דלק  לוויתן
צילום: אלבטרוס

אחרי עיכוב ארוך: שברון וממשלת קפריסין בהסכם על פיתוח אפרודיטה

ישראל וקפריסין צפויות לחתום החודש על הסכמות לחלוקת רווחים (אפרודיטה גולשת מעט לישראל); ניו מד שותפה ב-30% בקידוח אפרודיטה
איציק יצחקי | (1)

ממשלת קפריסין וחברת האנרגיה האמריקאית שברון הגיעו להסכם לפיתוח שדה הגז אפרודיטה, הראשון שהתגלה מתחת לקרקעית הים מול קפריסין. השדה, על פי ההערכות, יכול להכיל 4.2 טריליון רגל מעוקב של פחמימנים. ההסכמות האלה מהוות התקדמות משמעותית, אחרי שלפני ארבעה חודשים הממשלה בקפריסין לא אישרה את תכנית השותפות. חשוב לציין כי אפרודיטה נמצאת במים הכלכליים של קפריסין - מרחק כ־30 קילומטר ממאגר לוויתן.

ניו מד ניו-מד אנרג יהש -2.42%  שמחזיקה ב-45% ממאגר הגז לוויתן, שבו כ-600 BCM, מחזיקה גם ב-30% מאפרודיטה.

ההסכם טוב גם לקפריסין וגם לשברון - התבטאו מנהלי שברון בהמשך להסכמות וגם בממשל בקפריסין מרוצים מההסכמות. לפי הצהרת משרד האנרגיה הקפריסאי, שברון אישרה את ההסכמות לקראת "מסגרת הרחבה של ניצול שדה הגז". הקפריסאים הוסיפו כי הם יגבירו את קצב המגעים בשבועות הקרובים על תוכנית הפיתוח המוסכמת, זאת למטרת לניצול יעיל ומלא של האתר.

כזכור, שברון רצתה להעביר את הגז למצרים דרך צינור, אך קפריסין העדיפה לעבד אותו במתקן ייצור "צף" משלה בטענה שהדבר יועיל יותר כלכלית לממשלת קפריסין ויעניק גמישות רבה יותר לאספקה לשווקים אחרים. ההסכם הזה מסיים משא ומתן ממושך שעצר את פיתוח השדה במשך שנים וכעת סולל את הדרך להפקת הגז, 12 שנה אחרי שהמאגר התגלה לראשונה.

 

מאגר אפרודיטה - 130 BCM

קידוח אפרודיטה נמצא במרחק 30 ק"מ ממאגר לוויתן. כ-10% מהמאגר שהיקפו 130 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) הוא במים הכלכליים של ישראל במאגר שנקרא ישי. מדובר על גלישה של מאגרים בין ישראל לקפריסין ושתי המדינות עדיין לא הסכימו סופית על חלוקת ההכנסות ממאגר אפרודיטה בהינתן הגלישה למאגר ישי, אך הן נמצאות לקראת מתווה סופי. נזכיר כי גם שותפות הזדמנות שמחזיקה בשיעור קטן מישי עשויה להרוויח מההסכמות. 

על פי ההערכות החתימה הסופית תהיה עוד החודש ועל רקע ההתקדמות אמר ג'ורג' פאפאנסטאסיו, שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין כי ההסכם הוא מצב של Win-Win לשותפים, והכוונה שעד תום 2027 כבר יפיק המאגר גז. 

 

כישלון בקידוח בלבנון

בצמידות לתחילת המלחמה, דיווחה חברת ENI האיטלקית לצד קטאר אנרג'י שהובילו את הקידוח הימי בלבנון על כישלון הקידוח. לא נמצא גז בקידוח בבלוק 9 שגובל במים הכלכליים של ישראל. זו היתה אכזבה גדולה כשהלבנוניים שנמצאים במצב כלכלי קשה, כבר בנו על קרן העושר. על פי ההערכות המוקדמות היה אמור להיות בבלוק כ-100 BCM.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הגז מישראל לאירופה דרך מצרים תומך מדינית בישראל (ל"ת)
    ילדי ישראל 03/12/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.