ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

יו"ר ועדת העבודה והרווחה דורש מהאוצר: החליטו על מדיניות המשך החל"ת וגבשו מענה לתעסוקה גמישה

במשרד האוצר טענו בדיון כי "על פי מצב המשק אין הצדקה להארכת תנאי החל"ת המשופרים למי שיוצאו לחל"ת בינואר. מענים יגבושו עבור מפונים, משרתי מילואים ובני זוגם שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה; על האפשרות לחל"ת גמיש אמרה נציגת המשרד כי: "הפתרון נשקל, אולם בקורונה נמצא ע"י ה-OECD שמה העלה את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת"
נחמן שפירא |

ועדת העבודה והרווחה דנה היום בהסדרי חל"ת וחל"ת גמיש לעובדים במלחמה. בפתח הוועדה אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר כי הוא מבקש לקבל נתונים אודות מספר העובדים שהוצאו לחל"ת מאז פרוץ המלחמה ואת עלויות דמי האבטלה שושלמו בתקופה זו ביחס לשנה שעברה.

על פי נתוני משרד האוצר 137,419 אנשים שהו בחל"ת מאז פרוץ המלחמה. לדברי נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים: "חל"ת אינה פרוצדורה שנהוגה בימי שיגרה ולכן ההנחה היא שכמות האנשים שיצאו לחל"ת היא ברובה תוצאה של המלחמה. כל פרט זכאי לעלות דמי אבטלה אחרת כשנקבעת על פי שכרו, לכן ההמלצה שלנו הוא לבחון את כמות הראשים ולא את ההוצאה". 

נציגים שונים של מעסיקים ועובדים בהם הגיעו לוועדה וביקשו להאריך את מתווה החל"ת הקיים וכן לגבש מתווה של חל"ת גמיש, במטרה לתת ודאות למשק ולאפשר החזרה חלקית של עובדים לתעסוקה.

על פי ההצעות השונות לחל"ת גמיש, עובדים שישובו לתעסוקה חלקית יקבלו שכר בהתאם לעבודתם והמדינה תשלים את הפער ביחס לשכרו המלא, במסגרת דמי אבטלה חלקיים שישולמו לעובד או לחילופין, במסגרת שיפוי המעסיק. 

מדריך חל"ת במלחמה - כל מה שצריך לדעת

באוצר לא רוצים להאריך את תנאי החל"ת המשופרים

נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר התייחסה ראשית לדרישה להאריך את תנאי החל"ת המיוחדים: "על פי נתוני האשראי של השבועות האחרונים יש עלייה בהוצאות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ויש גם ירידה דרסטית בהיקף היוצאים לחל"ת ועלייה בהיקף החוזרים".

לדבריה "כל אלה מצביעים על התאוששות שלא מצדיקה תנאים מועדפים למי שיוצא לחל"ת בינואר, מתוך הנחה שעסק שנפגע כבר הוציא את העובדים באוקטובר- נובמבר". לגבי הארכה של הזכאות לדמי אבטלה אמרה: "בקורונה המדינה רצתה לעודד אנשים להיות בבית ולכן האריכה את הזכאות, לדעתנו יותר מידי, באופן שהקשה לאחר מכן להחזיר את העובדים.  עכשיו יש ענפים שמשוועים לידיים עובדות וצריך תמריצים שיחזירו אנשים לשוק העבודה. לכן לא צריך לייצר מדיניות שמתמצת את הפרט לא לחפש עבודה. אנחנו כן מזהים אוכלוסיות שיש לבחון עבורן מענים, בהם מפונים, משרתי המילואים, בני ובנות זוגם ונעשית לשם כך עבודה בימים אלה".

קיראו עוד ב"קריירה"

עובדים בני 67, יצאתם לחל"ת בלי דמי אבטלה? זה הפתרון של המדינה עבורכם

חל"ת גמיש

באשר לאפשרות של חל"ת גמיש אמרה: "מדובר בפתרון שבהחלט נשקל, גם בתקופת הקורונה, אולם במחקר שעשה ב-OECD נמצא שמדינות הפעילו חל"ת גמיש לא הורידו את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת, אלא להיפך, בפועל עובדים נוספים הוצאו לחל"ת חלקי ולכן בפועל זה דווקא העלה ולא הוריד את ההוצאה הציבורית. בנוסף, עובד שנמצא בחל"ת מלא פנוי לחפש עבודה אחרת בענף אחר. בענפים כמו תיירות או פנאי, שהירידה בפעילות בהם ככל הנראה תימשך הדבר הנכון ברמה המשקית היא כן להסיט את העובדים האלה לענפים אחרים שזקוקים להם". 

בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "משרדי הממשלה צריכים להחליט מיד על מדיניות המשך החל"ת, לפחות לינואר ופברואר. לגבי הנושא של חל"ת גמיש, אני מציע לאמץ את המונח 'תעסוקה גמישה' ולקיים שולחנות עגולים של משרדי הממשלה עם המעסיקים ונציגי הענפים, כדי לאפשר לאנשים לחזור לעבוד,  וגם לתת את הדעת לפי אזורים שונים. אנחנו מבקשים לקבל בתוך חודש דיווח על האפשרויות שגובשו. בנוסף, הוועדה ממתינה לקבל בהקדם את הפתרונות המתגבשים עבור המפונים, משרתי המילואים ובני זוגם שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.

קריירה
צילום: Photo by Saulo Mohana on Unsplash

לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים הבאים

לא רק Ai: מיועצי קיימות ועד מומחי רפואה מותאמת אישית - המקצועות שיבטיחו את מקומכם בשוק העבודה המשתנה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה קריירה עתידן

שוק העבודה העולמי ניצב בפני טלטלה היסטורית. שינויים טכנולוגיים, כלכליים ודמוגרפיים משנים את אופי העבודה, את הכישורים הנדרשים ואפילו את הערך של מקצועות מסורתיים. עבור צעירים העומדים בפני בחירת מסלול לימודים, או עבור מבוגרים השוקלים הסבה מקצועית, השאלה "איזה מקצוע יהיה רלוונטי בעתיד?" הפכה לקריטית מתמיד. בחירה מושכלת אינה רק עניין של שכר או עניין אישי; מדובר בבחירת מסלול המבטיח יציבות תעסוקתית, אפשרויות צמיחה והזדמנות להשתלב בתחומים שהם מנועי הכלכלה העולמית של המחר. במציאות שבה רבע מהמשרות הקיימות נמצאות בסכנת היכחדות, היכולת לבחור בחוכמה היא המפתח להצלחה. 

בכתבה זו נסקור ארבעה תחומי ליבה שנראה שהם כאן כדי להישאר.

ניהול סביבתי ואנרגיה ירוקה: חוד החנית של הקיימות הגלובלית

משבר האקלים והרגולציה הסביבתית הגוברת. זהו כבר לא רק טרנד של פעילי סביבה, אלא הכרח כלכלי גלובלי. ממשלות ותאגידים משקיעים הון עתק במעבר לאנרגיה נקייה ובפתרונות שיסייעו להילחם במשבר האקלים. מי שיעבוד בתחום ייהנה - במקביל לתרומה לכדור ולסביבה - גם מביקוש שיא למיומנויות מעשיות שאינן תלויות במסך מחשב. מדובר בעבודה בשטח, בפתרון בעיות מורכבות וביישום פתרונות הנדסיים חדשניים בזמן אמת.

דוגמאות לתפקידים:

טכנאי שטח - אלה בעצם ה"מתקינים" של העתיד, אבל במקום לתקן מכונות כתיבה, הם יתקינו ויתחזקו טורבינות ענק בלב ים או מערכות סולאריות חכמות בערים. מדובר בעבודה פיזית מאתגרת עם השפעה עצומה.