רונן קרסו רונן
צילום: רונן קרסו ביזפורטל
דעה

לא רק קרפור - הכישלון הנוסף של צביקה שווימר

ההשקה החגיגית של  '7 אילבן', לא העידה על הבאות; שנה אחרי - הרשת ההפסדית לא מביאה בשורה ורחוקה מאוד מהיעדים; איך מנצחות הפיצוציות את הרשת ואיך ההפסד של הראל ויזל הפך לניצחון?
רונן קרסו | (23)

11 בינואר 2023 היה לכאורה עוד יום תל אביבי סגרירי. עבור צביקה שוימר, ילד הפלא ומנכ״ל קבוצת אלקטרה צריכה, היה זה יום חגיגי במיוחד. בפתח חנות חדשה בדיזינגוף סנטר הצטברו מאות אנשים שהמתינו בקוצר רוח לפתיחת הסניף הראשון בארץ של '7 אילבן', ענקית הקמעונאות הנמצאת בבעלות יפנית.  

 

שוימר ניצח את הראל ויזל, בקרב על הזיכיון לרשת הנוחות הגדולה בעולם. כ-90,000 סניפי 7 אילבן בעולם, וישראל היא המדינה ה-19 שמארחת את הרשת שעבור רבים זכורה לטוב מטיולי התרמילאים בתאילנד.

 

הפתיחה, כמו גם הפתיחה של קרפור ארבעה חודשים אחר כך, היתה נוצצת במיוחד. תורי ענק בכניסה, אולי מלקוחות שהיתה להם פינה חמה בלב לרשת הססגונית. אבל השקה מוצלחת, כמו גם זו של קרפור, אינה כנראה ערובה להצלחה. 

 

שנה אחרי אפשר להגדיר את 7 אילבן כאחד הכשלונות המהדהדים שהיו כאן בשנים האחרונות. הרשת שהבטיחה להקים 30 סניפים תוך שנה, הקימה שבעה בלבד, ורובם מקרטעים. מנכ״ל החברה הספיק כבר לסיים את תפקידו, והרשת מסבה הפסדים לאלקטרה צריכה. תוכניות הפיתוח נעצרו, וקיימת, ככל הנראה, מחשבה לעבור למודל זכיינות. 

 

מדוע וכיצד הפיצוציות המוכרות והלא ממותגות הצליחו להביס את 7 אילבן המוכרת?
הסיבה הראשונה והחשובה מכולן היא ש-7 אילבן לא הביאה שום בשורה מיוחדת לצרכן. בתקופה בה רשתות רבות פתוחות 24/7 על שטחי מסחר גדולים, לא היה לרשת החדשה שום יתרון.

 

הראל ויזל השכיל להבין שאין צורך או עניין במותג פיצוציות. אלו הקטנות המתפרנסות בעיקר מסיגריות, ממתקים ובקבוקי שתיה, ואלו הגדולות כמו ampm מספקות  קשת רחבה של מוצרים, והן די והותר לשוק הישראלי, בדגש על זה התל אביבי. 

 

פערי המחיר לא קיימים, וגם אם כן, הם קטנים ולא מהווים שיקול משמעותי אצל הצרכן. בערים רבות נפתחו מרכזי קניות קטנים, ובהם פיצוציות שמספקות את צרכי הלקוחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בכל המדינה יש כ-10,000 פיצוציות מה שמלכתחילה לא הותיר מקום רב ל 7 אילבן. המחשבה שהבאת מותג בינלאומי, גדול ככל שיהיה, תביא עימה הצלחה ודאית, קרסה במקרה זה. לא היה מלכתחילה מקום למותג בישראל, ולכן הכשלון היה ידוע מראש.

 

עבור אלקטרה צריכה לא מדובר בהפסדי עתק כמו למשל בקרפור, אבל זו עוד מכה קטנה בכנף לחברה שלפני שנתיים היתה עם חלומות גדולים, שחלקם הולכים ומתנפצים.

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    סמי 31/01/2024 08:11
    הגב לתגובה זו
    רמה נמוכה של כתיבה ועיתונאות.הכותב לא ביקר מעולם בסניף של סבן .משווה בין חנות מזון לחנות נוחות....אם ככה,אז למה לא השוואה את סהן לשופרסל אכספרס? ואם היית מבקר בחנות היית רואה איזה מגוון של מזון יש,שאין בשום פיצוציה. לדעתי הכותב לקח כתבה מהמתחרים ועשה,העתק הדבק. זאת לא עיתונאות
  • 20.
    אזרח 26/01/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
    למה שהכסף שלי ילך לפלשטינאצים?
  • 19.
    עמוסי 24/01/2024 18:23
    הגב לתגובה זו
    איזו שגיאה הם עשו. לא צריך עוד פיצוציות. יש דברים שמשאירים קטנים
  • 18.
    הלל 24/01/2024 16:02
    הגב לתגובה זו
    7 אילוון זה גרעינים. קארפור תגרום לזלקינד לא לישון בלילה
  • 17.
    ליאור 24/01/2024 12:31
    הגב לתגובה זו
    קבוצה שרצתה להפוך לאימפיירת קמעונאות נשענת בסוף על מחסני חשמל היציבה.
  • 16.
    שרה 24/01/2024 12:14
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שקארפור היא אחיזת עיניים, חלק מאד גדול מהמוצרים הם תוצרת הארץ במחיר מלא. מדוע אם כך צריך לקנות אצליהם?? הרי אפשר לקנות בכל רשת אחרת ואולי אפילו יותר זולה......
  • 15.
    עידו 24/01/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    איך צורך ברשת הזו. וימנע הפסדים
  • 14.
    אלון 24/01/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    מדוייק מה שקרה. טובים בהשקות. רעים בביצועים
  • 13.
    עומר 24/01/2024 11:32
    הגב לתגובה זו
    מניית אלקטרה צריכה מרוסקת
  • המניה עלתה מהבוקר ב2 אחוז... לא גמורה ולא נעלים (ל"ת)
    אילת 24/01/2024 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שנה קשה לקבוצה (ל"ת)
    חיים 24/01/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    סווינגר 24/01/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    החברות צריכות להבין שהיום צריך מנהל מוביל (לידר), ולא מנהל בוס. אין חזון, רק מספרים - שום בשורה. לא במוצרים, ולא בקריצה ללקוח (לא בבידול, ובטח שלא במחירים). אבל להיות מנהל זה כיף בגדול, הרבה פגישות וישיבות, אבל אחלה תנאים ומשחק עם מספרים גדולים שזזים מפה לשם (בהנחה שיש התבוננות בנתונים, וטקטיקה אגרסיבית שתומכת באסטרטגיה - ללא לקוחות גדלים, אין גדילה ונתונים טובים. האחים זלקינד מקבלים פה שחיקה עקבית). מזל שיש מוסדיים שמזרימים כספי ציבור.
  • 10.
    רענני ותיק 24/01/2024 09:44
    הגב לתגובה זו
    כאשר פותחים רשת בישראל, ראוי לערוך מחקר שוק מעמיק, האם יש בה צורך ייחודי, מהו קהל היעד, מה היקף התחרות וכד'. המוניטין שיש לרשת תביא אולי קהל סקרנים בתקופה הראשונה, אך הצרכן הישראלי אינו פראייר. מהר מאד הוא יגלה אם יש יתרונות בקנייה ברשת - ואם לא, פשוט יצביע ברגליים.
  • 9.
    איזה תאילנד זה (ל"ת)
    אוליאל 24/01/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 24/01/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    אני היחידי שחושב שזה היה צפוי מראש ? מלכתחילה היתה שום בשורה. כנ"ל גם לגבי קרפור.
  • 7.
    שי 24/01/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    לא היו צריכים להכנס לכל ההרפתקאות האלו
  • 6.
    אתי 24/01/2024 09:30
    הגב לתגובה זו
    אין תחליף לפיצוציות שלנו
  • 5.
    עודד 24/01/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    אפס בשורה לזה
  • 4.
    עדי 24/01/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
    מי צריך את זה בכלל
  • 3.
    תמכו במחאת הדיקטטורה של בגץ - שיקרסו! (ל"ת)
    99 24/01/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זד 24/01/2024 09:13
    הגב לתגובה זו
    בסניף סבן אילבן ממוצע יש אלפי מוצרים ופה יש בקושי כמה מאות המוצרים לא מיוחדים ואף אחד לא ייכנס לשם בגלל סלורפי שלא לדבר שהם סגורים בשבת ... ביפן כמעט אין פיצוציות ופה יש כל שני מטר... בקיצור אין שכל אין דאגות אלקטרה
  • 1.
    שווימר זה לא הראל ויזל (ל"ת)
    אסולין 24/01/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
  • נירית 24/01/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    הוא אפילו לא הצל שלו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.