האם לעסק באשדוד מגיע פיצוי גבוה מאשר בת"א? תשאלו את שלומי הייזלר
מנכ"ל משרד האוצר ראה את הנולד כשהמתווה המורחב לעסקים הורחב לאשדוד ובאר שבע. על האפליה של עסקים במרכז הארץ
משרד האוצר הוציא שבועות ספורים אחרי פתיחת המלחמה מתווה תמיכה בעסקים. כבר בימים הראשונים של המלחמה, באוצר אמרו שהם יתמכו בעסקים כשבהמשך פורסם המתווה. התמיכה הזו חשובה ומבורכת והיא לא מובנת מאליה. אין חובה למדינה לתמוך בעסקים בזמן מלחמה. באנשים יש חשיבות גדולה לתמוך כלכלית. זה חלק מההסכם הלא כתוב עם המדינה שאחראית לביטחון ולרווחה כלכלית מינימלית. הביטחון האישי הופקר ב-7 באוקטובר (ומתאושש במקביל להצלחות המלחמה), אבל המדינה דואגת כלכלית לאזרחים. יש חל"ת, יש אבטלה.
התמיכה בעסקים היא זכות ובמלחמות ומבצעים קודמים לא ניתנה תמיכה. הפעם הראשונה שהיתה תמיכה בעסקים היא בתקופת הקורונה.
התמיכה היא חשובה, היא מקלה על העסקים, היא לא פותרת את הבעיות הכלכליות. זה לא פיצוי מלא לעסקים ברחבי הארץ, למעט המקומות שהמדינה בחרה לפצות באופן מוחלט. הבמתווה התמיכה יש כשלים ועיותים לא מעטים, לרבות תמיכה משמעותית יותר בשכר, ופחות בהוצאות הקבועות.
בעיה אחרת וכנראה משמעותית יותר היא האפליה בתמיכה בין מקום למקום. המתווה יוצר עיוות בחלוקת הכספים. כך למשל, בערים כמו באר שבע ואשדוד מקבלים תמיכה מוחלטת של 100% ובשאר הישובים (שלא סמוכים לגבול) מקבלים תמיכה חלקית. השאלה היא למה זה קורה - האם דין באר שבע ואשדוד שונה מדין תל אביב? מי אמר שהעסקים בבאר שבע, אשדוד, אשקלון סובלים יותר. למעשה, מהנתונים עולה תמונה אחרת. הפגיעה די דומה. אבל, בעוד שפיצוי מלא בעוטף עזה ובגבול הצפון הוא ברור, התמיכה בישובים הנוספים היא בעייתית.
מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר ראה את הנולד. הוא הסביר כי הכללת אשדוד ובאר שבע תדרוש בהמשך הרחבה לגוש דן, משום שאין הבדל בין באר שבע לתל אביב. משרד האוצר הכניס את היד עמוק לכיס ושלף עוד סכום גדול לתמיכה באשקלון, אשדוד ובאר שבע ויצר כאן אפליה.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להבין על מה מדובר, נסביר מעט על המתווה: קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח לחודש או 12.5% לחודשיים. כמו כן, עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות לפי טבלה שקבע האוצר. גם עוסקים פטורים נכללים שם, אבל הפיצוי הוא מינורי - אלפי שקלים בודדים. עסקים שהמחזור שלהם גבוה מ-300 אלף שקל זכאים למענק של עד 22% בהתאם לשיעור הפגיעה בהם וגם החזר של 75% מהוצאות השכר. משרד האוצר קבע, כמובן, גם תקרות להחזרים.
מדובר בפיצוי חלקי. אבל במקומות מסוימים - העוטף, הצפון וגם אשקלון, אשדוד ובאר שבע, יהיה פיצוי מלא. במקור העוטף וישובי גבול הצפון מקבלים תמיכה של 100%, אבל על רקע המלחמה, נוספו ערים כמו אשדוד ובאר שבע.
הכללת יישובים כמו באר שבע ואשדוד נעשה בעקבות החלטת האוצר להרחיב את אזורי קו העימות לטווח של 40 ק"מ מגבול רצועת עזה (ולא עד 7 קילומטר), שאשדוד ובאר שבע נכללות בו, ויש לכך גם השלכות קריטיות על העסקים בערים האלו. בתגובה לכך, ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, דרש להחיל את הפיצוי גם על עירו. גם יישובים נוספים הצטרפו לקריאה הזו.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
אז מה ההבדל בין ערים כמו נהריה, באר שבע ואשדוד לשאר? ובכן, המדינה החליטה על "מתווה פיצויים מורחב" שמיועד לתושבי קו העימות לפי תקנות מס רכוש ושלושת הערים האלה נכללו בתוך הערים שנחשבים לאזורי קו עימות. לפי "המסלול האדום", ינתנו ליישובים האלה פיצויים מלאים על אובדן הכנסות או החזרים מלאים בגין הוצאות שכר. עסקים בבאר שבע ובאשדוד, שלא נכללו תחילה המתווה, יזכו לשיפוי מלא מהמדינה, עד 2.5 מיליון שקל לעסק - שזה הרבה מאוד כסף. לתושבים שנמצאים סמוך לגדר אין הגבלה כזאת, אבל רוב העסקים שממוקמים שם בכל מקרה לא מגיעים למחזור כזה. סכום הפיצויים במסלול זה, של תביעה לפיצויים עבור נזק עקיף ב"אזור המיוחד", יעמוד על 520 שקל ליום עבודה מלא, מוכפל בימי היעדרות של העובד.
מדובר בפיצוי גדול, אפילו ענק. העסקים האלו לא יפגעו בשעה שהעסקים בראשון לציון, תל אביב ושאר הארץ נפגעים ויש גם כאלו שמדדמים. למה חומוסיה בתל אביב מפסידה וחומוסיה באשדוד לא מפסידה?
חוסר הוגנות ואפליה גדולה וזה מוביל למצבים אבסורדים - יש עסקים שמעדיפים לא לפתוח ולעבוד כי גם ככה הם מקבלים פיצוי של 100%. עסק באשדוד מקבל באופן מלא כספים על אובדן הכנסות, אז למה לעבוד אם מקבלים את זה גם כך.
ההחלטה הזו של האוצר היא החלטה רעה. לא ניתן להחריג באופן שרירותי את באר שבע ואשדוד משאר הארץ. הנזק של המלחמה עוטף את כל הארץ, וראוי היה שיהיה מתווה אחיד.
- 1.יוסי ממן 08/12/2023 14:03הגב לתגובה זוביזיון של ממשלה נתניהו אמר שיש מלא כסף.. מה עושים איתו ?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
