מכת מדינה: מדריך טיולים העלים הכנסות של 5 מיליון שקל; האם ישב בכלא?
העלמת מס היא מכת מדינה ידועה אשר רשות המיסים מנסה להילחם בה בכל דרך. מקרה שהגיע לאחרונה להכרעה בבית המשפט השלום בחיפה גולל את סיפורו של מדריך טיולים בן 70 שהעלים מס בהיקף של מאות אלפי שקלים במסגרת עבודתו כמדריך טיולים.
בין השנים 2013 ל-2019 מדריך הטיולים היה רשום במשרדי מע"מ כעוסק בתחום הדרכת הטיולים והאתגרים הספורטיביים, תחילה כעוסק מורשה ולאחר מכן כעוסק פטור. לפי כתב האישום, בתקופת עבודתו כעוסק מורשה ביצע מדריך הטיולים עסקאות בהיקף של כ-4.7 מיליון שקל, אך דיווח למנהל המע"מ כי כלל עסקאותיו עמדו על 25 אלף שקל בלבד.
לאחר מספר שנים, שינה את סיווגו לעוסק פטור כאשר בתקופה זו נמנע מלדווח למנהל מע"מ על עסקאות נוספות בהיקף של 362 אלף שקל. בסך הכול הסתיר מרשויות המס, הכנסות של מעל 5 מיליון שקל שהמס הגלום בהן עמד על כ-740,000 שקל.
עבירות שבוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן
לטענת המדינה, התנהלות הנאשם גרמה לפגיעה משמעותית בשוויון בנטל המסים. היא ציינה כי מדובר בשורת עבירות אשר בוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שליחת יד לקופת המדינה. לאור זאת עתרה המדינה לגזור על הנאשם את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, לצד ענישה נלווית וקנס כספי.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיליוני שקלים. צילום: משרד הביטחון.
בשל מחדליו הועמד הנאשם לדין ובהמשך הוא הודה והורשע ב-55 עבירות לפי חוק מע"מ. במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו עונשו של הנאשם יוגבל לשנת מאסר בפועל לכל היותר.
הנאשם, מצדו, הביע חרטה על מעשיו וביקש – על רקע גילו המתקדם – "לסיים את חייו בצורה שקטה וטובה". עורך דינו ציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, והסיר את מרבית המחדל, שהינו סכום גבוה יותר מסכום קרן המס הפלילי, הכוללת גם רכיבי קנסות וריביות.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
עוד הדגיש, את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות המיסים, והעובדה שהוא מסר מרצונו הטוב, את החשבוניות הכוזבות, בידיעה שזה יחזק את המארג הראייתי נגדו, ובשל כך, שלטונות המס חייבו אותו בקנסות, שלעמדתו ההתנהלות של הרשויות בעניין זה, לוקה בחסר נוכח כפל המס שנוצר. בנוסף, הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, על התנהלותו הנורמטיבית.
55 עבירות
הנאשם הורשע על פי הודאתו, ב-39 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מע"מ, וב-16 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק מע"מ.
במסגרת ביקורת חשבונות שנערכה לנאשם, התגלה כי בתקופה שעסק הנאשם כעוסק מורשה, ביצע 10 עסקאות עם 10 לקוחות שונים, והוציא לכל הפחות בגין עסקאות אלו 666 חשבוניות מס, בסכום של - 4,701,047 שקל (כולל מע"מ), כאשר המס בגין עסקאות אלו עמד על - 691,900 שקל לכל הפחות.
במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, הגיש הנאשם למנהל המע"מ בתקופה זו, 39 דוחות מס כוזבים, ובהם דיווח בכזב, כי כלל עסקאותיו עמדו על סך - 24,357 שקל (כולל מע"מ) ומס העסקאות הגלום בהן עומד על סך - 4,245 שקל.
גם כששינה את סיווגו לעוסק פטור, המשיך להתחמק מתשלום מס ולא דיווח למנהל המע"מ, כמתחייב בחוק, על ביצוע עסקאות עם 6 לקוחות שונים, אשר להם הוציא 16 חשבוניות מס, על - 361,972 שקל.
נסיבות מקלות
השופט בנג'ו ציין כי "מעשיו של הנאשם, פגעו בציבור, בכך שהנאשם השתמט מתשלום מס אמת, על מנת להקטין את ההכנסה החייבת במס. בית המשפט העליון קבע, לא אחת, כי עבירות המס, בעיקר אלה מסוג זה, מאופיינות בזדון ומשקפות פגיעה בקופת המדינה, ועל כן על הענישה להיות מרתיעה וממשית, ולהעדיף במסגרתה, את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של הנאשם".
השופט הוסיף כי הפסיקה הנוהגת בעבירות בהן הורשעו הנאשמים על מסירת דוחות כוזבים, הנושאים רכיב מרמתי, היא מגוונת, וכוללת על דרך הכלל, עונשי מאסר, מעונשי מאסר בעבודות שירות ועד עונשי מאסר בכליאה ממשית. בדומה למגמה המאפיינת ענישה בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות, הנושאות אף הן מימד מרמתי.
השופט קבע כי הנאשם הוא זה שביצע את המעשים באופן בלעדי, בכוונת מכוון, על מנת להתחמק מתשלום מס, תוך שהוא מוביל לשינוי עסקו לעוסק פטור במרמה ובתחבולה. וכי בהינתן סוג העבירות ונסיבותיהן, מתחם העונש ההולם, נע בין 6 חודשים ועד 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.
למרות זאת ציין השופט כי הנאשם בן 70, נעדר עבר פלילי, הודה כבר בשלב החקירה במעשים המיוחסים לו, ושיתף פעולה עם הרשויות, הודה בבית המשפט בהזדמנות הראשונה, והגיע להסדר טיעון.
בנוסף, ציין השופט בנג'ו כי הנאשם הסיר את רוב המחדל, ובכך צימצם את הנזק שגרם במעשיו לקופת המדינה, וכן חויב בקנסות, תוך כדי התהליך, אותם הוא משלם עד היום.
קנס של 40 אלף שקל
השופט קבע כי בנסיבות מצטברות אלה, העונש המתאים צריך להיות עונש של מאסר בפועל, על מנת להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו, פעל במרמה ובכחש, תוך הונאת רשויות המס, וגרם לנזק.
אך למרות זאת, קבע השופט כי "בשים לב להסרת המחדל באופן משמעותי, והתשלומים ששילם לקופת המדינה, תוך צמצום הנזק באופן משמעותי ובהינתן גילו המתקדם, שלא ניתן להתעלם ממנו, והעדר עבר פלילי, יסתפק בית המשפט בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, על הצד הגבוה, נוכח חומרת המעשים והיקפם".
- 3.ומה עם מס הכנסה? (ל"ת)אבי 31/12/2023 15:04הגב לתגובה זו
- 2.למה לא מפרסמים את שמו? וממתי בן 70 הוא כבר גיל מתקדם? (ל"ת)מי הוא? 31/12/2023 13:52הגב לתגובה זו
- 1.adi 31/12/2023 12:59הגב לתגובה זולפי מה שהוא קיבל הוא יצא בסבבה אלא אם חסרים פרטים בכתבה
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
