openai
צילום: טוויטר

רעידת אדמה בעולם ה-AI: הניו יורק טיימס תובעים את OpenAI ומיקרוסופט

העיתון הותיק הגיש תביעה נגד שתי החברות, בטענה שהשתמשו בחומרים הזמינים באתר העיתון בשביל לאמן את המודלים שלהן, ChatGPT ו-Copilot, ללא רשות; בנוסף, הניו יורק טיימס טען כי השימוש בכתבות שלו גוזל ממנו מבקרים שאחרת היו מגיעים לאתר שלו
רוי שיינמן | (4)

מודלי AI שרובנו מכירים כיום, כמו ChatGPT, זקוקים להמון מידע וטקסט בשביל לפעול ברמה בה הם שואפים לפעול. למעשה, הם צריכים כל כך הרבה מידע עד לרמה שהחברות מוכנות לשלם לאנשים בשביל לכתוב טקסטים חדשים ולהזין אותם לבוטים, וזאת כתוצאה מההערכות שכל המידע הזמין כיום באינטרנט יספיק לאימון הבוטים רק עד שנת 2026, בשביל קנה מידה נוסף, הגרסה הראשונה של ChatGPT אומנה בעזרת 570 ג'יגה של טקסט, שהם 300 מיליארד מילים.

בנוסף לכך שהמודלים זקוקים לכמויות גדולות של טקסט רק בכדי להבין איך לדבר עם בני אדם, הם גם צריכים גישה למידע רב ככל הניתן בשביל שהם יוכלו להנגיש אותו למשתמש בעת הצורך. לכן, אתרי מידע ועיתונים הם מקורות חשובים יותר למודלים השואפים לפתור את כל הבעיות שיציגו בפניו.

אלא שעדיין קיימת מגבלה אחת על המודלים בנושא שימוש במידע, זכויות יוצרים, ויכול להיות שהמגבלה הזאת הולכת להקשות על החברות עוד יותר.

התביעה של הניו יורק טיימס

בניו יורק טיימס בעצם טוענים שתי טענות מרכזיות - הראשונה היא שחברות הטכנולוגיה השתמשו בכתבות שלהן בשביל לאמן את המודלים. סביר להניח שהטענה הזאת לא תתקבל, מאחר ושימוש בתכנים הזמינים בחינם באינטרנט נחשב, לפי חוקי זכויות היוצרים בארה"ב, ל"שימוש הוגן". עם זאת, בטיימס טוענים שהם מאמינים שהם אחד מהמקורות הגדולים ביותר בהם השתמשו חברות הטכנולוגיה בשביל לאמן את המודלים שלהן.

הטענה השנייה, וזו שאולי תשפיע כל התחום כולו, היא שהמודלים משתמשים במידע הזמין בכתבות של הטיימס בשביל לתת תשובות למשתמשים במודל, כלומר במקום שאותו משתמש יגיע לאתר של הטיימס, הוא נשאר עם הבוט, מה שמונע מהטיימס טראפיק שהיא הייתה צריכה לקבל עם התוכן שלה.

"הניו יורק טיימס הוא פרי כפם של אלפי עיתונאים, שעיסוקם עולה מאות מיליוני דולרים בשנה", נכתב בתלונה של הטיימס. "חברות הטכנולוגיה נמנעו בפועל מלשלם את המיליארדים שהושקעו בתכנים על ידי הטיימס בכך שהשתמשו בהם ללא רשות וללא תשלום".

בטיימס ידרשו פיצויים, אבל יותר מכך, הם ידרשו שבית המשפט יאסור על מודלי הבינה המלאכותית להשתמש בתכנים שלהם בשביל להעביר את המידע למשתמשים בבוטים, ואם בית המשפט יאשר את זה, כל תחום ה-AI עלול להשתנות.

הבוטים חכמים, אבל רק אם מלמדים אותם

כל מי שהתנסה עם מודל AI כזה או אחר מבין את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה הזאת. בספר שניות הבוט יכול לבצע כמעט כל משימה שתבקשו ולענות על כמעט כל שאלה שתשאלו, אבל בשביל לבצע את המשימות הללו בהצלחה הוא צריך מידע, והמידע מגיע ממקורות חיצוניים.

בתחילת הדרך, הבעיה המרכזית של ChatGPT למשל הייתה שלא הייתה לו גישה מידע עדכני. רוב המידע הזמין לו היה עדכני נכון לשנת 2021 וזה הקשה על ביצוע של משימות רבות. כאשר גוגל  GOOGLE השיקו את הבוט המתחרה שלהם, בארד, החיסרון הזה הפך למשמעותי הרבה יותר, מאחר ולבארד היה את כל מנוע החיפוש של גוגל בעזרתו יכל לדלות מידע כמעט מכל פינה באינטרנט, וזה מה שהפך אותו לעוצמתי יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

ChatGPT הצליחו לגשר על הפער הזה בזכות מיקרוסופט  MICROSOFT, שמחזיקה ב-49% מהחברה, וגם מאפשרת לה להשתמש במנוע החיפוש שלה, בינג, בשביל לדלות עוד מידע.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יגאלהנאצי 28/12/2023 19:33
    הגב לתגובה זו
    לבזבז את הזמן והכסף על משחקי אגו ושטויות אשכרה נצעס מכל האיגודים האלא לוקחים כל מה שבא להם עושים מה שהם רוצים ואחרכ מחפשים איך להרויח כספים ראבק תתרמו לי רבע אחוז ממה שאתם מבזבזים על זמן אויר ואני מיליונר מאושר
  • 2.
    מייקרוסופט מקצרת את הדרך לכל נושא ומקילה על חיפושים מיו (ל"ת)
    רחלה 28/12/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליהן 27/12/2023 20:20
    הגב לתגובה זו
    אולי מיליון וגם זה בספק רב
  • יהודי 28/12/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    אולי 60 מיליון....
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.