שפל של עשור: ירידה של 46% במיזוגים ורכישות בשנת 2023
מיזוגים ורכישות פירמת PwC Israel פרסמה את דו"ח העסקאות השנתי שלה לשנת 2023. בדו"ח, המסכם את עסקאות המיזוגים והרכישות שנסגרו השנה (דיווחו על Closing) בקשר עם חברות ישראליות (כרוכשות או כנרכשות), נמצא כי חלה ירידה של כ-46% בהיקף העסקאות וירידה של כ-23% במספר העסקאות הכולל ביחס לאשתקד.
מספר עסקאות מיזוגים ורכישות (PWC)
מהדוח עולה כי מדובר בירידה של 35% בשווי עסקה ממוצע בשנת 2023 לעומת 2022 – מהנמוכים בעשור האחרון. כאמור, סכום העסקאות הכולל לשנת 2023 הסתכם לכ-9.8 מיליארד דולר בלבד, המשקף ירידה של 46% בהיקף העסקאות, וזאת לעומת 18 מיליארד דולר בשנת 2022 – מהנמוכים בעשור האחרון ושני רק לסך העסקאות שנסגרו בשנת 2014 בסכום של 7.2 מיליארד דולר. מספר העסקאות הכולל הסתכם בשנת 2023 ל-110 עסקאות, זאת לעומת שנת 2022 שכללה 142 עסקאות. מדובר במספר עסקאות המהווה שיא שלילי בשנים האחרונות.
שווי העסקה הממוצע בשנת 2023 צנח ל-131 מיליון דולר, נתון המשקף ירידה של 35% לעומת שווי העסקה הממוצע בשנת 2022 שעמד על 202 מיליון דולר. כמו כן, חלה ירידה במספר המגה עסקאות (עסקאות מעל מיליארד דולר). ב-PwC מעריכים כי שווי העסקה הממוצע הנמוך והירידה בהיקף עסקאות הענק מושפעים משאיפה של משקיעים לבצע עסקאות עם רמות סיכון נמוכות יותר וכן מירידת השוויים ביחס לשנים 2021-2022. יש לציין כי השווי הממוצע לעסקה בשנת 2023 הינו מהנמוכים בעשור האחרון על אף ההשפעה של עסקת Imperva שנרכשה בידי Thales בסך של 3.6 מיליארד דולר. יודגש כי הירידה בהיקף ובכמות העסקאות ניכרת עוד לפני ההסלמה הביטחונית שחלה בחודש אוקטובר.
- שנת המיזוגים והרכישות בהייטק: 74.3 מיליארד דולר בעסקאות ו-15.6 מיליארד דולר בהשקעות
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות על התקופה של שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה, חלה ירידה של 60% ו-21% בהיקף ובמספר העסקאות, בהתאמה. ב-PwC מציינים כי הירידה החדה בכל המדדים מושפעת מהמגמה העולמית אשר החלה כבר במהלך החציון השני של שנת 2022. לגבי שלושת הרבעונים הראשונים של השנה אנו מזהים באופן ברור כי הפגיעה בשוק הישראלי היא גבוהה ביחס למגמה העולמית וניתן ליחס אותה לחוסר הוודאות הפוליטית והחברתית בישראל. כאשר מסתכלים על השנה כולה מניחים ב-PwC כי גם למלחמה הנוכחית השפעה שלילית על עסקאות (במהלך אוקטובר-נובמבר) ועל העיתוי של ה-Closing.
שנת 2023 משקפת ירידה גם בהסתכלות על שווי עסקאות לפי קבוצות. בשנת 2023 נסגרה עסקה אחת בשווי של מעל מיליארד דולר (Imperva-Thales, 3.6 מיליארד דולר) וגם בקבוצת העסקאות בשווי בטווח של 400 מיליון עד 1 מיליארד דולר נרשמה ירידה ביחס לשנים 2021-2022. לעומת זאת, נתח העסקאות בשווי של עד 100 מיליון דולר עלה בצורה חדה והיווה 75% מסך העסקאות הכולל (מתוך סך העסקאות עם שווי מדווח). מגמה זו בולטת במיוחד לאור הירידה ההדרגתית בשיעור העסקאות בקבוצה זו במהלך השנים 2020-2022.
רו"ח ליאת אנזל אביאל, שותפה וראש תחום M&A Services ב-PwC Israel: "שינויים בסביבה המאקרו-כלכלית העולמית שהחלו במחצית השנייה של שנת 2022 ואפיינו גם את שנת 2023 הובילו לחוסר וודאות גבוה בשוק העולמי והמקומי. שיעורי הריבית הגבוהים והמשתנים ביחס לעשור האחרון לצד קושי בגיוס כספים, תנודתיות בשווקים, אי יציבות גיאופוליטית וחשש מתמשך ממיתון ורמות אינפלציה גבוהות, הובילו לחוסר יציבות שמיתן את הקצב המהיר של ביצוע עסקאות רכישה ומיזוג שאפיינו את השנים 2021-2022 ובאופן כללי ציננו את מוטיבציית המשקיעים לביצוע עסקאות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
"יחד עם זאת, ניכר כי מגמת הירידה של עסקאות רכישה ומיזוג בשוק הישראלי חזקה יותר ביחס לעולם. אנו מייחסים את ההאטה המשמעותית בשוק העסקאות של רכישה ומיזוג בישראל במידה רבה לאי הוודאות הפוליטית והחברתית אשר שררו בישראל במהלך שנת 2023 סביב הרפורמה המשפטית והמחאה הנרחבת. ניכר כי משקיעים זרים חששו לבצע רכישות בישראל בתקופה זו ונראה כי נמנעו מלהשקיע ולבצע עסקים בשוק המקומי. באופן כללי, נראה כי משקיעים נוטים לזהירות גבוהה יותר ולביצוע עסקאות בעלות רמות סיכון נמוכות יותר מבעבר ומגמה זו צפויה להמשך. כמו כן, למשקיעים קשה יותר להשיג תשואה וליצר ערך מעסקה בהשוואה לעבר ומבחינה זו אנו רואים יתרון יחסי של השחקנים האסטרטגיים בהיבט של סינרגיות ויתרונות טכנולוגיים ועסקיים".
לדבריה, שנת 2023 הושפעה במידה רבה ממשבר ההייטק העולמי, ענף שבאופן עקבי היווה את עיקר העסקאות בישראל. המשבר, שהחל עוד במהלך שנת 2022, העמיק במהלך החציון הראשון של 2023 ובמחצית השנייה של השנה ניכרים סימני התאוששות ויציאה מהמשבר בארצות הברית ובאירופה. לעומת זאת, ענף ההייטק הישראלי עדיין לא מראה סימני התאוששות, ככל הנראה, שוב בהשפעת האירועים הפוליטיים. באופן כללי אנו רואים פער שהולך ונפער בין ישראל והעולם בנוגע למגמות וקצב ההתאוששות בשווקים, נתון המעורר דאגה.
"בטווח הקצר, על רקע ההסלמה הביטחונית, אנו צופים שהשוק המקומי ימשיך להציג חולשה ביחס למגמות העולמיות. קשה לצפות את תגובת השוק בעתיד הרחוק יותר והדבר תלוי בין היתר בהתפתחות המצב הביטחוני והפוליטי בישראל", סיכמו בחברה. "ציין כי על רקע המצב, ישנה תחזית להורדת ריבית בנק ישראל, צעד אשר עשוי לתמוך במידה מסוימת בשוק העסקאות וביכולת ללוות כספים בפרט".
- 1.לא מפתיע כלל 13/12/2023 14:09הגב לתגובה זושנת 2022 היתה מוצלחת לכלכלה הישראלית, כי נתניהו וחבר מרעיו היו מחוץ לממשלה, ולא יכלו להזיק. אולם מכונת הרעל של נתניהו עבדה שעות נוספות, איימה ופיתתה חברי כנסת מהקואליציה לבגוד בחבריהם, ושוב שלטון הרשע של נתניהו חזר למדינת ישראל, נסיון להרוס את מערכת המשפט, שלשמחתנו הרשע ואשתו המכשפה הרעה מקיסריה נכשלו לבצע את זממם, ואח"כ הפקרה של כל איזור הדרום, והחמאס חגג עלינו. המדינה נעשתה נכה בגלל ממשלת הרשע הימנית, ולולא הטייסים "השמאלנים" שלנו, היתה הולכת לאבדון. טייסינו הנפלאים התגברו על הסלידה מממשלת הרשע, והפכו את הקערה על פיה. הם למעשה הצילו את נתניהו-אנטיוכוס הרשע מליפול. כל הכבוד להם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
