אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר

מפת האינטרסים הכלכליים הגלובליים הקשורים המלחמה

על הגורמים השונים שמשפיעים על מהלך המלחמה מתחת לפני השטח והאינטרסים של המעצמות הגדולות
ד"ר אדם רויטר | (10)

המהלך האמריקאי של ביידן ליצירת מסדרון אנרגיה וסחורות שתחילתו בהודו וסופו באירופה שנחתם בספטמבר בוועידת ה-G-20 כצעד נגד לצינור הגז הרוסי ופרויקט "החגורה והדרך" הסיני, צץ ועולה כאחת הסיבות למלחמה הנוכחית. בניתוח מהסוג הזה חמאס מתברר כשלוחה מטומטמת שאיראן הפעילה (וזרקה) לטובת האינטרסים שלה עצמה ושל שותפיה הרוסיים והסיניים. אך חמאס פעל בראש ובראשונה ממניעיו הג'יהדיסטיים הרצחניים.

עובדתית התוכנית נבנתה במהלך שנים רבות, עוד כשהסכם שלום סעודי ישראלי היה ביצה שטרם נולדה. עדיין, ההתקפה המפלצתית שלו, לפחות מבחינה איראנית, בהחלט נראית כהצלחה בתקיעת טריז שעלול לחבל בהסכם שלום סעודי ישראלי שעיקר מטרתו הוא אותו מהלך כלכלי שמובילה ארה"ב. אך האינטרסים הכלכליים הם כה כבדי משקל שברגע שהתותחים יפסיקו לרעום, הפרויקט יקודם והסכם רשמי כלשהו יחתם במוקדם או במאוחר בין סעודיה לישראל.

לא ניתן להשתחרר מן התחושה שחלק ממה שקורה במלחמת ישראל חמאס קשור לאינטרסים גלובליים כאשר יש החושבים שאנו בסה"כ פיונים במשחק שחמט עולמי, בו האינטרסים הכלכליים של המעצמות, בדגש על אנרגיה, הם הדוחפים מאחורי הקלעים את הכיוון הכללי של ההתפתחויות. זו כמובן הגזמה אך בהחלט ניתן לומר שחלק מסוים ממה שקורה מול עינינו על רקע מלחמת חרבות ברזל והתמיכה המהירה והאיתנה של ביידן, קשור באופן ישיר או עקיף לאינטרסים הללו.

לארה"ב אינטרסים רחבים ומגוונים במה שקורה כאן. החל מהחשיבות שהיא מייחסת בלהראות לכל העולם שארה"ב עוזרת לבעלות בריתה, דרך טשטוש מה שקרה בבריחה האמריקאית מאפגניסטן ועד עזרה ושמירה על הדמוקרטיה היחידה במזה"ת שתרבותה וערכיה כה קרובים לאלו שלה עצמה. אינטרסים נוספים כוללים עזרה בחיסול שלוחה של כוח ג'יהדיסטי מפחיד שמייצג איום על העולם המערבי כולו, פגיעה בקשרים שנוצרו בין סין לסעודיה, שמירת היציבות האזורית כדי שמחירי הנפט לא יקפצו ועד שיקולי בחירות של ביידן.

אך יש הטוענים שהכול מתחיל ונגמר בפרויקט מסדרון האנרגיה והסחורות שאותו הציג ביידן רק כמה שבועות לפני פרוץ המלחמה בוועידת ה-G20, שמטרתו בין היתר לפגוע באינטרסים כלכליים רוסיים וסיניים. המהלך של ביידן בכל הנוגע לרוסיה הוא שקוף. רוסיה בנתה מערכת צינורות מאסיבית וארוכה ביותר ומכרה כ-50% מכלל הגז של אירופה. גז מייצג 21% מצריכת האנרגיה של האיחוד האירופי. זהו מקור האנרגיה הדומיננטי למשקי בית (32%) ומקור חשוב גם לתעשיות הכבדות שלהם. האירופאים בהובלת נשיאת גרמניה לשעבר מרקל נכנסו למלכוד הזה בעיניים פקוחות. רוסיה בנתה עליהם מנוף אדיר שרק קו שבר דוגמת המלחמה באוקראינה היה יכול לסדוק. אפילו כעת מעל ל-20% מהגז המגיע לאירופה מקורו ברוסיה, בלית ברירה מבחינתם, על אף הרצון האירופי להתנתק ממנו.

המקור החלופי האולטימטיבי לגז הרוסי הוא ממאגרים במפרץ הפרסי של האמירויות וסעודיה. ארה"ב מצאה פתרון יצירתי במיוחד. אם פוטין מגיע לאירופה דרך מערב אסיה, ארה"ב תתחכם ותעקוף אותו מדרום ע"י חיבור מקורות הגז של המפרץ הפרסי דרך הים התיכון לאירופה. הנתיב הזה ישמש גם למעבר סחורות מהודו לאירופה ויתחרה בנתיב החגורה והדרך הסיני ובכך תיתפסנה שתי ציפורים במכה אחת.

 

מסדרון אנרגיה וסחורות מול צינור הגז הרוסי ופרויקט "החגורה והדרך"

ב-10 בספטמבר 2023 נחתם מזכר ההבנות במהלך פסגת ה-G20 שנערך בניו דלהי על ידי ממשלות הודו, ארה"ב, איחוד האמירויות, סעודיה, צרפת, גרמניה, איטליה והאיחוד האירופי. כאן נכנסת גם ישראל לתמונה. ישראל יושבת על גשר יבשתי חשוב שמאפשר יצירת אותו נתיב אפשרי שיעביר סחורות היוצאות מנמלי מערב הודו, כמו מומבאי ומונדרה (Mundra), פריקתן בנמלי המפרץ הפרסי, כמו נמל דמאם של ערב הסעודית או נמלי איחוד האמירויות, ולאחר מכן הובלה ברכבות מהירות דרך צפון סעודיה (ריאד) לירדן, לישראל דרך גשר שייח' חוסיין, לנמל חיפה ומשם באוניות לנמל פיראוס ביוון ונמלי איטליה או בהמשך בצינור גז תת ימי, צינור "איסטמד" שיהיה הארוך בעולם ויחבר בין ישראל לקפריסין, יוון, ומשם לאיטליה. הרכבות תעברנה סחורות ונפט ובצינור מתחת למסילה יועבר גז טבעי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הודו היא בורג מרכזי בפרויקט. הנתיב המוצע יקצר את זמן ההובלה בין הודו לצפון אירופה ב-15 ימים ונמל חיפה הוא בבעלות הודית (אדאני). ר"מ הודו מודי מיהר לחתום עם מקבילו היווני על הסכם להבטחת נמל פיראוס כנמל הבית לכניסת סחורות הודיות לאירופה. בעוד שהפרויקט הזה עורר אופוריה ביוון, שהביעה רצון להיות "השער של הודו לאירופה" בטורקיה נבהלו מהיתרון העצום שהפרויקט מייצר ליריבתם וארדואן לקח הובלה בהתנגדות לפרויקט "אנחנו אומרים שאין מסדרון בלי טורקיה", אמר. "אנחנו מרכז ייצור ומסחר חשוב. המסלול הנוח ביותר לתנועה ממזרח למערב חייב לעבור דרך טורקיה."

בכל מקרה החזון הוא לייצר רצף טריטוריאלי של יחסי נרמול שמתחיל בהודו, דרך האמירויות, בחריין, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ומכאן ליוון וכלל אירופה. רוסיה תהיה המפסידה הגדולה מכל זה ומכאן תמיכתה הגדולה באיראנים ובחמאס וכמובן שמדובר גם בתחרות עזה מול נתיב החגורה והדרך הסינית, זו שמעבירה סחורות סיניות דרך היבשה לאירופה.

סעודיה זקוקה לברית החדשה הזאת, גם כמשקל נגד לאיראנים וגם כדי להתמקם כספקית האנרגיה העיקרית של אירופה, במקום הרוסים. הפרויקט כה חשוב לסעודים שבאותו כנס של ה-G20 הכריז בן סלמאן יורש העצר הסעודי שמדינתו תשקיע בפרויקט כ-20 מיליארדי דולרים - עוד בטרם נחתם הסכם השלום עם ישראל. כך שעם כל הכבוד לחמאס ולאיראן, זה גדול עליהם. קיים כאן אינטרס כלכלי וגיאופוליטי אדיר שמתחיל בארה"ב, דרך אירופה, הודו ועד הסעודים והאמירותים.

 

סעודיה תשמח לראות את חמאס נעלם והוא לא יטרפד לה אינטרסים כלכליים

במאמר מוסגר ראוי גם לציין שהסעודים ישמחו לראות את החמאס נעלם. על אף דבריהם הפומביים בלחץ ההמונים המקומיים, בחדרי חדרים הם תומכים במהלך הישראלי. החמאס הוא בן ברית לאיראן שנואת נפשם והמתחרה הגדולה שלהם על ההגמוניה בעולם המוסלמי. איראן מייצגת את השיעה (כ-15% מהמוסלמים בעולם) מול הסונה אותה מייצגת סעודיה (כ-85% מהמוסלמים בעולם) והשנאה בין שני זרמים אלו גדולה משנאתם ליהודים. החמאס גם מייצג כוחות איסלמיסטיים רדיקליים שבית המלוכה הסעודי חושש מהם הן בתוך והן מחוץ לממלכה. אין שום סיבה להניח שהסעודים יתנו לחמאס ולאיראן לטרפד להם אינטרס כלכלי כה חשוב. סעודיה אפילו עזרה ליירט טילים חות'ים שנועדו לפגוע בישראל, אותם חות'ים שהם תימנים שיעים ובעלי ברית נאמנים ועושי דברם של האיראנים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אז שהסעודים השלטו העזה! (ל"ת)
    AS 05/12/2023 02:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טוב שיש גם כתבות המנסות להציג את התמונה הגלובלית (ל"ת)
    גיל 04/12/2023 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 03/12/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    מאן דהוא חייב לחבל בצינור הגז של קטאר.
  • 2.
    ארצות הברית מחוייבת לביטחון ישראל (ל"ת)
    בן ארצי 03/12/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיאופוליטקאי 03/12/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    רק פיתרון של שתי מדינות לשתי עמים יאפשר את קיום החזון עליו מדבר הכותב
  • שי 04/12/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
    שביבי יעוף מהשלטון. איך זה קשור?? לא יודע. ממתי צריך הקשר בשביל לדחוף סיסמאות נבובות
  • אור 04/12/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    אם ישראל תעמוד על כך שמדינה פלסטינית מנוגדת לאינטרס הביטחוני של ישראל(מדינה שכבר כרגע מחזיקה בצבא שיכול לפשוט על כפר סבא ולנתק את ירושלים מגוש דן) הסעודים לא יתעקשו ויסתפקו בצעדים סמליים מול הפלסטינים, בסוף הם דואגים לעצמם ורק רוצים להיראות ככאלה שדואגים רק לפלסטינים ולזה אפשרי לדאוג.
  • דב 03/12/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    על העם היהודי שכאלה עדיין בתוכנו. השואה הקטנה וגם השואה הגדולה לא לימדו אותם דבר. אין למדינה היהודית תוחלת עם שכמותכם.
  • גיאופוליטקאי 03/12/2023 19:21
    מה קשור שואה קטנה, גדולה ורחמים לכתבה? נראה למישהו שהסעודים, ארה"ב וכל המדינות האחרות שמעורבות בפרויקט שמוזכר בכתבה, יקדמו פרויקט שכזה כל עוד לא תהיה פיתרון לבעיה הפלשתנאית? מה הבעיה למשל עם מדינה פלשתנאית מפורזת מנשק? או שיש מי שחושב שניתן להעלים או לטרנספר את הפלשתנאים, לנהל את הסיכסוך, להתנחל, ולהתעלל בפלשתנאים?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.