יו"ר ועדת העבודה והרווחה דורש מהאוצר: החליטו על מדיניות המשך החל"ת וגבשו מענה לתעסוקה גמישה
ועדת העבודה והרווחה דנה היום בהסדרי חל"ת וחל"ת גמיש לעובדים במלחמה. בפתח הוועדה אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר כי הוא מבקש לקבל נתונים אודות מספר העובדים שהוצאו לחל"ת מאז פרוץ המלחמה ואת עלויות דמי האבטלה שושלמו בתקופה זו ביחס לשנה שעברה.
על פי נתוני משרד האוצר 137,419 אנשים שהו בחל"ת מאז פרוץ המלחמה. לדברי נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים: "חל"ת אינה פרוצדורה שנהוגה בימי שיגרה ולכן ההנחה היא שכמות האנשים שיצאו לחל"ת היא ברובה תוצאה של המלחמה. כל פרט זכאי לעלות דמי אבטלה אחרת כשנקבעת על פי שכרו, לכן ההמלצה שלנו הוא לבחון את כמות הראשים ולא את ההוצאה".
נציגים שונים של מעסיקים ועובדים בהם הגיעו לוועדה וביקשו להאריך את מתווה החל"ת הקיים וכן לגבש מתווה של חל"ת גמיש, במטרה לתת ודאות למשק ולאפשר החזרה חלקית של עובדים לתעסוקה.
על פי ההצעות השונות לחל"ת גמיש, עובדים שישובו לתעסוקה חלקית יקבלו שכר בהתאם לעבודתם והמדינה תשלים את הפער ביחס לשכרו המלא, במסגרת דמי אבטלה חלקיים שישולמו לעובד או לחילופין, במסגרת שיפוי המעסיק.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדריך - חל"ת במלחמה - כל מה שצריך לדעת
באוצר לא רוצים להאריך את תנאי החל"ת המשופרים
נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר התייחסה ראשית לדרישה להאריך את תנאי החל"ת המיוחדים: "על פי נתוני האשראי של השבועות האחרונים יש עלייה בהוצאות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ויש גם ירידה דרסטית בהיקף היוצאים לחל"ת ועלייה בהיקף החוזרים".
לדבריה "כל אלה מצביעים על התאוששות שלא מצדיקה תנאים מועדפים למי שיוצא לחל"ת בינואר, מתוך הנחה שעסק שנפגע כבר הוציא את העובדים באוקטובר- נובמבר". לגבי הארכה של הזכאות לדמי אבטלה אמרה: "בקורונה המדינה רצתה לעודד אנשים להיות בבית ולכן האריכה את הזכאות, לדעתנו יותר מידי, באופן שהקשה לאחר מכן להחזיר את העובדים. עכשיו יש ענפים שמשוועים לידיים עובדות וצריך תמריצים שיחזירו אנשים לשוק העבודה. לכן לא צריך לייצר מדיניות שמתמצת את הפרט לא לחפש עבודה. אנחנו כן מזהים אוכלוסיות שיש לבחון עבורן מענים, בהם מפונים, משרתי המילואים, בני ובנות זוגם ונעשית לשם כך עבודה בימים אלה".
- 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
- מגמישות לרגישות - 5 התכונות שמנהל טוב צריך שיהיו לו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
עובדים בני 67, יצאתם לחל"ת בלי דמי אבטלה? זה הפתרון של המדינה עבורכם
חל"ת גמיש
באשר לאפשרות של חל"ת גמיש אמרה: "מדובר בפתרון שבהחלט נשקל, גם בתקופת הקורונה, אולם במחקר שעשה ב-OECD נמצא שמדינות הפעילו חל"ת גמיש לא הורידו את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת, אלא להיפך, בפועל עובדים נוספים הוצאו לחל"ת חלקי ולכן בפועל זה דווקא העלה ולא הוריד את ההוצאה הציבורית. בנוסף, עובד שנמצא בחל"ת מלא פנוי לחפש עבודה אחרת בענף אחר. בענפים כמו תיירות או פנאי, שהירידה בפעילות בהם ככל הנראה תימשך הדבר הנכון ברמה המשקית היא כן להסיט את העובדים האלה לענפים אחרים שזקוקים להם".
בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "משרדי הממשלה צריכים להחליט מיד על מדיניות המשך החל"ת, לפחות לינואר ופברואר. לגבי הנושא של חל"ת גמיש, אני מציע לאמץ את המונח 'תעסוקה גמישה' ולקיים שולחנות עגולים של משרדי הממשלה עם המעסיקים ונציגי הענפים, כדי לאפשר לאנשים לחזור לעבוד, וגם לתת את הדעת לפי אזורים שונים. אנחנו מבקשים לקבל בתוך חודש דיווח על האפשרויות שגובשו. בנוסף, הוועדה ממתינה לקבל בהקדם את הפתרונות המתגבשים עבור המפונים, משרתי המילואים ובני זוגם שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה".
 סטודנטים בהרצאה קרדיט: גרוק
סטודנטים בהרצאה קרדיט: גרוק5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
אילו תארים הם הכי רלוונטיים לעתיד שוק התעסוקה ומאלו תארים כדאי להתרחק
שלא תגידו שלא הזהרנו: ריכזנו כאן את חמשת המקצועות שהכי כדאי ללמוד וחמשת המקצועות שהכי כדאי להימנע מהם, או לכל הפחות להוסיף עליהם הכשרה נוספת. כי עם כל הכבוד לאוניברסיטה, להשכלה ולחשיבה ביקורתית, בסוף התואר אנחנו צריכים להיכנס לשוק העבודה ואיכשהו להרוויח את לחמנו בכבוד ובמקצוע שיש לו עתיד. עם מהפכת ה-AI, שהיא מהירה יותר אפילו ממה שהמומחים העריכו, יחד עם מחסור שכבר קיים במקצועות רבים בישראל, סימנו את התארים שיש להם עתיד לעומת אלו שנשענים יותר על יוקרתם מהעבר. המקצועות האלו מתבססים על שיחות עם אנשי אקדמיה ובכירים בחברות כוח אדם.
כתבה קשורה: 10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?
5 התארים שהכי כדאי ללמוד
רפואה - תחום שהטכנולוגיה רק מחזקת, לא מחליפה
לימודי רפואה נחשבים גם כיום לאחד המסלולים הקשים והיוקרתיים ביותר, אך גם לאחד היציבים והמשמעותיים ביותר בשוק העבודה. בעקבות המחסור החמור ברופאים בישראל ועזיבה של רופאים רבים לרילוקיישן, המדינה פתחה מסלולים חדשים ללימודי רפואה במכון וייצמן ובאוניברסיטת רייכמן בשנה האחרונה. לפי משרד הבריאות, שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה הוא מהנמוכים במדינות ה־OECD. האוכלוסייה המזדקנת והצורך בשירותי בריאות מתקדמים מבטיחים ביקוש מתמשך לרופאים.
גם התפתחות ה-AI לא משנה את הביקוש בתחום. הבינה המלאכותית אמנם תורמת רבות לאבחון, ניתוח תמונות רפואיות ולזיהוי מוקדם של מחלות, אך הרופא נותר זה שמקבל את ההחלטות, מלווה את המטופל ומבצע את ההתערבות הרפואית. מדובר באחד התחומים היחידים שכנראה האלגוריתם לא מחליף את האדם, אלא פועל לצדו. עם זאת, מתברר שבאבחון ה-AI מדייק יותר טוב מרופאים. כמו כן, ה-AI יכול לעשות את הניתוח "דרך רובוט" ויש כבר לא מעט יישומים שהם כולם אוטומטיים. אז אי אפשר לומר באופן מוחלט שהתחום חסין אבל הוא יחסית מוגן ממקצועות אחרים.
מדעי הנתונים
ניתוח
 נתונים, ביג-דאטה, למידת מכונה והבינה המלאכותית הפכו לכלים מרכזיים בקבלת החלטות בארגונים. בישראל, על פי סקרים עדכניים, התחום נחשב למתפתח ולמבוקש.
 בנוסף, המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי אחד הפערים המשמעותיים בשוק העבודה הוא בין מועמדים
 שמביאים איתם המיומנויות בתחום ולבין אלו שלא. מיומנויות כמו יכולת עבודה עם נתונים או הפקת תובנות. מעבר ללימודי תואר במדעי הנתונים, מומלץ לבנות גם התמחות מעשית, יצירת פרויקטים אישיים והיכרות עם כלי בינה מלאכותית כדי להבטיח “כרטיס כניסה” למקצוע.
 סטודנטים בהרצאה קרדיט: גרוק
סטודנטים בהרצאה קרדיט: גרוק5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם
אילו תארים הם הכי רלוונטיים לעתיד שוק התעסוקה ומאלו תארים כדאי להתרחק
שלא תגידו שלא הזהרנו: ריכזנו כאן את חמשת המקצועות שהכי כדאי ללמוד וחמשת המקצועות שהכי כדאי להימנע מהם, או לכל הפחות להוסיף עליהם הכשרה נוספת. כי עם כל הכבוד לאוניברסיטה, להשכלה ולחשיבה ביקורתית, בסוף התואר אנחנו צריכים להיכנס לשוק העבודה ואיכשהו להרוויח את לחמנו בכבוד ובמקצוע שיש לו עתיד. עם מהפכת ה-AI, שהיא מהירה יותר אפילו ממה שהמומחים העריכו, יחד עם מחסור שכבר קיים במקצועות רבים בישראל, סימנו את התארים שיש להם עתיד לעומת אלו שנשענים יותר על יוקרתם מהעבר. המקצועות האלו מתבססים על שיחות עם אנשי אקדמיה ובכירים בחברות כוח אדם.
כתבה קשורה: 10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?
5 התארים שהכי כדאי ללמוד
רפואה - תחום שהטכנולוגיה רק מחזקת, לא מחליפה
לימודי רפואה נחשבים גם כיום לאחד המסלולים הקשים והיוקרתיים ביותר, אך גם לאחד היציבים והמשמעותיים ביותר בשוק העבודה. בעקבות המחסור החמור ברופאים בישראל ועזיבה של רופאים רבים לרילוקיישן, המדינה פתחה מסלולים חדשים ללימודי רפואה במכון וייצמן ובאוניברסיטת רייכמן בשנה האחרונה. לפי משרד הבריאות, שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה הוא מהנמוכים במדינות ה־OECD. האוכלוסייה המזדקנת והצורך בשירותי בריאות מתקדמים מבטיחים ביקוש מתמשך לרופאים.
גם התפתחות ה-AI לא משנה את הביקוש בתחום. הבינה המלאכותית אמנם תורמת רבות לאבחון, ניתוח תמונות רפואיות ולזיהוי מוקדם של מחלות, אך הרופא נותר זה שמקבל את ההחלטות, מלווה את המטופל ומבצע את ההתערבות הרפואית. מדובר באחד התחומים היחידים שכנראה האלגוריתם לא מחליף את האדם, אלא פועל לצדו. עם זאת, מתברר שבאבחון ה-AI מדייק יותר טוב מרופאים. כמו כן, ה-AI יכול לעשות את הניתוח "דרך רובוט" ויש כבר לא מעט יישומים שהם כולם אוטומטיים. אז אי אפשר לומר באופן מוחלט שהתחום חסין אבל הוא יחסית מוגן ממקצועות אחרים.
מדעי הנתונים
ניתוח
 נתונים, ביג-דאטה, למידת מכונה והבינה המלאכותית הפכו לכלים מרכזיים בקבלת החלטות בארגונים. בישראל, על פי סקרים עדכניים, התחום נחשב למתפתח ולמבוקש.
 בנוסף, המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי אחד הפערים המשמעותיים בשוק העבודה הוא בין מועמדים
 שמביאים איתם המיומנויות בתחום ולבין אלו שלא. מיומנויות כמו יכולת עבודה עם נתונים או הפקת תובנות. מעבר ללימודי תואר במדעי הנתונים, מומלץ לבנות גם התמחות מעשית, יצירת פרויקטים אישיים והיכרות עם כלי בינה מלאכותית כדי להבטיח “כרטיס כניסה” למקצוע.

