השיעור הגבוה ב-OECD: ההוצאה למו"פ במגזר העסקי הגיעה ב-2021 ל-5.7% מהתמ"ג
ממשלת ישראל נתנה ב-2021 לחברות עסקיות הטבות לעידוד מחקר ופיתוח (מו"פ) בהיקף ששל כ-4.3 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים חדשים של הלמ"ס ורשות המסים. הפרסום נעשה בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. מתוך סכום זה, חולקו מענקים על ידי רשות החדשנות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. ההטבות שניתנו מגיעות לכ-0.4% מהתמ"ג של המגזר העסקי. באותה שנה הגיעה ההוצאה למו''פ במגזר העסקי לכ-5.7% מהתמ''ג - השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות OECD.
חלק מההטבות הניתנות לחברות העוסקות במחקר ופיתוח באמצעות מערכת המס. הטבות אלה הן כלי לתמריץ בידי קובעי המדיניות להפחתת חבות המס של חברות עסקיות, בנוסף לתמיכה הממשלתית הישירה הניתנת להן באמצעות המענקים.
במסגרת התיקון לחוק עידוד השקעות הון, החל מ-2017 ניתנות הטבות מס חדשות לחברות בעלות "מפעל טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד". ההבחנה נעשית באמצעות חלוקה לחברות שההכנסות המאוחדות שלהן גבוהות מ-10 מיליארד שקל בשנה, שזוכות למעמד של מפעל מועדף מיוחד, ואילו חברות עם עם הכנסות מאוחדות נמוכות מ-10 מיליארד שקל זוכות למעמד של מפעל מיוחד. שיעור מס הכנסה לחברות המוכרות כמפעל טכנולוגי מועדף הוא 12%, ושיעור מס הכנסה לחברות המוכרות כמפעל טכנולוגי מועדף מיוחד הוא 6%. מטרת תיקון החוק היא לעודד פעילויות מו"פ בישראל ולהביא קניין רוחני טכנולוגי למדינה.
הנתונים התקבלו מרשות המסים ב-2023 ומוזגו עם הנתונים הקיימים במרשם העסקים של הלמ''ס. כך אפשר היה ליצור פרופיל של החברות האלה ולסווגן לפי ענף כלכלי, גודל החברה וסוג בעלות, ולערוך השוואה עם מדינות אחרות מה-OECD.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2021 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי בסכום של 2.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.24% מהתמ"ג של המגזר העסקי. החברות הגדולות, שמעסיקות יותר מ-249 עובדים, זכו לשיעורים גבוהים בסך הטבות המס (72% מסך ההטבות). גם חברות בבעלות מקומית זכו לשיעורים גבוהים בהטבות המס (65% מסך ההטבות). עיקר הטבות המס התרכזו בחברות המסווגות בענפי ההייטק ובענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים.
ב-2021 נמנתה ישראל עם המדינות עם השיעור הגבוה ביותר של הטבות מס לעידוד המו"פ מסך התמ"ג (כ-0.15%), אחרי הולנד ובלגיה. ב-2020 הפרופיל של החברות שזכו בהטבות מס לעידוד המו''פ בארץ היה זהה לזה שבמדינות אחרות של OECD.
חברות העוסקות במו''פ בארץ זכאיות לקבל תמיכה ממשלתית בצורה של תמיכה ישירה (מענק מרשות החדשנות) ובאמצעות תמריצי מס המבוססים על הכנסות. המדינה מעניקה שיעור מס הכנסה מופחת מהשיעור הרגיל (23%) לחברות שעוסקות במו''פ ועומדות בקריטריונים המפורטים בתיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון של רשות המסים.
- סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
ב-2021 קיבלו 315 חברות במגזר העסקי הטבות מס הכנסה לעידוד המו"פ. הן מעסיקות כמעט 35 אלף עובדים והפדיון שלן הוא 86.8 מיליארד שקל - 62.3% מהם מיצוא. הטבות המס לעידוד המו"פ הסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל - כ-0.24% מהתמ"ג של המגזר העסקי.
עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?
מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר
הסטארט-אפ מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר, בסבב סיד ובסבב A, בהובלת קרנות ההון סיכון Lux Capital ו-Bow Wave Capital ובהשתתפות קרנות נוספות ובהן Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures, TAL Ventures ו-SBI היפנית. החברה, המנוהלת על ידי עופר שחם, מכוונת למטרה שאפתנית - לערער על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום שבבי הבינה המלאכותית לדאטה סנטרס. נראה שהיעד הזה הוא רחוק מביצוע. עם כל הכובד - הדרך שלם מאוד ארוכה.
ליבת הפיתוח של מג'סטיק היא שבב לרבות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית שכוללים את מעבד ה-GPAIU ( General Purpose AI Unit). המערכת נועדה להחליף שרתי GPU מסורתיים כמו אלו שמספקות אנבידיה או גוגל, תוך מענה לבעיה כרונית בתחום, צוואר הבקבוק בזיכרון. מג'סטיק מבטיחה להציע קיבולת זיכרון גבוהה פי 1,000 ביחס לשרתים הקיימים, תוך שיפור בביצועי המחשוב וביעילות האנרגטית.
במרכז האתגר הטכנולוגי שמנסה מג'סטיק לפתור עומד "קיר הזיכרון" – מונח מוכר בעולם המחשוב המתאר את הפער ההולך וגדל בין מהירות העיבוד של מעבדים לבין קצב גישתם לזיכרון. ככל שהמודלים גדלים, כך הופך הגישה המהירה לזיכרון לצוואר בקבוק חמור יותר, שמוביל להאטה ואף לצריכת חשמל גבוהה במרכזי המידע. לשם השוואה, כרטיסי GPU של אנבידיה מסדרה H100 מגיעים כיום לנפח זיכרון של עד 192 ג'יגה-בייט, מה שמחייב התקנת מערכים עצומים כדי לתמוך במודלים עתירי נתונים.
שחם, מנכ"ל מג'סטיק, מביא עמו ניסיון רב-שנים בתחום פיתוח שבבים. בעברו הוביל את קבוצת השבבים של גוגל שעסקה בטלפונים חכמים ודאטה סנטרים, ובהמשך עמד בראש קבוצת הפיתוח של מטא לפיתוח שבבים עבור מוצרי מציאות רבודה. עמו הקימו את מג'סטיק גם מאסומי ריינדרס ושה ראבי, שותפיו לשעבר בגוגל ובמטא. לדברי שחם, הצוות מגיע עם "הבנה עמוקה של החולשות במבנה השרתים הקיים ובצרכים העתידיים של תשתיות AI".
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון של מג'סטיק כולל פיתוח חומרה חדשה והתאמה לתוכנות קיימות. אחד ממוקדי הכוח של אנבידיה הוא סביבת התוכנה Cuda, שמאפשרת הרצה יעילה של מודלים על גבי החומרה שלה. עם זאת, בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות קוד פתוח מתחרות, כמו PyTorch, OpenXLA ו-TVML, שמפחיתות את התלות באנבידיה ומאפשרות לחברות כמו מג'סטיק להציע אלטרנטיבות פתוחות, גמישות וזולות יותר.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
