הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
עדי גזית ברקת
צילום: צילום: אלי דסה
ראיון

הבנקים נפלו במימון פרויקט שדה דב וברקת הקטנה מצליחה במימון המגדלים בכיכר המדינה

ראיון עם עדי גזית, מנכ"ל ברקת - איך הגיעה החברה לממן את פרויקט היוקרה בכיכר המדינה בסכום של עד 2 מיליארד שקל, מה הסיכונים והסיכויים בהשקעה בחברה והאם אפשר "לחיות" במרווח האשראי הנוכחי
אבישי עובדיה ורוי שיינמן | (11)
נושאים בכתבה ברקת כיכר המדינה עדי גזית

חברות האשראי החוץ בנקאי בנפילה. עליית הריבית ומימון מופקר גרמו לנפילות של מספר חברות והשוק מתמחר נפילות בחברות נוספות. רואים את זה בשני מקומות - בתשואה האפקטיבית של האג"ח שבחלק מהמקרים עלתה לעשרות אחוזים (אג"ח זבל) ובפער בין שווי השוק להון העצמי. תמחור נמוך של השווי ביחס להון, מבטא הערכה שלחברות האלו יש מימון שסיפקו שלא יחזור. 

אחת החברות שנכנסו לבורסה בגל ההנפקות של 2021 היא ברקת של ד"ר גיל דויטש, ואהרון בירם (מייסדי אקסלנס) ועדי גזית המנכ"ל. ההנפקה הושלמה בשווי של כ-180 מיליון שקל ומאז נחתך השווי בכשני שליש ל-63 מיליון שקל. השווי נמוך מההון העצמי שעולה על 100 מיליון שקל. 

 

קצב רווחים של 15 מיליון שקל - שווי של 63 מיליון שקל

ברקת דיווחה על רבעון שלישי סביר - קצב הרווחים השנתי הוא כ-14-15 מיליון שקל וזאת למרות מחיקה על הפסדי אשראי בפרויקט שהיא מממנת בכ-7 מיליון שקל. במבט מהיר, החברה נסחרת במכפיל רווח של 4-5, אבל בחברות האשראי השאלות הקריטיות הן מהו מרווח האשראי והאם ההפרשות בגין הפסדים מספקות? רווח חשבונאי זה נחמד, השאלה מה ההנחות שעומדות מאחוריו.

תיק האשראי של החברה עומד על כ-1.3 מיליארד שקל, רובו - כ-850 מיליון שקל הלוואות לקבוצות רכישה, היתר בעיקר ליווי פיננסי לבנייה. היקף המימון אמור לעלות במקביל לגידול בקצב הבנייה בפרויקטים. חלק גדול מהמימון הוא למגדלים שנבנים בכיכר המדינה - כ-420 מיליון שקל כאשר זה צפוי לגדול בהדרגה. החברה הגדירה מסגרת מימון של 2 מיליארד שקל לבעלי הקרקע בכיכר המדינה, לא כולם ישתמשו במימון, אבל זה יכול בשקט להגיע ל-1 מיליארד שקל. 

המימון למעשה ניתן לבעלי הקרקעות לצורך עלות הבנייה כשמול המימון יש את הנכס. לכאורה זו הלוואה בסיכון נמוך מכיוון שיש פיזור גדול ומכיוון שיש בטוחה מצוינת. זה לא רק בכיכר המדינה, בקבוצות רכישה בכלל הפיזור גדול והמימון ניתן לבנייה וברגע שמרכיב הקרקע גבוה, הסיכון המימוני יחסית קטן, אם כי הוא לא אפסי. 

 

הסיכון הגדול בליווי פרויקטים

לצד מימון לקבוצות רכישה, יש לברקת מימון לליווי פיננסי לבנייה. שם הסיכון גדול יותר והוא התממש כאמור באחד הפרויקטים. דמיינו כמה פרויקטים כאלו שיסתבכו והמצב של ברקת עלול להתערער, אבל עדי גזית אומר בראיון לביזפורטל שהבטוחות של החברה גבוהות משמעותית מההלוואות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"נגדיל את התשואה להון", עדי גזית, מנכ"ל ברקת (צילום: אלי דסה) 

ההפרשות להפסדי אשראי בדוחות של גופים מממנים מתחלקות לשניים - הפרשות ספציפיות בגין אשראי בעייתי והפרשה כללית שנובעת ממצב השוק, מצב התחום והסיכונים השוטפים. ההפרשה השוטפת-כללית בברקת נמוכה. 

מה לגבי ההפרשות השוטפות להפסדי אשראי, הפרשתם מאות אלפי שקלים לאשראי כללי, מתוך הלוואות של 1.3 מיליארד שקל, זה שיעור הפרשה מאוד נמוך, נמוך משל הבנקים?

"הן אכן נמוכות משל בנקים אבל הן תואמות-שמרניות ביחס לחברות מקבילות לברקת והסיבה היא פשוטה - פרופיל הסיכון של ברקת הוא נמוך מהותית משל בנקים בהקשר של הסגמנט - בנק פתוח עם אלף הלוואות בתחומים שונים ובלי בטוחות, הסיכון הוא גדול. אם תזקק מהבנק רק את ההלוואות של ליווי לבנייה אז ההסתכלות היתה הרבה יותר שמרנית. אנחנו כמו בנק שפועל רק בנדל"ן על כל המשתמע מכך לרבות הבטוחות כשתחום קבוצות הרכישה הוא עם רמת סיכון נמוכה. 

"המבחן החשבונאי בהקשרים האלה הוא תמיד שווי הבטוחה אל מול החוב וככל שהמרווח ביניהם יותר קטן אז הסיכון נמוך יותר. אז אם משקיע מסתכל ושואל את עצמו לאן הדבר הזה יכול ללכת - עצם העובדה שברקת יודעת לעבוד מול מקורות נון ריקורס אומרת שאין גבול ליכולות העבודה של ברקת, ככל שההון העצמי שלנו עולה כך גם המרווחים שלנו. כרגע התשואה על ההון בברקת היא באזור ה-14%-15% - מבחינתנו זה עדיין נמוך ויש עדיין לאן לעלות. הצוות הקיים כרגע בברקת הוא יעיל ויודע להחזיק היקף הרבה יותר גדול מההיקף הקיים".

 

מרווח אשראי שמתכווץ כשמגיעים לשורה התחתונה

מרווח האשראי של ברקת כפי שעולה מהדוחות האחרונים הוא 3.2%. הלוואות ניתנות בריבית ממוצעת של 9.5%, המימון נלקח בריבית של 6.3%. לברקת יש יתרון במקורות משוק ההון - גופים מוסדיים כמו כלל ביטוח ומגדל מספקים לה אשראי כללי וספציפי לפרויקטים וזה מספק לה יכולת צמיחה. אבל כשמרווח הריבית הוא 3.2% ויש הוצאות הנהלה וכלליות ותפעול העסק של 1.5% נשאר רווח של 1.7% והוא גם צריך לממן הפרשות להפסדי אשראי. בשורה התחתונה - הרווח בעיניים של המשקיעים במודל הנוכחי, נראה נמוך. 

גזית מסביר שההפרשה להפסדי אשראי נמוכה מאוד, שהפלטפורמה של ההוצאות הקיימת (צוות, חיתום ועוד) תספיק גם להיקפים גדולים יותר, וגם שכאשר הריבית תרד, המרווח יעלה. אבל נכון לעכשיו זה מלמד על הסיכון והסיכוי - אשראי של 1.3 מיליארד שקל, עם רווחיות בשורה התחתונה של 1% בערך - 13 מיליון שקל, אלא שבמצב בעייתי, כל ה-1% האלו יכולים להתאדות, ומנגד במצב טוב, המרווח כבר יהיה 1.5% פלוס  רווח של 20 מיליון שקל ומעלה וזה עוד לפני גידול צפוי. 

אתה מבין את הסיכון שהמשקיעים רואים בהשקעה, המינוף הגדול שלכם.

"החשיפה של ברקת מבוקרת ומנוהלת. הרוב המוחלט של ההלוואות הוא ממקורות נונריקורס משמע שאין לנו חשיפה גדולה. המינוף שלנו למעשה מורכב משני סוגי הלוואות - יש הלוואות נונריקורס והלואות ריקורס. הלוואות נונריקורס שאנחנו מקבלים מספקות לנו תמרון והתרחבות למימון פרויקטים. אנחנו בכל פרויקט נמצאים במצב של רווח מימוני ויש לנו פרויקטים שיש לנו בהם שותפים עם מימון שהוא מקביל כך שהסיכון בהם נמוך. כל זה גם בתחום של קבוצות רכישה שהוא מפוזר מאוד ועם סיכון נמוך".   

 

שותפות עם הגופים המוסדיים

ההכנסות של ברקת ברבעון השלישי הוכפלו לעומת הרבעון הקודם והסתכמו ב-30.3 מיליון שקל לעומת 15.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-3.2 מיליון שקל לעומת 2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. הפרויקט הכי גדול שהחברה מלווה הוא פרויקט כיכר המדינה, לו קיימת יתרת אשראי של 420 מיליון שקל נכון לתום הרבעון השלישי, יתרת אשראי שנגרעה מהדוח. סך מסגרת האשראי שהועמדה ללווים עומדת על 1.3 מיליארד שקל. 

ספר לנו על ברקת, על המיקוד שלה והייחוד שלה

"מיקוד הפעילות הוא ליווי בנייה ליזמים. עסקת הדגל היא עסקת כיכר המדינה שהיא גם עסקת הליווי חוץ בנקאי לפרויקט מגורים הכי גדולה אי פעם במדינה. השווי הצפוי של הפרויקט הוא מעל 5 מיליארד שקל ופתחנו שם מסגרות אשראי של מעל 2 מיליארד שקל עם שותפי עוגן מהותיים שהם כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח 0% ומגדל חברה לביטוח מגדל ביטוח 0% ".

דגשים לרבעון האחרון

"את הרבעון האחרון ברקת סיימה הכי גדולה שהיתה אי פעם עם מסגרות אשראי פתוחות של כמעט 3 מיליארד שקל וחוב מנוהל של 1.3 מיליארד שקל. אנחנו הולכים ומתקדמים".

 

פרויקט כיכר המדינה הוא לא פרויקט שדה דב

לגבי הפרויקט של כיכר המדינה - לאור האירועים האחרונים (הנפילה של חנן מור) והסנטימנט הכללי בשוק: איך אתם מרגישים עם הלוואה בסדר גודל כזה בתחום הזה?

"יש הבדל אטומי בין ליווי בנייה לקבוצת רכישה לבין ליווי ליזם - הפרויקט בכיכר המדינה הוא מול בעלי קרקע היסטורית שהתאגדו יחד מתוקף הסכם שיתוף ובחרו מנהל קבוצה, בחרו קבלן, ובחרו גוף מממן, שזה אנחנו, והתחילו בהקמה. המשמעות היא שאין פה סיכון של שיווק דירות, כל הדירות בעצם כבר נמכרו, זה לא כמו ליווי ליזם שצריך למכור את הדירות. בנוסף יש את העניין של פיזור החוב - בפרויקט הזה יש 453 יח"ד עם יותר מ-253 בעלי זכויות (חלק מחזיקים ביותר מיח"ד אחת) אז החוב מתפלג על פני 253 לווים שונים וזה מצמצם דרסטית את הסיכון".

הדמיית פרויקט כיכר המדינה, קרדיט: 3division 

פרויקט כיכר המדינה הוא בפער ריבית נמוכה מהממוצע בחברה מכיוון שהוא נתפס פחות מסוכן ועדיין בשל היקפו הוא מהווה מרכיב משמעותי מהרווחים של החברה. גם אם מדובר במרווח ריבית של 1.5%-2% על היקף של 420 שיילך ויעלה מדובר על רווח אחרי מס של 5-7 מיליון שקל בשנה, קרוב למחצית מרווחי החברה. 

על פי החישוב אתם אמורים לתת בממוצע יותר מ-4 מיליון שקל הלוואה לכל דירה בפרויקט כיכר המדינה. לא כל הדיירים יקחו מימון, איך זה עובד

"כל בעלי הזכויות, בעלי הקרקעות יכולים לחתום ולקבל מימון, אבל יש בעלי זכויות שלא חותמים ומגיעים עם הון עצמי - אין ערבות הדדית בין חברי הקבוצה. כל לווה בפני עצמו. המסגרת שברקת פתחה לעסקה היא 2.052 מיליארד שקל".

 

100 אלף שקל למ"ר לדירה בכיכר המדינה

זה מימון מלא?

"כן, אבל הם באו אלינו עם קרקע נקייה מכל שיפוי. אנחנו מממנים את כל הדרוש להקמת הפרויקט".

בפועל מדובר על מימון של כ-4 מיליון שקל לדירה (שהוא מקסימום עלויות הבנייה) כאשר המחיר שלה יהיה על פי ההערכות לפחות  8-10 מיליון שקל, באזור ה-100 אלף שקל למ"ר. כלומר, הקרקע כאן שווה כצפוי את רוב הסכום ועל רקע זה, אכן הבטוחה נראית חזקה. אפילו חזקה מאוד. כיכר המדינה זה כיכר המדינה. יש כבר הוכחות ויש עסקאות רבות באזור. להבדיל מתחומים חדשים שיכולים להצליח, אבל נטל ההוכחה עדיין עליהם - ראו למשל, את שדה דב. 

מתי הפרויקט צפוי להיות מושלם?

"סדר גדול של כ-5 שנים ואולי קצת פחות. הקבלנים המבצעים הם אשטרום  אשטרום קבוצה 0% ואלקטרה  אלקטרה נדלן 0%  והם מתקדמים בקצב מהיר מהצפוי".

בחזרה למכלול הפעילות שלכם. נניח שמחירי הדירות יורדים מחר ב-10%, כמה ברקת תיפגע מזה?

"בקבוצות רכישה זה בכלל לא רלוונטי כי הדירות כבר מכורות. בפרויקטים זה ישפיע על ההכנסות מן הסתם, אבל תמיד יש LTV טוב ורווחיות שמספקת מרווח ביטחון מסוים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 03/12/2023 00:47
    הגב לתגובה זו
    מוזר מאוד שאבישי הסכים לחתום על כתבת היח״צ הזו בשמו. מעריך אותו ביותר מזה.
  • 8.
    מוזר מאוד שאבישי הסכים לחתום על כתבת היח״צ הזו בשמ 03/12/2023 00:47
    הגב לתגובה זו
    מוזר מאוד שאבישי הסכים לחתום על כתבת היח״צ הזו בשמו. מעריך אותו ביותר מזה.
  • 7.
    מוזר מאוד שאבישי הסכים לחתום על כתבת היח״צ הזו בשמ 03/12/2023 00:47
    הגב לתגובה זו
    מוזר מאוד שאבישי הסכים לחתום על כתבת היח״צ הזו בשמו. מעריך אותו ביותר מזה.
  • 6.
    מלביני הון 30/11/2023 19:30
    הגב לתגובה זו
    חירטוטים, תקראו בכלכליסט מיום ראשון האחרון. הלוואות מפוקפקות של 55 מיליון ש"ח , לחברות אןף שור, כל ההלוואוץ השזורות כולן בהלבנת הון ובלי שום יכולת החזר מלבד מימוש קרקע שהשכתנו בה עבריינים
  • 5.
    מכסחים אותו (ל"ת)
    והגלום 30/11/2023 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בזנט 30/11/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
    אין שום הגיון, הלווים יכלו לקחת את ההלוואות ישירות מהבנקים ולחסוך 3.2% שמממנים מנגנון ומרווחי ריבית
  • דודו 30/11/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    רק אחרי גמר הבנייה ניתן להמיר את ההלוואה להלוואה רגילה לדיור. עד אז כולם צריכים לעבוד עם הלוואה עיסקית, מול אותו גורם מלווה. או שכל אחד מביא את כל הסכום לבנייה במזומן בתחילת הבנייה.
  • 3.
    אפרת 30/11/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    הריבית שם תהיה נמוכה יותר מן הסתם. כל העסק של האשראי החוץ בנקאי נראה לי מסוכן. גם הלווים משלמים ריביות מאוד גבוהות וגם המשקיעים עלולים להפסיד את השקעתם.
  • 2.
    פלופאי 30/11/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    100 אלף שקל למ"ר במדינה עם ראש ממשלה שהולך לכלא, חמאס שחוטף אזרחים מבתים ופילוג והסתה נוראית בין חלקי עם. בהצלחה למשקיעים!
  • 1.
    טמבל 30/11/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    אני הבנתי נכון? הוא מתגאה בזה שהוא מקטין סיכון על ידי זה שהוא לא מחויב להחזיר חובות במקרה של בעיות? ועוד מוסיף שעלות קרקע של 4 מליון לדירת מאה מטר נשמע לו הגיוני?
  • פחח 10/12/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה חמוד. סע לשלום, המפתחות בפנים...
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 0%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן 0%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

להמשך הכתבה לחץ כאן