מכת מדינה: מדריך טיולים העלים הכנסות של 5 מיליון שקל; האם ישב בכלא?
העלמת מס היא מכת מדינה ידועה אשר רשות המיסים מנסה להילחם בה בכל דרך. מקרה שהגיע לאחרונה להכרעה בבית המשפט השלום בחיפה גולל את סיפורו של מדריך טיולים בן 70 שהעלים מס בהיקף של מאות אלפי שקלים במסגרת עבודתו כמדריך טיולים.
בין השנים 2013 ל-2019 מדריך הטיולים היה רשום במשרדי מע"מ כעוסק בתחום הדרכת הטיולים והאתגרים הספורטיביים, תחילה כעוסק מורשה ולאחר מכן כעוסק פטור. לפי כתב האישום, בתקופת עבודתו כעוסק מורשה ביצע מדריך הטיולים עסקאות בהיקף של כ-4.7 מיליון שקל, אך דיווח למנהל המע"מ כי כלל עסקאותיו עמדו על 25 אלף שקל בלבד.
לאחר מספר שנים, שינה את סיווגו לעוסק פטור כאשר בתקופה זו נמנע מלדווח למנהל מע"מ על עסקאות נוספות בהיקף של 362 אלף שקל. בסך הכול הסתיר מרשויות המס, הכנסות של מעל 5 מיליון שקל שהמס הגלום בהן עמד על כ-740,000 שקל.
עבירות שבוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן
לטענת המדינה, התנהלות הנאשם גרמה לפגיעה משמעותית בשוויון בנטל המסים. היא ציינה כי מדובר בשורת עבירות אשר בוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שליחת יד לקופת המדינה. לאור זאת עתרה המדינה לגזור על הנאשם את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, לצד ענישה נלווית וקנס כספי.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיליוני שקלים. צילום: משרד הביטחון.
בשל מחדליו הועמד הנאשם לדין ובהמשך הוא הודה והורשע ב-55 עבירות לפי חוק מע"מ. במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו עונשו של הנאשם יוגבל לשנת מאסר בפועל לכל היותר.
הנאשם, מצדו, הביע חרטה על מעשיו וביקש – על רקע גילו המתקדם – "לסיים את חייו בצורה שקטה וטובה". עורך דינו ציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, והסיר את מרבית המחדל, שהינו סכום גבוה יותר מסכום קרן המס הפלילי, הכוללת גם רכיבי קנסות וריביות.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
עוד הדגיש, את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות המיסים, והעובדה שהוא מסר מרצונו הטוב, את החשבוניות הכוזבות, בידיעה שזה יחזק את המארג הראייתי נגדו, ובשל כך, שלטונות המס חייבו אותו בקנסות, שלעמדתו ההתנהלות של הרשויות בעניין זה, לוקה בחסר נוכח כפל המס שנוצר. בנוסף, הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, על התנהלותו הנורמטיבית.
55 עבירות
הנאשם הורשע על פי הודאתו, ב-39 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מע"מ, וב-16 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק מע"מ.
במסגרת ביקורת חשבונות שנערכה לנאשם, התגלה כי בתקופה שעסק הנאשם כעוסק מורשה, ביצע 10 עסקאות עם 10 לקוחות שונים, והוציא לכל הפחות בגין עסקאות אלו 666 חשבוניות מס, בסכום של - 4,701,047 שקל (כולל מע"מ), כאשר המס בגין עסקאות אלו עמד על - 691,900 שקל לכל הפחות.
במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, הגיש הנאשם למנהל המע"מ בתקופה זו, 39 דוחות מס כוזבים, ובהם דיווח בכזב, כי כלל עסקאותיו עמדו על סך - 24,357 שקל (כולל מע"מ) ומס העסקאות הגלום בהן עומד על סך - 4,245 שקל.
גם כששינה את סיווגו לעוסק פטור, המשיך להתחמק מתשלום מס ולא דיווח למנהל המע"מ, כמתחייב בחוק, על ביצוע עסקאות עם 6 לקוחות שונים, אשר להם הוציא 16 חשבוניות מס, על - 361,972 שקל.
נסיבות מקלות
השופט בנג'ו ציין כי "מעשיו של הנאשם, פגעו בציבור, בכך שהנאשם השתמט מתשלום מס אמת, על מנת להקטין את ההכנסה החייבת במס. בית המשפט העליון קבע, לא אחת, כי עבירות המס, בעיקר אלה מסוג זה, מאופיינות בזדון ומשקפות פגיעה בקופת המדינה, ועל כן על הענישה להיות מרתיעה וממשית, ולהעדיף במסגרתה, את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של הנאשם".
השופט הוסיף כי הפסיקה הנוהגת בעבירות בהן הורשעו הנאשמים על מסירת דוחות כוזבים, הנושאים רכיב מרמתי, היא מגוונת, וכוללת על דרך הכלל, עונשי מאסר, מעונשי מאסר בעבודות שירות ועד עונשי מאסר בכליאה ממשית. בדומה למגמה המאפיינת ענישה בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות, הנושאות אף הן מימד מרמתי.
השופט קבע כי הנאשם הוא זה שביצע את המעשים באופן בלעדי, בכוונת מכוון, על מנת להתחמק מתשלום מס, תוך שהוא מוביל לשינוי עסקו לעוסק פטור במרמה ובתחבולה. וכי בהינתן סוג העבירות ונסיבותיהן, מתחם העונש ההולם, נע בין 6 חודשים ועד 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.
למרות זאת ציין השופט כי הנאשם בן 70, נעדר עבר פלילי, הודה כבר בשלב החקירה במעשים המיוחסים לו, ושיתף פעולה עם הרשויות, הודה בבית המשפט בהזדמנות הראשונה, והגיע להסדר טיעון.
בנוסף, ציין השופט בנג'ו כי הנאשם הסיר את רוב המחדל, ובכך צימצם את הנזק שגרם במעשיו לקופת המדינה, וכן חויב בקנסות, תוך כדי התהליך, אותם הוא משלם עד היום.
קנס של 40 אלף שקל
השופט קבע כי בנסיבות מצטברות אלה, העונש המתאים צריך להיות עונש של מאסר בפועל, על מנת להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו, פעל במרמה ובכחש, תוך הונאת רשויות המס, וגרם לנזק.
אך למרות זאת, קבע השופט כי "בשים לב להסרת המחדל באופן משמעותי, והתשלומים ששילם לקופת המדינה, תוך צמצום הנזק באופן משמעותי ובהינתן גילו המתקדם, שלא ניתן להתעלם ממנו, והעדר עבר פלילי, יסתפק בית המשפט בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, על הצד הגבוה, נוכח חומרת המעשים והיקפם".
- 3.ומה עם מס הכנסה? (ל"ת)אבי 31/12/2023 15:04הגב לתגובה זו
- 2.למה לא מפרסמים את שמו? וממתי בן 70 הוא כבר גיל מתקדם? (ל"ת)מי הוא? 31/12/2023 13:52הגב לתגובה זו
- 1.adi 31/12/2023 12:59הגב לתגובה זולפי מה שהוא קיבל הוא יצא בסבבה אלא אם חסרים פרטים בכתבה

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
