אוניברסיטת ת"א אוניברסיטה מעונות סטודנטים נדל"ן
צילום: Istock

70 אלף סטודנטים במילואים והאוניברסיטאות יוצאות לדרך - המילואימניקים זועמים

רוי שיינמן | (8)

המכללות רואות רק כסף בעיניים ופתחו את שעריהן כבר בחודש שעבר. האוניברסיטאות  חיכו. החמאנו לאוניברסיטאות ודי נגעלנו מהמכללות, אבל האוניברסיטאות דיווחו שהלימודים מתחילים ב-31 בדצמבר וזה סופי. ביום ראשון הקרוב יתחילו הלימודים.

לכאורה, זה היה אמור להסתדר עם הערכות הלחימה. גורמים בצה"ל אמרו בתקופה האחרונה שהם מתכוונים לדלל את מערך המילואים, אבל גורמים אחרים, כמו קצין המילואים הראשי, מבקשים דחייה נוספת. נראה שאף אחד  לא יודע כמה זמן תימשך הלחימה ובאיזו עצימות וכפועל יוצא מה יהיה עם משרתי המילואים. אלא שבינתיים עשויים למצוא את עצמם 70 אלף סטודנטים במילואים בבעיה גדולה.  

שנת הלימודים צריכה להיפתח בתיאום עם צה"ל, ואין שאלה מי צריך להתאים את עצמו למי - כמובן שצה"ל צריך להשתמש בחיילי המילואים ככל שהצורך קיים. אבל האם האוניברסיטאות הממלכתיות צריכות להתחיל את השנה כשחלק גדול מהסטודנטים לא יכול ללמוד. זאת שאלה קשה כי מול 30% של מילואימניקים יש 70% שרוצים להמשיך בחיים שלהם ויש משק שצרי להמשיך ולתפקד. נראה שהדדליין שנקבע קשור ביכולות של האוניברסיטאות לספוג את העיכוב בשנה כולה. הסטודנטים יצטרכו להתכווץ וללמוד גם בקיץ. המילואימניקים שיחזרו יקבלו הקלות, אולי גם סוג של שיעורי עזר, הקלטות ועוד. אבל הם יכולים להיות בעיכוב מאוד גדול.

בינתיים אלו שסובלים הכי הרבה הם המילואימניקים במכללות שכבר פספסו חודש של לימודים. עוד שבועיים-שלושה והלכה להם השנה. יש כבר מחאות ברשתות החברתיות, יש זעם גדול על המכללות וכעת גם על האוניברסיטאות. 

הסטודנטים שאינם במילואים נמצאים במלכוד. הם מבינים מאוד את המילואימניקים ומצדיקים אותם, רובם גם מתנדב בצורה כזו או אחרת, אבל בעוד רוב המשק כבר חזר לפעילות כמעט מלאה, הם נשארו תלויים באוויר, נשארים בחוסר וודאות בין דחייה לדחייה.

חשוב לציין שבין הסטודנטים יש סולידריות מוחלטת - אף סטודנט לא ירצה להיות במצב בו חברו לספסל הלימודים נפגע או מאחר בחומר בגלל שהוא נלחם בעזה או בצפון. גם הסטודנטים שלא במילואים לא רוצים להתחיל את השנה בלי חבריהם, אבל הם בסופו של דבר גם נפגעים.

מלחמה דוחה לימודים, ואי אפשר לשים דדליין למלחמה. אבל, צריך לפצות את הסטודנטים המילואימניקים בעזרה, הנגשת החומר, אפשרות ככל שניתן לדחוס יותר חומר מהרגע שיחזרו, כדי לא לגרום להם לאבד שנת לימודים. בשעה שנותנים כסף נוסף למילואימניקים בהיקף תקציבי של 9 מיליארד שקל, היה ניתן להקצות תמיכה לאוניברסיטאות ולמכללות כדי שיפתרו את המשבר הזה ויצליחו להכניס את המילואימניקים למסלול הרגיל שלהם כמה שיותר מהר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דניאל 31/12/2023 07:41
    הגב לתגובה זו
    שאפו ענק לאונ' בן גוריון שדואגת לא להשאיר אותם מאחור ושהם לא יפסידו כלום. צריך לתת למילאומיניקים ראש שקט בכל החזיתות גם בחזית האקדמית
  • 6.
    יחיאל 27/12/2023 23:39
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה ללא רחם
  • 5.
    קשקש 27/12/2023 16:32
    הגב לתגובה זו
    הממשלה חייבת לעצור את הטמטום של ראשי האוניברסיטאות ולא לאפשר לימודים עד שהמילואימניקים/סטודנטים ישוחררו
  • 4.
    סטודנטית 27/12/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    במכללת רייכמן כבר התחילו ללמוד. כמעט כל הסטודנטים והסטודנטיות אצלי אינם במילואים וחבל סתם לשרוף שנה. אמרו גם שעוד מעט גם ישחררו המון מילואים. חוזרים לשיגרה, למעט ליד הגבול.
  • 3.
    מילואימניק 27/12/2023 15:41
    הגב לתגובה זו
    ממשלת ליכוד גרועה מממשלת חמאסממש לא סופרים את החיילים
  • 2.
    אבי 27/12/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא התחשב בך בשיט. אני איבדתי שנה בגלל אחד המבצעים במילואים כי כשחוזרים לאוניברסיטה אחרי X זמן ממציאות כל כך שונה, אי אפשר פשוט לשבת ולהתחבר לחומר כשאתה בפיגור של כמה שבועות. מקווה שהמצב ישתפר הפעם!
  • 1.
    אבג 27/12/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    הסמסטר היה צריך להתחיל בפברואר והסמסטר השני היה בסמסטר קיץ אבל המרצים לא מוכנים להפסיד השתלמויות בחול וחופשת קיץ
  • מיואש 27/12/2023 12:03
    הגב לתגובה זו
    נתניהו אינו מעוניין בסוף המלחמה. כל עוד נלחמים אין בחירות והוא משתיק ביקורת על ידי הסיסמה המטופשת ש"צריך אחדות".
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.