השיעור הגבוה ב-OECD: ההוצאה למו"פ במגזר העסקי הגיעה ב-2021 ל-5.7% מהתמ"ג
ממשלת ישראל נתנה ב-2021 לחברות עסקיות הטבות לעידוד מחקר ופיתוח (מו"פ) בהיקף ששל כ-4.3 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים חדשים של הלמ"ס ורשות המסים. הפרסום נעשה בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. מתוך סכום זה, חולקו מענקים על ידי רשות החדשנות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. ההטבות שניתנו מגיעות לכ-0.4% מהתמ"ג של המגזר העסקי. באותה שנה הגיעה ההוצאה למו''פ במגזר העסקי לכ-5.7% מהתמ''ג - השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות OECD.
חלק מההטבות הניתנות לחברות העוסקות במחקר ופיתוח באמצעות מערכת המס. הטבות אלה הן כלי לתמריץ בידי קובעי המדיניות להפחתת חבות המס של חברות עסקיות, בנוסף לתמיכה הממשלתית הישירה הניתנת להן באמצעות המענקים.
במסגרת התיקון לחוק עידוד השקעות הון, החל מ-2017 ניתנות הטבות מס חדשות לחברות בעלות "מפעל טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד". ההבחנה נעשית באמצעות חלוקה לחברות שההכנסות המאוחדות שלהן גבוהות מ-10 מיליארד שקל בשנה, שזוכות למעמד של מפעל מועדף מיוחד, ואילו חברות עם עם הכנסות מאוחדות נמוכות מ-10 מיליארד שקל זוכות למעמד של מפעל מיוחד. שיעור מס הכנסה לחברות המוכרות כמפעל טכנולוגי מועדף הוא 12%, ושיעור מס הכנסה לחברות המוכרות כמפעל טכנולוגי מועדף מיוחד הוא 6%. מטרת תיקון החוק היא לעודד פעילויות מו"פ בישראל ולהביא קניין רוחני טכנולוגי למדינה.
הנתונים התקבלו מרשות המסים ב-2023 ומוזגו עם הנתונים הקיימים במרשם העסקים של הלמ''ס. כך אפשר היה ליצור פרופיל של החברות האלה ולסווגן לפי ענף כלכלי, גודל החברה וסוג בעלות, ולערוך השוואה עם מדינות אחרות מה-OECD.
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2021 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי בסכום של 2.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.24% מהתמ"ג של המגזר העסקי. החברות הגדולות, שמעסיקות יותר מ-249 עובדים, זכו לשיעורים גבוהים בסך הטבות המס (72% מסך ההטבות). גם חברות בבעלות מקומית זכו לשיעורים גבוהים בהטבות המס (65% מסך ההטבות). עיקר הטבות המס התרכזו בחברות המסווגות בענפי ההייטק ובענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים.
ב-2021 נמנתה ישראל עם המדינות עם השיעור הגבוה ביותר של הטבות מס לעידוד המו"פ מסך התמ"ג (כ-0.15%), אחרי הולנד ובלגיה. ב-2020 הפרופיל של החברות שזכו בהטבות מס לעידוד המו''פ בארץ היה זהה לזה שבמדינות אחרות של OECD.
חברות העוסקות במו''פ בארץ זכאיות לקבל תמיכה ממשלתית בצורה של תמיכה ישירה (מענק מרשות החדשנות) ובאמצעות תמריצי מס המבוססים על הכנסות. המדינה מעניקה שיעור מס הכנסה מופחת מהשיעור הרגיל (23%) לחברות שעוסקות במו''פ ועומדות בקריטריונים המפורטים בתיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון של רשות המסים.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ב-2021 קיבלו 315 חברות במגזר העסקי הטבות מס הכנסה לעידוד המו"פ. הן מעסיקות כמעט 35 אלף עובדים והפדיון שלן הוא 86.8 מיליארד שקל - 62.3% מהם מיצוא. הטבות המס לעידוד המו"פ הסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל - כ-0.24% מהתמ"ג של המגזר העסקי.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
