60 פצועים ביום, 4.5 אלף חיילים פצועים מתחילת המלחמה; מה התוספת שתינתן לאגף השיקום?
למרות שתקציב המדינה אושר בממשלה כבר לפני כשבוע, באגף השיקום במשרד הביטחון טרם יודעים מה יהיה תקציבם בשנת 2024. ראש אגף שיקום במשרד הביטחון, עדכנה היום בדיון בוועדת חוץ וביטחון כי תקציב האגף המקורי לשנת 2023 עמד על 5.2 מיליארד שקל, בעוד שהתקציב המעודכן עומד על 5.5 מיליארד שקל, לאחר תוספת של 300 מיליון שקל. לדבריה, התקציב לשנת 2024 נמצא עדיין בדיונים מול האוצר.
בשביל להבין מדוע צריכים באגף תוספת משמעותית, הציגה ראש האגף נתונים לפיהם בשלושת חודשי הלחימה מאז ה-7.10, נכנסו לטיפול האגף לשיקום במשרד הביטחון פי 2 מטופלים, מאשר בכל שנת 2022. רוב הפצועים המטופלים באגף הינם גברים, חיילי מילואים, כמחציתם עד גיל 30. אך האם זה אומר שבאוצר יעניקו תקציב כפול לאגף השיקום? אשרי המאמין. כרואים את פערי כוח האדם באגף מבינים שהפערים עצומים.
פעילות מבצעית בעזה. צילום דובר צהל
60 פצועים כל יום
לימור לוריא, סמנכ"ל וראש אגף שיקום, הסבירה בדיון כי כיום בטיפול אגף השיקום נמצאים 4,544 חיילים פצועים מהמלחמה, כאשר מידי יום מתווספים 60 פצועים חדשים. אלה מצטרפים ל-62,000 פצועים ותיקים. ראש האגף הוסיפה ואמרה כי "האגף לא מחכה לפצועים אלא פונה אליהם באופן יזום על מנת לתת מענה מידי הכולל, טיפול רפואי, טיפולים נפשיים לכולם, תשלומי מקדמות וחבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז. וכי האגף פועל למאבק בבירוקרטיה כך שקודם יחל השיקום שיקום, אחר כך ועדות".
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חסרים מאות תקנים
על פי הערכת האגף, היקף הבקשות צפוי לגדול מכ-5,000 בממוצע בשנה עד כ-20,000 בשנת 2024, כאשר לאחר מכן התייצבות על שגרה חדשה של 8,000 בקשות בשנה.
בדיון בוועדה ניתנו נתונים גם על החוסר בכוח האדם של עובדים סוציאליים, כאשר היחס מטפל/מטופל עומד על 1:850, ואילו של עובדי רווחה שירותי רפואה היחס עומד על 1:1,200. לדברי לוריא נדרשת תוספת של לפחות 150 תקנים. במקביל לתוספת התקנים הנדרשת, ציינה כי הם נערכים באגף לשינוי תצורת מבנה השירות באגף.
עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר "כמו כל המדינה הארגון הוא לא אותו ארגון מאז ה-7.10. זרקנו לפח את כל התוכניות של 2024 ובנינו תוכנית מותאמת שכוללת: הגדלת כוח האדם בארגון – גידול מאסיבי בכמות המטפלים בנפגעי פוסט טראומה ורכזי הצעירים, התאמה ושיפוץ מבנים שיפוצים בבתי הלוחם והתאמתם לצרכים המשתנים".
רס"ן מיטל סלע מהאגף עדכנה בדיון כי לפני ה-7.10 היו 200 אנשי קבע בשיקום, ואילו מאז התווספו אליהם עוד 300. לדבריה, צה"ל זקוק למשאבים רבים וכוח אדם רב על מנת להתמודד עם המספרים האלה.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
לבד באירוע
קלימן הוסיף כי "התחושה היא שאנחנו די לבד באירוע הזה. אנחנו לא מרגישים שיועצים משפטיים ואנשי כספים באים ושואלים מה צריך? הם יותר עסוקים בלהגיד לנו מה לא. צריך להתעקש שהתקציב של אגף השיקום יהיה צבוע. אם אגף השיקום לא יקבל לפחות 200 תקנים חדשים, אנחנו נהיה פה עוד שנתיים באותם דיונים עם אותם אנשים מתוסכלים".
איימי פלמור, יו"ר נט"ל ציינה כי "כשכיהנתי כמנכ"לית משרד המשפטים גייסנו תוך שלושה שבועות עובדים זמניים, אנחנו מכירים את הפחד של האוצר בגיוס כוח אדם אבל יש לזה פתרונות. אין שום הסבר למה לא גויסו אנשים וצריך להבין שאין קסמים בעניין הזה, אי אפשר לתת מענה לכל כך הרבה אנשים מבלי שיש מספיק כוח אדם לטפל בהם. הכותרת של הדיון היה צריכה להיות כלכלת חימושים, הטיפול והמענה לפצועים הוא הדבר שממשיך לקיים את החברה במדינת ישראל. יש מסה גדולה שאפשר לתת למה מענה בשלבים מיידים כדי שלא תתקבע פוסט טראומה. אי אפשר לקיים את כל המעגל הזה רק על בסיס תרומות. בנט"ל 80% מהטיפול הקליני מומן על ידי תרומות ואין לנו פנים לבוא לתורמים כשזה המצב".
לוריא הוסיפה כי "המלחמה הובילה לגידול חסר תקדים בהיקף האנשים המטופלים באגף ואנו צופים שינוי בתמהיל האוכלוסייה המטופלת באגף ונערכים למתן מענים מותאמים. היקף האנשים שיתמודדו עם בעיות נפשיות במדינה מחייב מענה ברמה הלאומית. שיתוף הפעולה עם צה"ל וארגון נכי צה"ל - מוכיח את עצמו בשטח ואנו מברכים על כך"
חובות של מיליונים
במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה סיפורים אישיים של הלומי קרב, ושל הורים ונשים להלומי קרב ואת האתגרים איתם הם מתמודדים. אחד מהם אמר: "אין לי כסף לאוכל ואני צריך לעבור ועדות, אני לא קם בבוקר, אני לא מסוגל לקום בבוקר בלי לשתות בקבוק. המדינה הפכה אותי לאלכוהוליסט. מי יקח אחריות על כמעט מיליון שקל חובות שנכנסתי בגלל שהלכתי להיהרג בשביל כולם פה".
אחר הוסיף, "אני מפחד ללכת לישון עם אשתי מכיוון שלילה אחד חנקתי אותה מתוך שינה. יש לי ילד בן 4 ואני כבר רואה את הסימנים שהוא מתחיל לפתח. יש לי תינוק שאני לא מסוגל לשמוע אותו בוכה, זה מעלה לי זיכרונות. אל תפרידו בין הפצועים פיזית לבין הפוסט טראומה".
- 3.כ חלק קטן מ ההוקרה ל לוחמים חובה לאפשר לפצועים בית פרטי (ל"ת)YL 22/01/2024 21:44הגב לתגובה זו
- 2.אבישלום 22/01/2024 17:36הגב לתגובה זוובוודאי שרוב מי שבשנה רגילה מגיש בקשות להכרה כנכה צה"ל לא ראוי להיות כזה. נכה צה"ל אמור להיות רק מי שנפגע בקרב או בתאונת אימונים, כל השאר שיטופלו ע"י בט"ל.
- 1.שמואלי 22/01/2024 16:16הגב לתגובה זואתם רואים אם לפיד המהולל היה ראש ממשלה אף אחד לא היה ניפגע תראו מה גרמתם לכם שבחרתם את ביבי

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
