עובדים בני 67, יצאתם לחל"ת בלי דמי אבטלה? זה הפתרון של המדינה עבורכם
המלחמה בעזה, שנכנסה זה עתה לחודש השלישי שלה, דרשה מהמדינה לספק פתרונות לשורה ארוכה של עסקים ואנשים שנפגעו ממנה כלכלית. עסקים שסובלים מאובדן הכנסות, מפונים שזקוקים למימון מחייתם, מילואימניקים, עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום – כל אלה ואחרים קיבלו מענה כזה או אחר מהמדינה, טוב יותר או טוב פחות.
אחת האוכלוסיות שנפגעה מהמצב וזכתה לפתרון ייחודי משלה היא בני ה-67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת. על פי המנגנון שנקבע, עובדים כאלה יהיו זכאים למענק מיוחד אם עמדו בתנאים שנקבעו.
ראשית, נסביר: גיל 67 הוא גיל הפרישה מעבודה בישראל. אלא שישראלים רבים שמגיעים לגיל הפרישה, ובודקים את קצבת הפנסיה שמגיעה להם אחרי שנים רבות של עבודה, מחשבים ומגיעים פעמים רבות למסקנה העגומה שהקצבה הזאת לא תספיק להם, והם נאלצים להמשיך לעבוד. יש גם מקרים שאנשים בגיל הזה פשוט מעוניינים להמשיך לעבוד, כי הם אוהבים את עבודתם והיא נותנת להם סיבה לקום בבוקר ולהמשיך להיות יצרניים ומועילים.
כך או אחרת, על פי החוק בישראל, מאחר ש-67 הוא גיל הפרישה, מי שעובר את הגיל הזה וממשיך לעבוד אינו זכאי לדמי אבטלה ולמעשה מופלה לרעה.
בעקבות המלחמה, מצאו את עצמם עובדים רבים בני 67 ומעלה מפוטרים מעבודתם או שהוצאו לחל"ת כפוי על ידי מקום העבודה, אבל בניגוד לעובדים אחרים, לא ישולמו להם דמי אבטלה.
- מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מענק מיוחד. מי זכאי למענק וכמה מקבלים?
מי זכאי למענק? בני 67!ישנם 3 קריטריונים שעובדים בני 67 צריך לעמוד בכולם על מנת להיות זכאים למענק:
ראשית, מן הסתם, עליהם להיות תושבי ישראל בני 67 ומעלה. שנית, הם עבדו במשך שלושה חודשים רצופים לפחות לפני היציאה לחל"ת או הפיטורים. לבסוף, הם פוטרו או הוצאו לחל"ת לאחר ה-7 באוקטובר ולא עבדו באוקטובר ונובמבר במשך 14 ימים רצופים לפחות.
נדגיש כי הדברים אמורים רק לעובדים שכרים, כאשר עובדים עצמאים אינם זכאים למענק הזה.
כמה כסף מקבלים? מקסימום 134 שקל ליום
הנוסחה לחישוב סכום המענק היא כזאת: 75% מהשכר החודשי הממוצע בשלושת החודשים שבהם קיבל העובדו את השכר הכי גבוה מתוך ששת החודשים שלפני הפיטורים או היציאה לחל"ת, חלקי 30.
בכל מקרה, גובה המענק היומי לא יעלה על 134 שקל ליום. לדוגמה: עובדת בת 67 שממוצע שכרה ב-3 החודשים שבהם השתכרה הכי הרבה מתוך ששת החודשים שלפני הפיטורים/חל"ת עמד על 8,000 שקל. 75% מהשכר הזה הם 6,000 שקל. את זה נחלק ב-30: 200 שקל ליום. במקרה הזה, אם כן, השכר היומי עולה על המקסימום שנקבע במענק, כך שהעובדת תקבל 134 שקל ליום כפול מספר הימים הקלנדריים בחודש שבו לא עבדה.
- חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות...
איך מבקשים את המענק? טופס ידני
ראשית, את הבקשה יש להגיש עד 12 חודשים מתחילת הזכאות.
- 3.דורון 24/12/2023 17:30הגב לתגובה זוגיל הפרישה מהעבודה צריך להיות אופציונאלי. אדם מוכרז בגיל זה כאזרח ותיק ונהנה מהטבות שונות (כמו הטבת מס על הפנסיה שלו וקיצבת זקנה), אבל אסור לחייבו לפרוש מהעבודה. אם הוא ממשיך לעבוד, ונגבה ממנו התשלום לביטוח לאומי, הוא צריך להנות מהזכויות שביטוח לאומי מעניק למבוטחיו, לרבות ביטוח אבטלה. המצב הנוכחי הוא בלתי הוגן ובלתי נסבל והחוק צריך לעבור שינוי כדי שהעובדים שגילם מעל גיל הפרישה לא יופלו לרעה לעומת חבריהם הצעירים יותר.
- 2.זה לא כוללת הפוליטיקאים המושחתים שחיים על חשבונינו (ל"ת)ירון 11/12/2023 10:23הגב לתגובה זו
- 1.אני הייתי טיפש שלא חתמתי קבע (ל"ת)עמרם 11/12/2023 08:55הגב לתגובה זו
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
