בנימין נתניהו בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

ברשות המסים פתחו את המערכת להגשת תביעות לפיצויים על נובמבר-דצמבר; כמה כסף ניתן בכלל לקבל בפיצויים?

החל מהיום יוכלו עסקים בכל רחבי הארץ לתבוע פיצויים בגין נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות שנגרם להם בחודשים נובמבר ודצמבר 2023 כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", בעקבות פתיחתה של המערכת המקוונת להגשת תביעות לתקופה זו

נחמן שפירא | (1)
נושאים בכתבה פיצויים

ברשות המסים הודיעו היום כי פתחו את המערכת להגשת תביעות נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות בגין "חרבות ברזל" לחודשים נובמבר-דצמבר. הבוקר חשפנו כי הפיצויים לחודש אוקטובר טרם שולמו במלואם. 

החל מהיום יוכלו עסקים בכל רחבי הארץ לתבוע פיצויים בגין נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות שנגרם להם בחודשים נובמבר ודצמבר 2023 כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", בעקבות פתיחתה של המערכת המקוונת להגשת תביעות לתקופה זו.

 

ירידה במחזור של מעל 25%

​ברשות המסים מציינים כי על מנת להגיש תביעה יש להיכנס למערכת, לעבור הזדהות, לבחור באפשרות "חרבות ברזל – נובמבר-דצמבר" ולבחור במסלול "הוצאה מזכה". נזכיר, תנאי הסף לקבלת פיצויים הם מחזור של 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וירידה במחזור של מעל ל-25%. 

על מנת שהמערכת תוכל לחשב את גובה הפיצויים בהתאמה למידת הפגיעה בעסק, יש להגיש דו"ח תקופתי למע"מ בגין החודשים שעבורם נדרשים הפיצויים, ודו"ח ניכויים ככל שמבקשים פיצויים בגין הוצאות שכר, לפני הגשת תביעה במערכת. ברשות המסים מציינים כי ניתן להגיש תביעות למשך 90 יום ממועד פתיחת המערכת, משמע עד 15.4.2024.

ברשות המסים גם אמרו היום כי עסקים שטרם הגישו תביעה לחודש אוקטובר 2023 במסלול זה, יכולים לעשות זאת עד ל-19 בפברואר 2024, באמצעות בחירה באפשרות "חרבות ברזל – אוקטובר" ומסלול "הוצאה מזכה". במקביל, המערכת ממשיכה לשמש להגשת מקדמות ותביעות במסלול אדום לעסקים ביישובי ספר וכן להגשת תביעות במסלול מחזורים ושכר לחודש אוקטובר 2023  לעסקים הממוקמים ביישובים הכלולים בתקנות שאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

ועדת הכספים דנה בימים אלה בהארכת תוקפן של התקנות המסדירות זכאות למסלולי מחזורים ושכר גם לחודשים נובמבר-דצמבר.

אחרי 100 ימים הכסף עדיין לא הגיע

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ הבטיח תמיכה לעסקים אבל לא כל הכסף הגיע. הפיצוי בגין אוקטובר שולם חלקית. רואי חשבון מדווחים על תשלום בשיעורים משתנים, 20%, 42%. יש כאלו שלא קיבלו כלום, יש כאלו שקיבלו מכתב שהתביעה שלהם בטיפול. בפועל, הכסף הזה נדרש בעסקים רבים כדי לשרוד מעל המים.

אוקטובר ונובמבר היו קשים מאוד לעסקים הקטנים. רוב העסקים במדינה הם עסקים שחיים מהיד לפה, יש להם אוויר לחודש, אולי לחודשיים, אבל אוקטובר ונובמבר הפילו אותם לקרשים. בדצמבר היה שיפור, אבל עדיין לא ביחס לדצמבר בשנה שעברה, ולא כזה שמקזז את ההפסדים ואת שריפת המזומנים של חודשים קודמים.

בנוסף, באוצר שינו את החישוב לרעת העסקים. האוצר יספק תמיכה לחודשים נובמבר ודצמבר במאוחד ולא בגין כל חודש בנפרד.  זה תרגיל שפוגע בעסקים כי הפגיעה הגדולה של נובמבר מתקזזת עם פגיעה נמוכה יותר בדצמבר ולא מאפשרת פיצוי מוגדל על נובמבר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מה מתווה הפיצויים כולל?

המתווה של הממשלה לפיצוים לעסקים בעצם כולל קרן פיצויים שדרכה מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ אשר המחזור שלהם  הוא 18 אלף שקל עד 400 מיליון שקל ואשר קיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים אוקטובר או נובמבר 2023.

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 18,000 שקל - 300,000 שקל בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק.

לעוסקים פטורים ממע"מ יוענק סכום קבוע בהתאם לגודל העסק (1,750 שקל לעסקים עם מחזור של עד 49,800 שקל בשנה ו-3,300 שקל לעסקים עם מחזור של עד 120 אלף שקל) בשנה.

אוצר

  הפיצויים לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל

 

בין 7-22%

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 שקל - 400 מיליון שקל בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז, בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, בהתאם לנוסחה המצורפת.

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל – 100 מיליון שקל - יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון שקל - תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון שקל יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש עסקים שסגרו פיקטיבית ופתחו עסק חדש פיקטיבית (ל"ת)
    חורם 15/01/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).