ניידת משטרה מעצר
צילום: דוברות המשטרה

שיפוצניק נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל

איגור לטר בעליה של חברת "פרימיום קשת א.מ", העוסקת בתחום השיפוצים והבניה ומספקת שירותים לחברות גדולות במשק, חשוד כי הגיש דו"חות מע"מ כוזבים בין השנים 2024-2020, בהם כלל חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות בהיקף של 123 מיליון שקל לטר הובא בפני בית משפט השלום בבאר שבע ושוחרר בתנאים מגבילים
נחמן שפירא | (5)

יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות על מנת להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות משטרת ישראל הודיעה כי עצרה את איגור לטר בחשד להגשת דו"חות מע"מ כוזבים וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של 123 מיליון שקל. החשוד הובא בפני בית משפט השלום בבאר שבע ושוחרר בתנאים מגבילים.

מבקשת המעצר, שהוגשה על ידי יחידת החקירות של המכס והמע"מ בבאר שבע, עולה כי לטר, בעליה של חברת "פרימיום קשת א.מ", העוסקת בתחום השיפוצים והבניה ומספקת שירותים לחברות גדולות במשק, חשוד כי הגיש דו"חות מע"מ כוזבים בין השנים 2024-2020, בהם כלל חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות בהיקף של 123 מיליון שקל. סכום מס ערך המוסף שנגרע מכך עומד על כ-18 מיליון שקל.

השופטת אחינעם צוריאל שחררה את החשוד בתנאים מגבילים ביניהם התחייבות עצמית על סך 100,000 שקל, ערבות צד ג' על סך 100,000 שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.

דובורת המשטרה

כסף לא חוקי שנתפס באחד המעצרים האחרונים של המשטרה. צילום דוברות המשטרה.

300 מיליארד שקל בהון שחור

ועדת הכספים קיימה אתמול דיון בנושא מאבק בהון השחור בישראל לצורך הגדלת הכנסות המדינה. במהלך הדיון חשף יואל חלימי מרשות המיסים כי ברשות המסים מצויים כיום בעיצומו של פיילוט התוכנית לדיווח אונליין על חשבוניות, בכדי להיאבק בהון השחור. התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד.

ברשות המסים ציינו כי התוכנית יצאה לדרך לפני עשרה ימים, בתחילת 2024, וכי היא החלה באופן חלק, ובחודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיביים של התוכנית".

חלימי שייצג את רשות המסים בדיון ציין כי "מדובר בפיילוט מחייב, נרשמו מרבית יצרני בתי התוכנה, הם מצליחים לקבל מספרי הקצאה, הכל עובד, אין תקלות, אנחנו מצליחים לתת את המספרים, הוועדה החליטה שבפיילוט זה מ-25 אלף, והיירוט של החשבוניות יתחיל מ-25, כך שהשנה אנחנו בעיקר לומדים ומטמיעים.

270 כתבי אישום על מע"מ

קיראו עוד ב"משפט"

ברשות המיסים ציינו גם כי במהלך שנת 2023 הם הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון הציגו כי בשנת 2023 העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא תמיד מעדכנות את הרשות בדבר ממצאי הבדיקה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כלכלן 11/01/2024 10:59
    הגב לתגובה זו
    שיפוציק שניכה תשומות שלא כדין ב 2.7 מליון קיבל שנתיים , אם השיפוצניק הזה ניכה123 מליון ש"ח - שייצפה ל 91 שנים בכלא - זה בערך משולש - אבל אם מכיר את השופטים בעליון שהחוק לא מעניין אותם ייצא זכאי. שייבדוק קשרים
  • 4.
    אין תקלות (ל"ת)
    מפתח תוכנה 10/01/2024 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמעון 10/01/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
    חחח , מה זה תנאים מגבילים , הוא יעלה על מטוס בחזרה לרוסיה ואתם יכולים רק לחלל , מה חשבתם סתם באים אלינו לאיזור המסוכן הזה כשיש להם מדינה נפלאה כולנו יודעים שהם באים או לעשות קופה או להשאיר את הזקנים שלהם פה ולעבור למדינות המערב כי אלה מתוחכמים ולא נאיבים בכלל כמו עמידות המזרח והאתיופים ושיהיה להם בהצלחה
  • 2.
    מתעניין 10/01/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
    כבר הספיק להגיש דו"חות כוזבים לשנת 2024 !!! מניח שגם סיים לתת את שירותיי חברתו לשנה זו. לא פלא שמגיע לסכומים גדולים.
  • 1.
    זה שמישהו זייף ב 123 מיליון לא אומר שהוא הרוויח אותם (ל"ת)
    הוצאות זיוף 10/01/2024 11:09
    הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.