בנייה בניין דירות
צילום: שלומי יוסף

הפועלים הפלסטינים חוזרים? השרים מתנגדים, בקבינט נזהרים

המלחמה הובילה לחוסר של עשרות אלפי פועלים. מערכת הביטחן התערבה, השרים התנגדו ובינתיים הפלסטינים יישארו בבית, לפחות עד ההצבעה הבאה בקבינט. מי בעד ומי נגד?
איציק יצחקי | (4)

מלחמת "חרבות ברזל" הובילה לבעיה גדולה בענף הנדל"ן: לא רק שאתרים נסגרו, הפועלים הזרים ברחו ונאסרה כניסת פועלים פלסטינים לישראל. המצב הביטחוני אכן הצדיק בדיקה מדוקדקת של הכניסה והיציאה לאתרי הבנייה, אבל בינתיים לקבלנים לא היה מענה. ביים אלה מנסים לגייס אלפי עובדים חדשים ממדינת כמו אוזבקיסטן וסרי לנקה, אבל עד שזה יקרה, ועד שהם יכירו היטב את שיטת העבודה הישראלית - המלחמה עשויה להסתיים. פועל פלסטיני (שלומי יוסף)פועל פלסטיני (שלומי יוסף) פועלים זרים דרושים ליום שאחרי, כי בינתיים, יש חוסר של מעל 80 אלף פועלים. פועלים פלסטינים לא יכולים להיכנס לארץ כרגע וזאת בעיה. בעקבות המצב, ראש הממשלה נתניהו תמך בהחזרת הפועלים הפלסטינים, אבל הוא זכה להתנגדות מבית. בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הלילה לא הכריעו בנושא בעקבות התנגדות נחרצת של השרים. בשלב זה, רק ערבים-ישראלים יכולים לעבוד באתרי בניה. יש חוקים ברורים, כולל מאבטח חמוש בכניסה. ההערכה מדברת על כ-60 אלף פועלים פלסטינים, רובם לענף הבניה, כשהמיעוט שנכנס לכאן עובד בשליחות מפעלים חיוניים. בראש המתנגדים נמצאים שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלא מוכן להכניס לכאן פועלים פלסטינים בניגוד להצעת מערכת הביטחון, שרצתה להגדיל את מספר לעבודה תחת מגבלות. שני זרים, אבי דיכטר ויואב בן צור נמנעו, אבל אף שר לא הצביע בעד. הרצון של מערכת הביטחון להכניס אותם לארץ נובעת מכמה סיבות, כשהמצב הכלכלי ביהודה ושומרון לא טוב, בלשון המעטה. הדבר לא משפיע רק על ענף הבנייה, אלא גם על ענף החקלאות, שם חסרים אלפי עובדים והפועלים התאילנדים שברחו לא ממהרים לחזור. צריך לזכור שבסוף יש לחץ כבד על הממשלה מצד הקבלנים. הם משלמים עלויות מימון גבוהות, מתקשים לשרוד את התקופה והממונפים שבניהם חוששים מקריסה אמיתית - לא רק שלהם, אלא של הענף כולו. מול הדברים האלה עומדת עובדה שקשה לדלג מעליה - ביטחון תושבי ישראל. בימים הקרובים הקבינט יצטרך לקבל החלטה סופית בנושא, אבל בינתיים הוא דוחה אותה. ההנחה היא שבסופו של דבר לא תותר כניסת פועלים ללא הגבלה, אבל גם לא תימנע הזכות. השאלה היא איך יוחלט מי ייכנס ומי לא ועל כך הקבינט צריך לתת את הדעת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירותא 11/12/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
    אני מציע לאפשר בשלב הראשון ל2000 גברים בגיל מעל 40 שנה נשואים עם ילדים שהם ללא עבר פלילי או בטחוני לעבוד בארץ. בכך הרווחנו בערך 10000 איש מרוצים שיהוו תמרחץ לבאות
  • המגיב 11/12/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
    ראינו את ה"זקנים המסכנים" באים לבזוז את קיבוצי הדרום. שמענו גם את הסיפורים של תושבי הקיבוצים, שתיארו איך העובדים החמודים שהעסיקו עשרות שנים שימשו כאנשי מודיעין, שסיפקו לחמאס את כל הנתונים, לפרטי פרטים, מי גר איפה, כמה כלבים יש, איפה ארונות החשמל והתקשורת, ועוד ועוד.
  • 2.
    נדלניסט 11/12/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה בישראל ממשיכה לגדול אך לא בונים עבורה מספיק דירות לכן בשנה הבאה, אחרי שישכחו שהיתה מלחמה ב 2023, נראה את מחירי הדירות עולים מעבר לשיאים של השנה שעברה.
  • 1.
    שיביאו כבר פועלים זרים ריבונו של עולם מה נגמר אתם? (ל"ת)
    אא 11/12/2023 10:30
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.