שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

שר התקשורת במכתב לרה"מ נתניהו דורש תוספת תקציב: "להשקיע בתשתית מצילה חיים"

רגע לפני הקיצוץ, שר התקשורת דורש מראש הממשלה תוספת תקציבית של מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות לשם תשתית דור 5 וכן 450 מיליון שקל לגיבוי מערכות חירום של תשתיות תקשורת. קרעי מבין שהוא הולך לחטוף קיצוץ לא נעים, והוא מנסה למזער את הקיצוץ הצפוי במשרדו על ידי העלאת דרישות תקציביות שונות לכאורה בעקבות המלחמה
נחמן שפירא | (5)

לפני תחילת ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2024, וברקע הצפי לקיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה בהם גם משרד התקשורת. שלח שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי מכתב בהול אל ראש הממשלה, בו פירט את הסעיפים בגינם לא רק שאין לקצץ בתקציב המשרד אלא יש להעניק לו תוספת תקציב, וזאת על מנת לשמור על יציבות משק התקשורת, בדגש על תקופת מלחמת 'חרבות ברזל'.

קרעי נוקט במדיניות של לפני שאתה חוטף תבוא בדרישות והוא מנסה למזער את הקיצוץ הצפוי במשרדו כמו ביתר משרדי הממשלה על ידי העלאת דרישות תקציביות שונות לכאורה בעקבות המלחמה, רגע לפני הקיצוצים. 

שלמה קרעי צילום הגר כהן

  שר התקשורת שלמה קרעי צילום הגר כהן

בין הנושאים שעלו במכתב ציין השר את תשתיות תקשורת למול תרחישי מלחמה וחירום. במכתבו ציין השר כי "כדי להיות ערוכים למקרים של נפילות חשמל ממושכות שיפגעו גם בתשתיות התקשורת, המדינה צריכה להבטיח גיבוי חירום לאתרי הסלולר שיספק חשמל למשך 12-24 שעות בעלות של 90 מיליון שקל לשנה על פני 5 שנים. כיום גיבוי החירום מספק חשמל לשעתיים בלבד ומצב זה עלול לסכן חיים".

 

 1,000 אתרי סלולר חדשים

בנוסף, טען כי "יש להוסיף כ-1,000 אתרי סלולר חדשים להשלמת כיסוי סלולרי ביישובים וצירי תנועה בעלות 130 מיליון שקל לשנת 2024. כל זאת לצד פעילויות נוספות כחלק מהיערכות לחירום כגון חלוקת מכשירי טלפון לווייני לאנשי מפתח בישובים ואזורי הגבולות ופרישת אינטרנט במקלטים בעלות 50 מיליון שקל".

השר פירט במכתבו גם צורך תקציבי של מיליארד שקל בשנה לשם "השקעה בתשתיות סלולר מתקדמות (דור 5)". השר קרעי ציין כי  "על מנת להדביק את הפער בתשתיות סלולר מתקדמות, על ישראל להשקיע בתוכנית חומש לתמרוץ כיסוי מיטבי כולל כ-9,000 אתרי דור 5 בעלות שנתית של 235 מיליון שקל לשנה על פני 5 שנים. כיום ישראל נמצאת במקום ה-64 בעולם באיכות הרשת הסלולרית על פי מדד OOKLA. הפער בתשתיות סלולאריות מתקדמות מגביל את פוטנציאל הצמיחה של המשק בסקטורים מובילים".

בנוסף, ציין קרעי כי משרדו מציע "פעולות נוספות לעידוד צמיחה הכולל בין היתר עידוד ערים חכמות, תמיכה בחברות טכנולוגיה ופעילויות משותפות עם משרדי ממשלה לעידוד שימוש בטכנולוגיות מבוססות דור 5 בעלות 40 מיליון שקל לשנת 2024".

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף הציג השר קרעי במכתבו נתונים על כך שישראל מדורגת נמוך מבין 23 מדינות במהירות הורדה ממוצעת וכן ציון איכות התמיכה וחווית לקוח. הנתונים נלקחו מתוך עיבוד אגף כלכלה של משרד התקשורת מנתוני אתר  Opensignal.

ושאלה נוספת שצריכה להישאל היא  היכן היו הנתונים הלו לפני העברת התקציב במהלך השנה? מהיכן צצו כרגע הנתונים הללו לשם הצדקת תקצוב נוסף? דרישה שגם השר יודע שאין לה שום סיכוי להתקבל.

משרד התקשורת

  נתוני משרד התקשורת​

משרד התקשורת

  נתוני משרד התקשורת

משרד התקשורת

 נתוני משרד התקשורת

 תשתית חיונית

שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי אמר "ישנה חשיבות מכרעת לשירותי ותשתיות תקשורת בשגרה ובטח שבעיתות חירום שבאות לידי ביטוי בסכנה מיידית לחיי אדם ופגיעה כלכלית משמעותית במשק. ב-7.10 נוכחנו כולנו לדעת עד כמה תשתיות התקשורת הן תשתיות חיוניות ואל לנו להשאר אדישים למצב בו ישראל מדשדשת מאחור בכל מדד בינלאומי. עלינו לתת את הדעת ולהשקיע בתשתית מצילה חיים".

מנכ"ל משרד התקשורת (בפועל), מימון (מוני) שמילה ציין כי "תשתיות התקשורת הינן חיוניות וקריטיות הן לרווחת הציבור והן לרציפות עסקית ומבצעית. עלינו לעשות כל מאמץ והשקעה של משאבים כדי לשפר התשתיות לצרכי המשך הלחימה ובמקביל לעידוד צמיחה במשק כולו".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משה 15/01/2024 07:31
    הגב לתגובה זו
    לכו הביתה הרסתם את המדינה
  • 4.
    סבטלנה 15/01/2024 00:04
    הגב לתגובה זו
    יש לחדור לישיבות ולגייס לצה"ל את האברכים הפרזיטים
  • 3.
    מאיר 14/01/2024 21:31
    הגב לתגובה זו
    ב7-10 קרסנו אבל זה ספרדי עם כיפה מבקש תקציב כדי שלא נקרוס השמאל מעדיף קריסה... מה יש לכם יהודים מאיפה השנאה הזו???
  • 2.
    יובל 14/01/2024 19:38
    הגב לתגובה זו
    ובחיים לא היה מגיע לכנסת
  • 1.
    שאול 14/01/2024 18:15
    הגב לתגובה זו
    הטמבל התעורר אחרי שלכלך הסית והשמיץ בשם השקרן שבחר בו כמשענת קנה רצוץ לא להיכנס לכלא .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).