שלא תגידו שלא הזהרנו: ריכזנו כאן את חמשת המקצועות שהכי כדאי ללמוד וחמשת המקצועות שהכי כדאי להימנע מהם, או לכל הפחות להוסיף עליהם הכשרה נוספת. כי עם כל הכבוד לאוניברסיטה, להשכלה ולחשיבה ביקורתית, בסוף התואר אנחנו צריכים להיכנס לשוק העבודה ואיכשהו להרוויח את לחמנו בכבוד ובמקצוע שיש לו עתיד. עם מהפכת ה-AI, שהיא מהירה יותר אפילו ממה שהמומחים העריכו, יחד עם מחסור שכבר קיים במקצועות רבים בישראל, סימנו את התארים שיש להם עתיד לעומת אלו שנשענים יותר על יוקרתם מהעבר. המקצועות האלו מתבססים על שיחות עם אנשי אקדמיה ובכירים בחברות כוח אדם.  

כתבה קשורה: 10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?

5 התארים שהכי כדאי ללמוד

רפואה - תחום שהטכנולוגיה רק מחזקת, לא מחליפה

לימודי רפואה נחשבים גם כיום לאחד המסלולים הקשים והיוקרתיים ביותר, אך גם לאחד היציבים והמשמעותיים ביותר בשוק העבודה. בעקבות המחסור החמור ברופאים בישראל ועזיבה של רופאים רבים לרילוקיישן, המדינה פתחה מסלולים חדשים ללימודי רפואה במכון וייצמן ובאוניברסיטת רייכמן בשנה האחרונה. לפי משרד הבריאות, שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה הוא מהנמוכים במדינות ה־OECD. האוכלוסייה המזדקנת והצורך בשירותי בריאות מתקדמים מבטיחים ביקוש מתמשך לרופאים. 

גם התפתחות ה-AI לא משנה את הביקוש בתחום. הבינה המלאכותית אמנם תורמת רבות לאבחון, ניתוח תמונות רפואיות ולזיהוי מוקדם של מחלות, אך הרופא נותר זה שמקבל את ההחלטות, מלווה את המטופל ומבצע את ההתערבות הרפואית. מדובר באחד התחומים היחידים שכנראה האלגוריתם לא מחליף את האדם, אלא פועל לצדו. עם זאת, מתברר שבאבחון ה-AI מדייק יותר טוב מרופאים. כמו כן, ה-AI יכול לעשות את הניתוח "דרך רובוט" ויש כבר לא מעט יישומים שהם כולם אוטומטיים. אז אי אפשר לומר באופן מוחלט שהתחום חסין אבל הוא יחסית מוגן ממקצועות אחרים.  

מדעי הנתונים

ניתוח נתונים, ביג-דאטה, למידת מכונה והבינה המלאכותית הפכו לכלים מרכזיים בקבלת החלטות בארגונים. בישראל, על פי סקרים עדכניים, התחום נחשב למתפתח ולמבוקש.
בנוסף, המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי אחד הפערים המשמעותיים בשוק העבודה הוא בין מועמדים שמביאים איתם המיומנויות בתחום ולבין אלו שלא. מיומנויות כמו יכולת עבודה עם נתונים או הפקת תובנות. מעבר ללימודי תואר במדעי הנתונים, מומלץ לבנות גם התמחות מעשית, יצירת פרויקטים אישיים והיכרות עם כלי בינה מלאכותית כדי להבטיח “כרטיס כניסה” למקצוע.

מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות  ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.

יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.  

יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.

1 # ראייה מערכתית

יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.

• 81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?
• תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2 # מחויבות לטווח הרחוק

בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו  גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר  הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.