האם לעסק באשדוד מגיע פיצוי גבוה מאשר בת"א? תשאלו את שלומי הייזלר
מנכ"ל משרד האוצר ראה את הנולד כשהמתווה המורחב לעסקים הורחב לאשדוד ובאר שבע. על האפליה של עסקים במרכז הארץ
משרד האוצר הוציא שבועות ספורים אחרי פתיחת המלחמה מתווה תמיכה בעסקים. כבר בימים הראשונים של המלחמה, באוצר אמרו שהם יתמכו בעסקים כשבהמשך פורסם המתווה. התמיכה הזו חשובה ומבורכת והיא לא מובנת מאליה. אין חובה למדינה לתמוך בעסקים בזמן מלחמה. באנשים יש חשיבות גדולה לתמוך כלכלית. זה חלק מההסכם הלא כתוב עם המדינה שאחראית לביטחון ולרווחה כלכלית מינימלית. הביטחון האישי הופקר ב-7 באוקטובר (ומתאושש במקביל להצלחות המלחמה), אבל המדינה דואגת כלכלית לאזרחים. יש חל"ת, יש אבטלה.
התמיכה בעסקים היא זכות ובמלחמות ומבצעים קודמים לא ניתנה תמיכה. הפעם הראשונה שהיתה תמיכה בעסקים היא בתקופת הקורונה.
התמיכה היא חשובה, היא מקלה על העסקים, היא לא פותרת את הבעיות הכלכליות. זה לא פיצוי מלא לעסקים ברחבי הארץ, למעט המקומות שהמדינה בחרה לפצות באופן מוחלט. הבמתווה התמיכה יש כשלים ועיותים לא מעטים, לרבות תמיכה משמעותית יותר בשכר, ופחות בהוצאות הקבועות.
בעיה אחרת וכנראה משמעותית יותר היא האפליה בתמיכה בין מקום למקום. המתווה יוצר עיוות בחלוקת הכספים. כך למשל, בערים כמו באר שבע ואשדוד מקבלים תמיכה מוחלטת של 100% ובשאר הישובים (שלא סמוכים לגבול) מקבלים תמיכה חלקית. השאלה היא למה זה קורה - האם דין באר שבע ואשדוד שונה מדין תל אביב? מי אמר שהעסקים בבאר שבע, אשדוד, אשקלון סובלים יותר. למעשה, מהנתונים עולה תמונה אחרת. הפגיעה די דומה. אבל, בעוד שפיצוי מלא בעוטף עזה ובגבול הצפון הוא ברור, התמיכה בישובים הנוספים היא בעייתית.
מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר ראה את הנולד. הוא הסביר כי הכללת אשדוד ובאר שבע תדרוש בהמשך הרחבה לגוש דן, משום שאין הבדל בין באר שבע לתל אביב. משרד האוצר הכניס את היד עמוק לכיס ושלף עוד סכום גדול לתמיכה באשקלון, אשדוד ובאר שבע ויצר כאן אפליה.
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- אשדוד: פינוי-בינוי ברובע ב׳ קיבלה אישור, 2.16 אלף דירות יוקמו בציר הרצל-המעפילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להבין על מה מדובר, נסביר מעט על המתווה: קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח לחודש או 12.5% לחודשיים. כמו כן, עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות לפי טבלה שקבע האוצר. גם עוסקים פטורים נכללים שם, אבל הפיצוי הוא מינורי - אלפי שקלים בודדים. עסקים שהמחזור שלהם גבוה מ-300 אלף שקל זכאים למענק של עד 22% בהתאם לשיעור הפגיעה בהם וגם החזר של 75% מהוצאות השכר. משרד האוצר קבע, כמובן, גם תקרות להחזרים.
מדובר בפיצוי חלקי. אבל במקומות מסוימים - העוטף, הצפון וגם אשקלון, אשדוד ובאר שבע, יהיה פיצוי מלא. במקור העוטף וישובי גבול הצפון מקבלים תמיכה של 100%, אבל על רקע המלחמה, נוספו ערים כמו אשדוד ובאר שבע.
הכללת יישובים כמו באר שבע ואשדוד נעשה בעקבות החלטת האוצר להרחיב את אזורי קו העימות לטווח של 40 ק"מ מגבול רצועת עזה (ולא עד 7 קילומטר), שאשדוד ובאר שבע נכללות בו, ויש לכך גם השלכות קריטיות על העסקים בערים האלו. בתגובה לכך, ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, דרש להחיל את הפיצוי גם על עירו. גם יישובים נוספים הצטרפו לקריאה הזו.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
אז מה ההבדל בין ערים כמו נהריה, באר שבע ואשדוד לשאר? ובכן, המדינה החליטה על "מתווה פיצויים מורחב" שמיועד לתושבי קו העימות לפי תקנות מס רכוש ושלושת הערים האלה נכללו בתוך הערים שנחשבים לאזורי קו עימות. לפי "המסלול האדום", ינתנו ליישובים האלה פיצויים מלאים על אובדן הכנסות או החזרים מלאים בגין הוצאות שכר. עסקים בבאר שבע ובאשדוד, שלא נכללו תחילה המתווה, יזכו לשיפוי מלא מהמדינה, עד 2.5 מיליון שקל לעסק - שזה הרבה מאוד כסף. לתושבים שנמצאים סמוך לגדר אין הגבלה כזאת, אבל רוב העסקים שממוקמים שם בכל מקרה לא מגיעים למחזור כזה. סכום הפיצויים במסלול זה, של תביעה לפיצויים עבור נזק עקיף ב"אזור המיוחד", יעמוד על 520 שקל ליום עבודה מלא, מוכפל בימי היעדרות של העובד.
מדובר בפיצוי גדול, אפילו ענק. העסקים האלו לא יפגעו בשעה שהעסקים בראשון לציון, תל אביב ושאר הארץ נפגעים ויש גם כאלו שמדדמים. למה חומוסיה בתל אביב מפסידה וחומוסיה באשדוד לא מפסידה?
חוסר הוגנות ואפליה גדולה וזה מוביל למצבים אבסורדים - יש עסקים שמעדיפים לא לפתוח ולעבוד כי גם ככה הם מקבלים פיצוי של 100%. עסק באשדוד מקבל באופן מלא כספים על אובדן הכנסות, אז למה לעבוד אם מקבלים את זה גם כך.
ההחלטה הזו של האוצר היא החלטה רעה. לא ניתן להחריג באופן שרירותי את באר שבע ואשדוד משאר הארץ. הנזק של המלחמה עוטף את כל הארץ, וראוי היה שיהיה מתווה אחיד.
- 1.יוסי ממן 08/12/2023 14:03הגב לתגובה זוביזיון של ממשלה נתניהו אמר שיש מלא כסף.. מה עושים איתו ?

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.