נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

האם ישראל בדרך למיתון? תחזית האוצר הנסתרת: ירידה של 19% בצמיחה ברבעון הרביעי של 2023

הצמיחה בשנת 2024 תעמוד רק על 1.6%, הרבה פחות ממה שהעריכו רק בחודש יוני האחרון, הערכה שעמדה על 2.7%. בתרחיש חמור של לחימה עצימה בגזרה הצפונית מזהיר הכלכלן הראשי כי  הצמיחה עלולה להיות שלילית ולעמוד על 1.5%-
נחמן שפירא | (8)

האם מדינת ישראל בדרך למיתון? הכלכלן הראשי במשרד האוצר,  ד''ר שמואל אברמזון חושש שכן. הכלכלן הראשי במשרד אוצר, פרסם היום את התחזית הכלכלית שהציג לחברי ממשלה לפני ההצבעה על התקציב. לפי הכלכלן הראשי, הצמיחה ברבעון הרביעי של 2023 צפויה להתרסק ב-19%, וזאת לעומת הצמיחה של 3% בשלושת הרבעונים הראשונים.

באופן מוזר, פורסמה הסקירה בחשבון הלינקדין של האגף באוצר, ולא בערוצים הרגילים. בנוסף מעריך הכלכלן הראשי באוצר כי כתוצאה מהמלחמה, הצמיחה בשנת 2024 תעמוד רק על 1.6%, הרבה פחות ממה שהעריכו שם רק בחודש יוני האחרון, הערכה שעמדה על 2.7%. בסקירה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שגם הוצגה בפני השרים בייבת הממשלה, העריכו בבנק כי הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2%.

אברמזון ציין כי החישוב נעשה בהערכה כי עד סוף הרבעון הראשון של 2024 יסתיים התמרון ואנחנו נעבור לשגרת מלחמה.

ישיבת הממשלה אתמול צילום חיים צח לעמ

 ישיבת הממשלה אתמול צילום חיים צח לעמ​

 

חור בכיס של 36 מיליארד שקל

בנוסף מציין אברמזון, כי הכנסות המדינה בשנת 2024 יסתכמו ב-449.1 מיליארד שקל, כאשר מתוכם 417.4 שקל יהיו ממסים, ו-31.7 מיליארד שקל יהיו כתוצאה מהכנסות אחרות. הנתון הזה מהווה ירידה של 36.4 מיליארד שקל בהכנסות המדינה. בהשוואה לתחזית בחודש יוני. ירידה של 1.9% תוצר. לפי התחזית הצמיחה לנפש תהיה שלילית ותעמוד על 0.3%-. הכלכלן הראשי גם הזהיר את שרי הממשלה מכניסה של ישראל למיתון קשה.  אברמזון ציין בסקירה כי בתרחיש חמור של לחימה עצימה בגזרה הצפונית במשך רבעון, הצמיחה עלולה להיות שלילית ולעמוד על 1.5%-.

שמואל אברמזון צילום דוברות משרד האוצר

 הכלכלן הראשי שמואל אברמזון. צילום דוברות משרד האוצר​

יותר אופציה לשלילי

הכלכלן הראשי ציין כי ישנם תרחישים רבים לצמיחה שלילית כגון החמרה במצב המלחמה בישראל, וכן עיכוב התאוששות ענפים בכלכלה כגון הנדל"ן והחקלאות, והאטה בענף ההייטק, מנגד ציין כי באם המלחמה תסתיים בצורה מהירה יותר וכן באם יחודשו תהליכי הנורמליזציה עם העולם ערבי ותתגבר העלייה לארץ, אלו יכולים לשפר משמעותית את מצב הכלכלה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איש שמבין 17/01/2024 01:35
    הגב לתגובה זו
    ההייטק הישראלי עם הזמן בסכנת הכחדה בגלל מחסור חמור מאד במהנדסים איכותיים, בעוד שבני דור הZ לא נמשכים לתפקידי הנדסה ופיתוח ואין להם את הדרייב והאמביציה וההיסטוריה שיש לקודמיהם בני דורות ה Y והZ. מהנדסים טובים זה תוצר של תרבות מסויימת ששייכת לנחלת העבר במדינתנו והתרבות העכשיוית דאגה לקעקע את היווצרותו של הון אנושי משובח... מעט המהנדסים המנוסים שנותרו בארץ שוקלים כולם להגר לחו״ל כך או אחרת, במוקדם או במאוחר, חלקם גם מסכנים את המדינה אם יפרעו מהר מדי את חובותיהם לבנקים או שיגיעו מהר מדי לעצמאות כלכלית... זה מסכן את המשק ואת הבנקים ולכן יש מלחמה סמויה מאד מעין הציבור עם מעורבות עד משרדי ממשלה ואפילו ארגוני המודיעין והביטחון לדאוג שזה לא יקרה באמצעים שונים.
  • 6.
    שאול 16/01/2024 20:15
    הגב לתגובה זו
    עם ממשלה פסיכופטית וראש ממשלה בוגד מושחת שבורח מהכלא ישראל מובלת לאבדון . חייבים לסלק אותם .
  • 5.
    אבו חרטא ובניו 16/01/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    שמתעדכן מטה
  • 4.
    מ. כהן 16/01/2024 17:30
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שעדיין חיים באופוריה, פוליטיקאים למיניהם, שלא מבינים את גודל התהום, מאשרים תקציב שלא תואם את מצב הכלכלה, חיים בעבר. יש צורך בהורדה חדה של הריבית ונקיטת צעדים משלימים, ולא משנה אם הדולר יעלה, וזה כולל קיצוץ חד בתקציב ההזוי.להימנע מעליית מיסים ככל האפשר זה מדכא צמיחה.
  • 3.
    הרסה את המדינה והכלכלה (ל"ת)
    ממשלה רעה 16/01/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יותם 16/01/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    להחזיר את מזוודות הכסף שחילק להם נתניהו בעבר. ישראל זקוקה לכל שקל.
  • דרור 16/01/2024 20:17
    הגב לתגובה זו
    בוגד ארור משת"פ של חמאס . הוא חייב להירקב בצינוק .
  • 1.
    צבי 16/01/2024 17:15
    הגב לתגובה זו
    אם יחסלו את סינואר ודף הצמיחה יכולה להיות 4.5%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).