וורן באפט אוהב לדבר, ואנשים אוהבים להקשיב לו. המשקיע, שלפי ההערכות שווה 118.5 מיליארד דולר, שהקים את ברקשייר האת'אווי, ששווה מעל 770 מעל מיליארד דולר, נחשב לאחד מהגורואים הפיננסיים הגדולים, בעיקר בזכות תורת השקעות הערך שלו.

באפט אוהב להסביר ולהדגים את תורת ההשקעות שלו כשזה במקרים רבים מלווה גם באירות וכללי השקעה חשובים. כך למשל אחד מהמשפטים המפורסמים שלו הוא שבהשקעות יש רק שני חוקים: הראשון - לא להפסיד כסף, השני - לא לשכוח את החוק הראשון. אנשים אוהבים ניסוחים כאלה מכיוון שהם ברורים ותמציתיים, וגם הרעיון שלו לצמצום החוב הלאומי של ארה"ב, כמו שהציג לאחרונה בראיון לרשת CNBC, נשמע פשוט על פניו, אבל יש מגבלה אחת שכנראה הופכות אותו לבלתי ישים.

וורן באפט; קרדיט: וורן באפט אתר

הרעיון של באפט

התכנית של באפט פשוטה ואפשר לסכם אותה במילה אחת - אחריותיות (Accountability): "מה שצריך לעשות זה להעביר חוק שאומר שכל זמן שהגירעון הוא מעל 3%, חברי הקונגרס לא יכולים לעמוד לבחירה לקדנציה נוספת". באפט בעצם מדבר כאן על שיטת התמריצים - הוא מכיר בעובדה שהעדיפות הראשונה של נציגי ציבור היא להיבחר מחדש, ולכן הוא מציע לקשור קשר ישיר בין המשך הכהונה של הנציגים לבין יחס החוב-תוצר, ולייצר בעצם מה שנקרא אחריותיות.

• ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
• הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כיום הגירעון של ארה"ב עומד בערך על 6.4% מהתוצר, כך שלנציגי הציבור יש דרך ארוכה בשביל להוריד את הנתון ליעד שבאפט מציב. הרעיון העקרוני שבאפט מציג יכול לעבוד בתיאוריה, אבל עלולות להיות לו השלכות שדווקא יביאו לנזק בתחומים אחרים.

הבעיות בתכנית של באפט

הבעיה העיקרית והמשמעותית ביותר, היא שחקיקת חוק כזה תהפוך את יחס החוב-תוצר לנושא העיקרי, ואולי אפילו היחידי שנציגי הציבור ישקיעו בו מאמצים. נציגי הציבור אולי יזנחו תחומים אחרים כמו בריאות, חינוך, ותחומי רווחה כאלה או אחרים. בתכנית של באפט אומנם יש הגיון בכך שהיא קושרת קשר ישיר בין האינטרסים של נציגי הציבור עם האינטרסים הכלכליים של המדינה, אבל קשר כזה כנראה יבוא על חשבון נושאים אחרים.