בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

בשל התנגדות השרים ישיבת הממשלה על התקציב פוזרה ללא הסכמות

השרים התנגדו לקיצוצים וזעמו וישיבת הממשלה על אישור התקציב המעודכן לשנת 2024 פוזרה ללא הסכמות
נחמן שפירא | (12)

ישיבת הממשלה על תוכנית הקיצוץ הגדולה של האוצר בהוצאות והגדלת הכנסות הממשלה פוזרה ללא הסכמות. הוצאות המלחמה הכבדות שמגיעות כבר ל-25 מיליארד שקל, העלו את הגירעון כבר ל-4.2% מהתוצר, ושר האוצר וראש המשלה הודיעו כי בכוונתם לקצץ בתקציבי המשרדים השונים על מנת לממן את ההוצאות הכבדות.

בין הצעדים עליהם המליץ האוצר - העלאת תקרת הגירעון ל-6.5% מהתוצר, לעומת 2.25% הקבועים כעת בחוק. קיצוצים של 3% בתקציבי הממשלה. ואחד הצעדים המשמעותיים ביותר עליהם המליץ האוצר הוא העלאת המע"מ בשנת 2025 ב-1% לשיעור של 18%. העלאת המע"מ אמורה להוסיף כ-7.2 מיליארד שקל להכנסות המדינה, אך אם לקראת סוף 2024 ייראה כי יחס החוב-תוצר צפוי לרדת, המהלך כנראה לא ייכנס לתוקף.

השרים זעמו

בין השרים אשר התנגדו לקיצוצים היה גם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי שאמר כי "המלחמה הוכרזה לא רק כנגד מדינת ישראל, אלא כנגד העם היהודי כולו. מלחמת חרבות ברזל הובילה לזינוק חד של מאות אחוזים בשיח האנטישמי ובתקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם. יתרה מכך, בתחום המאבק בדה-לגיטימציה, האויב נלחם בנו בקמפוסים ובטריבונאלים בינלאומיים עם צבא של ארגונים בהשקעות של מיליארדים".

שקלי ציין כי "התקציב הנוכחי  מתעלם לחלוטין מקהילות ישראל בתפוצות, מהעלייה החדה באנטישמיות, מהמערכה נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ומההזדמנות שהמשבר הנוכחי מייצר למול יהודי העולם, ולכן לא אוכל לתמוך בו. על מדינת ישראל להתעלות לייעודה כמדינת העם היהודי - זו לא רק זכותנו, זו חובתנו".

בחינוך מתנגדים

שר החינוך יואב קיש יצא במהלך ישיבת הממשלה בכעס, כאשר שר התרבות והספורט מיקי זוהר יצא בעקבותיו. 

גם השר גדעון סער הודיע כי יצביע נגד הצעת התקציב. "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה". 

סער ציין כי "ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים. החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית כגון: קיצוץ בשנת  2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים שיקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה"

 קיצוצים

צעד נוסף עליו המליצו באוצר מתיחס לבנקים. באוצר רוצים לאשר את  מיסוי רווחי בנקים, כך שבשנים 2024-2025 ישלמו הבנקים מס שכר בגובה 17% ומס רווח בשיעור 26%, כאשר צעד זה אמור להכניס למדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה. בטיוטת האוצר כלולים גם הגדלת המיסוי על טבק, מיסוי על תחליפי דלק, וגם מס נסועה.

קיראו עוד ב"בארץ"

"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול במכתב לקראת ישיבת הממשלה. "אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית. אני מאמין שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה, טובה ומאוזנת. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה את ההוצאה ומגדילה את ההכנסה, אבל עושה זאת באוסף של צעדים מדודים. האלטרנטיבה הייתה העלאת מיסים משמעותית, וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו. אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב 19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד שקל, שהמשמעות שלו היא  השבתה מוחלטת של כלל משרדי הממשלה".

עוד מהמלצותיו של משרד האוצר - מס הרכישה על רכבים חשמליים יעמוד בשנת 2025 על 50%, כאשר ב-2026 הוא יעלה ל-57% וב-2027 על 2027, וזאת בנוסף על מס הנסועה שכאמור צפוי להיות מוחל החל משנת 2026. 

באוצר גם הציעו להגדיל את ההפרשה לקרן הפיצויים - היקף ההוצאות מהקרן בעקבות המלחמה שמוערכות בכ-17.8 מיליארד שקל צפיות לחרוג מהיקף היתרות שבקרן. על כן, במשרד האוצר ממליצים שבשנים 2024-2025 יעמוד שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס הרכישה על 100% במקום על 25%.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רונן 15/01/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
    ולמנות אנשים ישרים שישבו בכנסת רק אז אנשים יבינו כמה גושי החרא האלה הרסו את המדינה במשך עשרות שנים ולא משנה מימין ומשמאל כולם מיצי זבל.
  • 7.
    אנונימי 15/01/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
    ממשלה וראש ממשלה ארורים. בטלו את הכספים הקואליציונים, סגרו משרדים מיותרים ולאחר מכן תתפטרו !!!
  • 6.
    ממשלת החורבן 15/01/2024 11:32
    הגב לתגובה זו
    איך נתניהו האיש שהעביר כסף לחמאס ואחראי לתבוסה של ישראל עדיין ממשיך לעסוק בפוליטקה עם ממשלת הכלומניקים שממשיכה לחלק כסף רק למושחתים. ממשלת החורבן והטבח צריכה להתנדף עכשיו.
  • סמג"דה 15/01/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    הוא ידאג להם ולא לכולנו... ה
  • 5.
    רוצים דיווחי אמת 15/01/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    העם דורש פירוט מדוייק להיכן הולך כול שקל ושקל
  • 4.
    איש פשוט 15/01/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    כל שר שיתנגד לתקציב - לשחררו מיד מהמשרד !!!! יש מספיק בורים וחסרי אחריות במפלגה שיסכימו להפוך לשרים ויצביעו בעד התקציב הזה ואפילו גרוע יותר.
  • הצעה לנתניהו תתפטר מעולם לא ידעת לנהל ממשלה (ל"ת)
    אליק 15/01/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לינה 15/01/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
    להפסיק את חלוקת הכספים הקואליציוניים
  • 2.
    "ננצח ביחד" רק אם נקבל כספים קואליציוניים ? (ל"ת)
    יניב כהן 15/01/2024 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אסור לקרוא להם שרים, כולם "עבד כי ימלוך" (ל"ת)
    זליג 15/01/2024 10:33
    הגב לתגובה זו
  • יותם 15/01/2024 11:18
    הגב לתגובה זו
    לא ראויים
  • דוד 15/01/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
    לך תפיץ את הרעל שלך במקום אחר!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).