האיחוד האירופי
צילום: unsplash ALEXANDRE LALLEMAND

נציבות האיחוד האירופי אישרה: רמת ההגנה על פרטיות בישראל תואמת את הרמה באירופה

ההחלטה ניתנה לאחר תהליך בחינה מקצועי שנמשך מספר שנים, ומטעם ישראל נעשה בהובלת הרשות להגנת הפרטיות והמחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה

נחמן שפירא |
נושאים בכתבה האיחוד האירופי

בתום הליך הבחינה הממושך, פרסמה היום נציבות האיחוד האירופי את החלטתה המקצועית, ואישרה את המשך תוקפו של מעמד התאימות של מדינת ישראל לצד מדינות נוספות.

משמעות מעמד התאימות לישראל היא שעסקים וחברות במשק הישראלי יכולים להעביר באופן חופשי מידע אישי ממדינות אירופה לישראל, ללא צורך במחויבויות רגולטוריות נוספות מצד הגורם האירופי שמעביר את המידע או מצד הגורם שמקבל את המידע בישראל. בפועל, משמעות מעמד זה היא שדין העברת מידע אישי מאירופה לישראל כמוהו כהעברת מידע בתוך האיחוד האירופי.

במשרד המשפטים מסבירים כי הכרה זו היא בעלת חשיבות רבה למשק הישראלי ולכלכלה הישראלית, בדגש על יחסי המסחר עם אירופה, קשרי מחקר וקשרים נוספים של המשק, שכן היא מאפשרת זרימת מידע אישי לישראל באופן פשוט ונוח, ומקלה מבחינה משפטית ורגולטורית על כלל הגופים בישראל (ובכלל זה חברות ישראליות, עסקים, בתי חולים, מוסדות מחקר ורשויות ציבוריות) שמקבלים מידע אישי מאירופה. 

הכרה זו מונעת את הצורך במנגנונים פרטניים ועתירי משאבים, כגון הסדרים חוזיים מפורטים, ובכך מפחיתה עלויות לעסקים וארגונים בישראל, מצמצמת סיכונים משפטיים, ומייצרת יתרון תחרותי לחברות ישראליות. ההחלטה צפויה בהמשך לעלות לדיון בפרלמנט האיחוד האירופי ובמוסדות נוספים של האיחוד האירופי.

צילום אתר משרד המשפטים

  סמל האיחוד האירופאי.  צילום אתר משרד המשפטים​

החל מ-2011

מעמד התאימות (Adequacy) ניתן לישראל לראשונה על ידי נציבות האיחוד האירופי בשנת 2011. מעמד מסוג זה יכול להינתן למדינה שאינה חברה באיחוד האירופי לאחר הליך בחינה מעמיק בידי הנציבות, כשבמהלך השנים הוקנה מעמד זה למספר מצומצם של מדינות נוספות מחוץ לאיחוד האירופי.

בעקבות חקיקתן בשנת 2018 של תקנות ה-GDPR (General Data Protection Regulations), רגולציית הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי, החלה נציבות האיחוד האירופי בבחינה מחודשת של ההכרה שניתנה למדינת ישראל ולכל המדינות מחוץ לאיחוד האירופי שזכו בעבר להכרה זו. בתום הליך הבחינה הממושך, פרסמה היום כאמור נציבות האיחוד האירופי את החלטתה המקצועית, ואישרה את המשך תוקפו של מעמד התאימות של מדינת ישראל לצד מדינות נוספות.

ההחלטה ניתנה בעקבות תהליך בחינה מקצועי מקיף של נציבות האיחוד האירופי שנמשך מספר שנים ומטעם ישראל נעשה בהובלת הרשות להגנת הפרטיות וייעוץ וחקיקה. תהליך זה כלל הצגה מפורטת של משטר הגנת הפרטיות בישראל, וביצוע מהלכים משלימים בקשר לזכות לפרטיות, בהם אישור החלטת הממשלה 1890 בעניין עצמאות הרשות להגנת הפרטיות, קידום תקנות מיוחדות שאושרו על ידי ועדת החוקה של הכנסת בשנת 2023, ופרסום הנחיות שונות מטעם הרשות כדי לתת מענה לפערים מול הדין האירופי.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)

סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?

מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

הסטארט-אפ מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר, בסבב סיד ובסבב A, בהובלת קרנות ההון סיכון Lux Capital ו-Bow Wave Capital ובהשתתפות קרנות נוספות ובהן Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures, TAL Ventures ו-SBI היפנית. החברה, המנוהלת על ידי עופר שחם, מכוונת למטרה שאפתנית - לערער על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום שבבי הבינה המלאכותית לדאטה סנטרס. נראה שהיעד הזה הוא רחוק מביצוע. עם כל הכובד - הדרך שלם מאוד ארוכה. 

ליבת הפיתוח של מג'סטיק היא שבב לרבות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית שכוללים את מעבד ה-GPAIU ( General Purpose AI Unit). המערכת נועדה להחליף שרתי GPU מסורתיים כמו אלו שמספקות אנבידיה או גוגל, תוך מענה לבעיה כרונית בתחום, צוואר הבקבוק בזיכרון. מג'סטיק מבטיחה להציע קיבולת זיכרון גבוהה פי 1,000 ביחס לשרתים הקיימים, תוך שיפור בביצועי המחשוב וביעילות האנרגטית.

במרכז האתגר הטכנולוגי שמנסה מג'סטיק לפתור עומד "קיר הזיכרון" – מונח מוכר בעולם המחשוב המתאר את הפער ההולך וגדל בין מהירות העיבוד של מעבדים לבין קצב גישתם לזיכרון. ככל שהמודלים גדלים, כך הופך הגישה המהירה לזיכרון לצוואר בקבוק חמור יותר, שמוביל להאטה ואף לצריכת חשמל גבוהה במרכזי המידע. לשם השוואה, כרטיסי GPU של אנבידיה מסדרה H100 מגיעים כיום לנפח זיכרון של עד 192 ג'יגה-בייט, מה שמחייב התקנת מערכים עצומים כדי לתמוך במודלים עתירי נתונים.

שחם, מנכ"ל מג'סטיק, מביא עמו ניסיון רב-שנים בתחום פיתוח שבבים. בעברו הוביל את קבוצת השבבים של גוגל שעסקה בטלפונים חכמים ודאטה סנטרים, ובהמשך עמד בראש קבוצת הפיתוח של מטא לפיתוח שבבים עבור מוצרי מציאות רבודה. עמו הקימו את מג'סטיק גם מאסומי ריינדרס ושה ראבי, שותפיו לשעבר בגוגל ובמטא. לדברי שחם, הצוות מגיע עם "הבנה עמוקה של החולשות במבנה השרתים הקיים ובצרכים העתידיים של תשתיות AI".

החזון של מג'סטיק כולל פיתוח חומרה חדשה והתאמה לתוכנות קיימות. אחד ממוקדי הכוח של אנבידיה הוא סביבת התוכנה Cuda, שמאפשרת הרצה יעילה של מודלים על גבי החומרה שלה. עם זאת, בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות קוד פתוח מתחרות, כמו PyTorch, OpenXLA ו-TVML, שמפחיתות את התלות באנבידיה ומאפשרות לחברות כמו מג'סטיק להציע אלטרנטיבות פתוחות, גמישות וזולות יותר.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.