינת ב-DNA לא שמרני והיא רוכשת סדרתית של חברות, מה שעוזר לה לשבור בהתמדה שיאים של מכירות ורווחים כשהשווי שלה נוסק מדי שנה ונושק ל-120 מיליארד דולר.

פאלו אלטו היא החברה הגדולה ביותר שהוקמה על ידי יזם ישראלי. היא חברה אמריקאית עם מטה ומרכז מו"פ גדול בארץ הכולל מעל 1,200 עובדים וזה יגדל. היא רוכשת בשנה 2-3 חברות ישראליות במאות מיליוני דולרים ואפילו יותר. יש לה זיקה ישראלית חזקה ושומעים את זה כמעט בכל משפט של המייסד ומנהל המו"פ של החברה - ניר צוק שזכה בהמשך להצבעת מעל 100 אלף גולשי ביזפורטל בתואר איש השנה שלהם. כמו כן, הוא נבחר על ידי מערכת ביזפורטל כשהמוקד בבחירה היה היכולת לייצר ערך עצום, אפילו בלתי נתפס בזכות יזמות, יצירתיות, תחרותיות וריצה כל הזמן קדימה. 

ניר צוק - "במלחמה רכשנו שתי חברות ב-1 מיליארד דולר ונמשיך בכך" (צילום: שלומי יוסף) 

צוק ופאלו אלטו מבטאים את הפוטנציאל האדיר של תעשיית הסייבר המקומית, שעל פי כל המנהלים בתחום וגם האנליסטים, תמשיך לצמוח בקצבים משמעותיים גם בהמשך. צוק מבטא את החלום של הסטארטאפיסטים וגם של החברות הבשלות שאפשר לחלום בגדול ולממש את החלום. הוא מעל כולם בשווי - פאלו אלטו היא ענקית במונחי שווי, והוא ממשיך ליזום ולחלום. 

האם נולדים יזמים או הופכים לזה?

צוק: "אני מאמין שאנשים נולדים יזמים, לא בגלל כסף אלא כי הם יזמים. מי שיזם בשביל כסף הוא לא יזם, הוא אופורטוניסט".

איך מתמודדים עם משברים תוך כדי תנועה? איזה עזרה קיבלת?

"הכי חשוב זה הצוות שעובד איתך. זה כולל עובדים וגם את המשקיעים. משקיעים נמדדים בתקופות משבר והיו לי משברים גם בחברה קודמת שלי. אז, היו משקיעים פחות איכותיים שלא נמצאים עכשיו, לכן אני יכול לדבר על זה היום, ונאלצנו למכור את החברה. בפאלו אלטו גם היו משברים, אבל היו לנו משקיעים מעולים ותומכים כמו גריילוק וסקויה, וצלחנו את המשבר".

אחרי שמגיעים לאן שהגעת. יש לך לאן לשאוף?

"בפאלו אלטו - כן. אנחנו החברה הגדולה בעולם אבל מטרתנו היא לאחד עוד פונקציות סייבר לפלטפורמה. זה שוק של 100-200 מיליארד דולר ואנחנו מגרדים את ה-10 מיליארד, אז יש לאן לצמוח. היום שוק הסייבר עובר מהפכה. חצי מהשוק זה הוצאות על שירותי כוח אדם, עובדים בארגון או מחוצה לו שעוזרים בהטמעה ובשימוש השוטף במוצר. המהפכה שאנחנו עוברים היא שה-AI יחליף פונקציות אנושיות ונראה 100 מיליארד דולר עוברים משוק של נותני השירותים לשוק מוצרים".

קיראו עוד ב"בארץ"

כלומר, מעבר לגידול הטבעי בלקוחות שוק הסייבר, מעבר לגידול האורגני של פאלו אלטו שעולה על הגידול הטבעי בשוק, ובלי להתייחס לגידול דרך רכישות (לרוב הרכישות הן טכנולוגיות), פאלו אלטו צופה גידול בשל מהפכת ה-AI - פחות תמיכה, פחות כוח אדם ויותר מוצרים מתוחכמים מבוססי AI. זאת כנראה הסיבה לתמחור של החברה שנסחרת במכפיל רווח עתידי של 50 - לכאורה יקר, אבל הצמיחה שלה - כ-20% ברווח ובהכנסות, גורמת לכך ש"היקר" הזה מתברר בדיעבד כזול. החברה מכה את התחזיות, והמשקיעים מרוויחים - מאז ההנפקה לפני 12 שנה הניבה המניה תשואה של 1,700%, ממוצע של 25% בשנה, ומה שמדהים הוא שהתשואה המשוקללת בשנים האחרונות גבוהה יותר. בשנה האחרונה המניה זינקה פי 2. 

ניר צוק - "יש עוד הרבה לאן לגדול בפאלו אלטו"  (צילום: שלומי יוסף)

צוק מדבר על שוק סייבר של 200 מיליארד דולר ומסביר שאם סוכמים את המכירות של החברות הגדולות בתחום הנסחרות בוול סטריט לא מתקרבים למספר הזה גם מכיוון שיש הרבה שחקנים קטנים. לדבריו, זו עדות נוספת לפוטנציאל השוק. 

כמה חשוב האקו-סיסטם בתחום הסייבר לתעשייה כולה? האנשים כאן טובים ואיכותיים יותר ממקומות אחרים? תמשיך לרכוש כאן סטארטאפים?

"הטאלנט כאן הוא מהטובים בעולם. לפאלו אלטו יש שני מרכזי פיתוח - אחד בקליפורניה ואחד בתל אביב, ויש מרכז קטן בהודו שירשנו משתי רכישות בארה"ב. אין לנו עוד מרכז פיתוח. אנחנו מאמינים ומשקיעים הון בישראל. במלחמה רכשנו שתי חברות בכ-1 מיליארד דולר ונמשיך בכך.

"בשנים האחרונות הייתה קפיצת מדרגה בישראל. ישראלים יודעים לפתח טכנולוגיה אבל לא ידעו לתרגם את זה לפיתוח מוצרים, כי רוב הידע והאנשים מהצבא ושם אין לקוחות. גם קשה לנו כישראלים עם לקוחות. אנחנו יודעים הכל, גם מה טוב בשביל הלקוח. זה השתנה. אני רואה מעבר מתעשיית הייטק שמוכרת טכנולוגיה במחיר נמוך יחסית, לתעשייה שמוכרת מוצרים במחיר גבוה. זו קפיצת מדרגה מדהימה בישראל. חוץ מעמק הסיליקון אין עוד מקומות שיודעים לבנות מוצרים כמו שיודעים בישראל".

עד כמה הקשר בין פאלו אלטו לישראל הוא חזק?

"אנחנו מגייסים המון עובדים בארץ כשהגיוסים כאן הם בחזית הגיוסים של פאלו אלטו. יש לנו מרכז פיתוח גדול. הערכנו שנגייס 200 עובדים בשנה הפיסקלית שלנו שמסתיימת באוגוסט, אנחנו בקצב גדול יותר, לא אתפלא אם נעבור את ה-1,500 עובדים בישראל. אנחנו גם החברה השנייה בגודלה בארץ מבחינת מוצרי סייבר שנמכרים בישראל".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איתן 15/02/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
    תמיד מדבר לעניין ובגובה העיניים. טעון שיפור בגינוי אישי לאחר מעשי הטבח לא הכל זה כסף
  • 5.
    לירון 15/02/2024 08:34
    הגב לתגובה זו
    האיש שווה עשרות מיליארדי דולרים ואין לו פוזה, מדבר בגובה העיניים,
  • 4.
    תמשיכו להצליח (ל"ת)
    חיים 15/02/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כשרון גדול, ג'ניוס ישראלי (ל"ת)
    צביקה 14/02/2024 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 14/02/2024 15:24
    הגב לתגובה זו
    יזם ויוצר ואיש טוב
  • 1.
    דרור 14/02/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    כי בפוליטיקה יש רק זבל וחולי נפש . . אין סוף לדוגמאות .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).