בנימין נתניהו בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

ברשות המסים פתחו את המערכת להגשת תביעות לפיצויים על נובמבר-דצמבר; כמה כסף ניתן בכלל לקבל בפיצויים?

החל מהיום יוכלו עסקים בכל רחבי הארץ לתבוע פיצויים בגין נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות שנגרם להם בחודשים נובמבר ודצמבר 2023 כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", בעקבות פתיחתה של המערכת המקוונת להגשת תביעות לתקופה זו

נחמן שפירא | (1)
נושאים בכתבה פיצויים

ברשות המסים הודיעו היום כי פתחו את המערכת להגשת תביעות נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות בגין "חרבות ברזל" לחודשים נובמבר-דצמבר. הבוקר חשפנו כי הפיצויים לחודש אוקטובר טרם שולמו במלואם. 

החל מהיום יוכלו עסקים בכל רחבי הארץ לתבוע פיצויים בגין נזק עקיף במסלול הוצאות מזכות שנגרם להם בחודשים נובמבר ודצמבר 2023 כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", בעקבות פתיחתה של המערכת המקוונת להגשת תביעות לתקופה זו.

 

ירידה במחזור של מעל 25%

​ברשות המסים מציינים כי על מנת להגיש תביעה יש להיכנס למערכת, לעבור הזדהות, לבחור באפשרות "חרבות ברזל – נובמבר-דצמבר" ולבחור במסלול "הוצאה מזכה". נזכיר, תנאי הסף לקבלת פיצויים הם מחזור של 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וירידה במחזור של מעל ל-25%. 

על מנת שהמערכת תוכל לחשב את גובה הפיצויים בהתאמה למידת הפגיעה בעסק, יש להגיש דו"ח תקופתי למע"מ בגין החודשים שעבורם נדרשים הפיצויים, ודו"ח ניכויים ככל שמבקשים פיצויים בגין הוצאות שכר, לפני הגשת תביעה במערכת. ברשות המסים מציינים כי ניתן להגיש תביעות למשך 90 יום ממועד פתיחת המערכת, משמע עד 15.4.2024.

ברשות המסים גם אמרו היום כי עסקים שטרם הגישו תביעה לחודש אוקטובר 2023 במסלול זה, יכולים לעשות זאת עד ל-19 בפברואר 2024, באמצעות בחירה באפשרות "חרבות ברזל – אוקטובר" ומסלול "הוצאה מזכה". במקביל, המערכת ממשיכה לשמש להגשת מקדמות ותביעות במסלול אדום לעסקים ביישובי ספר וכן להגשת תביעות במסלול מחזורים ושכר לחודש אוקטובר 2023  לעסקים הממוקמים ביישובים הכלולים בתקנות שאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

ועדת הכספים דנה בימים אלה בהארכת תוקפן של התקנות המסדירות זכאות למסלולי מחזורים ושכר גם לחודשים נובמבר-דצמבר.

אחרי 100 ימים הכסף עדיין לא הגיע

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ הבטיח תמיכה לעסקים אבל לא כל הכסף הגיע. הפיצוי בגין אוקטובר שולם חלקית. רואי חשבון מדווחים על תשלום בשיעורים משתנים, 20%, 42%. יש כאלו שלא קיבלו כלום, יש כאלו שקיבלו מכתב שהתביעה שלהם בטיפול. בפועל, הכסף הזה נדרש בעסקים רבים כדי לשרוד מעל המים.

אוקטובר ונובמבר היו קשים מאוד לעסקים הקטנים. רוב העסקים במדינה הם עסקים שחיים מהיד לפה, יש להם אוויר לחודש, אולי לחודשיים, אבל אוקטובר ונובמבר הפילו אותם לקרשים. בדצמבר היה שיפור, אבל עדיין לא ביחס לדצמבר בשנה שעברה, ולא כזה שמקזז את ההפסדים ואת שריפת המזומנים של חודשים קודמים.

בנוסף, באוצר שינו את החישוב לרעת העסקים. האוצר יספק תמיכה לחודשים נובמבר ודצמבר במאוחד ולא בגין כל חודש בנפרד.  זה תרגיל שפוגע בעסקים כי הפגיעה הגדולה של נובמבר מתקזזת עם פגיעה נמוכה יותר בדצמבר ולא מאפשרת פיצוי מוגדל על נובמבר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מה מתווה הפיצויים כולל?

המתווה של הממשלה לפיצוים לעסקים בעצם כולל קרן פיצויים שדרכה מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ אשר המחזור שלהם  הוא 18 אלף שקל עד 400 מיליון שקל ואשר קיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד חודשי או 12.5% לדיווח דו חודשי בחודשים אוקטובר או נובמבר 2023.

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 18,000 שקל - 300,000 שקל בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק.

לעוסקים פטורים ממע"מ יוענק סכום קבוע בהתאם לגודל העסק (1,750 שקל לעסקים עם מחזור של עד 49,800 שקל בשנה ו-3,300 שקל לעסקים עם מחזור של עד 120 אלף שקל) בשנה.

אוצר

  הפיצויים לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל

 

בין 7-22%

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300,000 שקל - 400 מיליון שקל בשנה: עסקים אלו יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7–22 אחוז, בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה, בהתאם לנוסחה המצורפת.

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל – 100 מיליון שקל - יהיו כפופים לתקרה של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100 – 300 מיליון שקל - תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 – 400 מיליון שקל יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש עסקים שסגרו פיקטיבית ופתחו עסק חדש פיקטיבית (ל"ת)
    חורם 15/01/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.