המנצחת האמיתית בהצגה של OpenAI

הדרמה ב-OpenAI הציפה את חשיבותה של הבינה המלאכותית והעלתה את השאלה "מי יוביל את הטכנולוגיה המשבשת ביותר של המאה ה-21". נכון ליום ד', ה-22.11, הוחזר המייסד והמנכ"ל של החברה סם אלטמן, לתפקידו, מה שלפחות לרגע זה עצר דיונים סוערים בנושא עתידה של החברה שנחשבת למרכזית בתעשיית הבינה המלאכותית. בנוסף החליטה החברה למנות את ברט טיילור, לשעבר מנכ"ל משותף של Salesforce, ליו"ר להשאיר במקומו את הדירקטוריון שפיטר את אלטמן, והוסיפה לדירקטוריון את ברט טיילור, את הכלכלן הידוע לארי סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר, ונשיא הרווארד לשעבר, מה שללא ספק יעזור להרגיע את המהומה, ואת Adam D'Angelo, המנהל הטכני של פייסבוק לשעבר ומייסד ומנכ"ל Quora. דעתי היא שבעוד שהמהומה ב-OpenAI עשויה (אולי) ליצור הזדמנות למתחרים הרבים (שחלקם מיצגים את חברות הטכנולוגיה המובילות גלובלית) ולסגור את הפער למודל ה-GPT המוביל בשוק, כל ההשפעות האחרות שמוזכרות בתקשורת, כולל הכספיות, נראות מוגבלות, לבטח בטווח הקרוב. נראה שבעלת המניות הגדולה של החברה, מיקרוסופט, "בישלה" את המהומה כולה כשהיא מנצלת את התערבותו של אילון מאסק. בתחילת השבוע הודיעה מיקרוסופט שאלטמן ונשיא החברה גרג ברוקמן יעברו לעבוד עבורה, אלא שיום לאחר מכן ולאחר שחלק גדול מעובדי OpenAI הודיעו שיצטרפו לשניים "ויתרה" מיקרוסופט על הצעתה בתמורה להחזרת השניים ולשינויים במועצת המנהלים, מה שמחזיר את החברה למסלולה. יחד עם זאת, וכפי שהוכיחו הימים האחרונים, המצב ממשיך להיות נזיל. בשורה התחתונה ונכון ליום ד' ה-22.11, מיקרוסופט היא בעלת הבית.  

קבוצה של גאונים טכנולוגיים 

OpenAI נוסדה ב-2015, כמכון מחקר פרטי בתחום הבינה המלאכותית, ללא כוונת רווח. מייסדי החברה היו סם אלטמן, גרג ברוקמן, איליה סוצקבר, Wojciech Zaremba ואילון מאסק. הרעיון שהוביל להקמת מכון מחקר זה היה לפתח ולקדם שימושים ידידותיים בבינה ובצורה אחראית. היזמים, שכבר רשמו הצלחות גדולות בעברם, האמינו בפוטנציאל היכולות של טכנולוגיות ה-AI לעזור בפתרון כמה מהבעיות שמעיקות על האנושות. מדובר, ללא ספק, בקבוצה של גאונים טכנולוגיים, יזמים ומנהלים מצוינים. סם אלטמן. גאון מחשבים. צילום: אמיר ברקול  אלטמן, מנכ"ל OpenAI ולשעבר מנכ"ל רשת Reddit ומאיץ הסטארט-אפים הטכנולוגיים Y Combinator, גרופי של סטיב ג'ובס בזמנו וגאון מחשבים (שלא סיים את לימודיו האוניברסיטאיים בסטנפורד). ברוקמן, נשיא OpenAI, שגם הוא לא סיים את לימודיו האקדמאים, שרבים טוענים שהוא שהיה הרוח החיה בהקמתה של OpenAI. איליה סוצקבר, המדען הראשי של OpenAI, רוסי-קנדי-ישראלי (בוגר האוניברסיטה הפתוחה שהיגר לישראל בגיל 5), דוקטור למדעי המחשב ומתמטיקה. Wojciech Zaremba, ד"ר במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב וכימיה, האיש שמוביל את צוותי המחקר ועיבוד השפה ב-OpenAI, ואילון מאסק, שאין צורך להציגו, שבפועל היה היוזם המוביל ושהביא את המימון להקמתה (מיליארד דולר, 15 מיליון מכיסו והיתר מענקי השקעות הון סיכון טכנולוגי כמו Marc Andreessen , Peter Thiel ו-Reid Hoffman).  

אילון מאסק הקים ועזב

מאסק, אגב, אינו קשור כיום לחברה בכלל, עזב בגלל ניגוד עניינים (בגלל עיסוקיו ב-AI בחברות שונות שבבעלותו) וגם מכר את חלקו. הוא עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות (קשור מאוד לאיליה סוצקבר שאותו הביא לקבוצת המייסדים), ומאז השקעת הענק של מיקרוסופט בחברה מתנגד חריף לכיוון שבו החברה מתפתחת (במיוחד להיבט הרווחיות). אילון מאסק. עזב בגלל ניגוד עניינים. צילום: טוויטר  לאחר פיטוריו של אלטמן וההתפטרות של ברוקמן בשבוע שעבר כתב מאסק ב-X (טוויטר), "OpenAI נוצרה כקוד פתוח (ולכן הגדרתי אותה כ"מפתחת בינה מלאכותית"), כחברה ללא מטרות רווח שתשמש משקל נגד בנושא לגוגל. היא הפכה לחברת קוד סגור שמטרתה להגיע לרווח מרבי ושנשלטת למעשה על ידי מיקרוסופט. לא מה שהתכוונתי בכלל". מאסק רואה את התפתחותה הנוכחית בפועל של הבינה המלאכותית כ"אחד הסיכונים הגדולים לציוויליזציה שחייבים להסדיר אותו ברגולציה". מועצת המנהלים לא הסבירה את הסיבות לפיטוריו של אלטמן מלבד הצהרה שפרסמה החברה לפיה אין לה אמון ביכולתו להמשיך ולהוביל את החברה, "כי לא היה כן עם מועצת המנהלים". יותר מכך, נאמר שבעלת המניות הגדולה של OpenAI, מיקרוסופט, שמחזיקה בכ-49% ממניות החברה (שעדיין פרטית), לא היתה בסוד הפיטורים, דבר מאוד מוזר כשלעצמו כי במיקרוסופט כבר כללו את OpenAI כחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה וגם השקיעו בחברה מיליארדים (כנראה מעל 10 מיליארד עד כה). "כיצד הרשתה לעצמה מועצת המנהלים להתעלם משותף כזה?", שואלים רבים בתקשורת. חשיבותה של החברה בתעשייה, ההצלחה האדירה של המוצר הראשון שהוציאה לשוק, הצ'אטבוט - שמאפשר למשתמשים לנווט שיחה לפי פורמט, סגנון, רמת פירוט ושפה רצויים, הקשר למיקרוסופט ולמאסק, שלא להזכיר את הצורה בה פוטר אלטמן, האיש המזוהה ביותר עם תעשיית ה-AI בכלל ועם OpenAI (שצמחה, תחת ניווטו, בצורה שמעט מאוד חברות טכנולוגיות יכולות להשתוות לה) בפרט, יצרו אינספור תיאוריות קונספירציה על הנושא, ותגובת החברה לפיטורים אפילו גרמה ליותר תיאוריות. יום לאחר הפיטורים נודע שמירה מוראטי, המנכ"לית שמונתה להחליף את אלטמן, מנהלת מו"מ להחזרתו. המידע הזה הוכחש למחרת, ואז "נודע" שמי שיזם והוביל את ההדחה היה איליה סוצקבר, "חברו" של מאסק.  

הלימונדה של סאטיה נאדלה

עבר עוד יום ומיקרוסופט מודיעה רשמית ששכרה את מנכ"ל OpenAI לשעבר, סם אלטמן, והנשיא גרג ברוקמן להוביל מעבדת מחקר מתקדמת (בתחום ה-AI) שמיקרוסופט הקימה במיוחד עבורם. "סאטיה נאדלה", צווחו הכותרות, "ראה לימונים והפך אותם ללימונדה הכי טעימה. לא רק שנאדלה מביא לחברה שלו את הוגי ומקדמי הבינה המלאכותית המובילים אלטמן וברוקמן, אלא הוא משמר ואפילו מחזק משמעותית את ההובלה של מיקרוסופט במה שעשוי להיות הטכנולוגיה המשבשת ביותר בדור. "מיקרוסופט", הייתה המסקנה ביום ג' האחרון, "ששווייה היום 2.7 טריליון דולר מתעשרת עוד יותר". סאטיה נאדלה. ענק ניהול. צילום: טוויטר ההנחה ביום ג' הייתה שמיקרוסופט (שנחשבת מהמובילות ב-AI עוד לפני כניסתה ל- OpenAI) החליטה למזג לתוכה את OpenAI כדי לחזק מעמדה בתעשייה. אלא שביום ד' כאמור הוחזר אלטמן ואז כתב בטוויטר, "אני אוהב את OpenAI וכל מה שעשיתי במהלך הימים האחרונים היה בשירות של שמירה על הצוות הזה ושל המשימה שלו ביחד. כשהחלטתי להצטרף למיקרוסופט שלשום היה ברור שזו הדרך הטובה ביותר עבורי ועבור הצוות. (וכעת) עם הדירקטוריון החדש והתמיכה של סאטיה, אני מצפה לחזור ל-OpenAI ולבנות על השותפות החזקה שלנו עם מיקרוסופט". סאטיה נאדלה הגיב גם הוא, "אנו מעודדים מהשינויים ב-OpenAI, מאמינים שזהו צעד חיוני ראשון בדרך לממשל יציב, מושכל ואפקטיבי יותר. שוחחנו עם אלטמן וברוקמן והסכמנו שיש להם תפקיד מפתח לשחק יחד עם צוות ההנהגה של OpenAI ולהבטיח ש-OpenAI תמשיך לשגשג ולהתבסס על המשימה שלה. אנו מצפים לבנות על השותפות החזקה שלנו ולספק את הערך של הדור הבא של AI ללקוחותינו ולשותפינו". כלומר, מיקרוסופט, נכון לסופו של יום ד' ה-22.11, היא בעל הבית האמיתי! אם זה יישאר כך, אז לפחות תסכימו אתנו שסאטיה נאדלה הוא ענק ניהול. מאסק, בינתיים, לא אומר כלום, עסוק כרגע ולאחר שנרגע מהצלחת SpaceX האחרונה, ב-X.AI Corp, חברת AI שהקים (שלא כמנהגו מחוץ לכותרות) ביולי השנה, ושמטרתה "להבין טוב יותר את עולמנו". X.AI מנסה לייצר בינה מלאכותית שמסוגלת לחשיבה מתמטית מתקדמת, משהו שלא נמצא במודלים הנוכחיים. ישנם הטוענים שמאסק ניסה לפגוע ב-OpenAI על מנת לקדם מתחרה מקבוצתו שתתבסס על X.AI ועל euralinkN (חברת נוירו טכנולוגיה שמפתחת ממשקי מוח-מחשב הניתנים להשתלה), ונאדלה הבין זאת וניצל זאת. בתחרות כרגע MSFT מובילה לצד חברות כמו GOOG, IBM, NVDA וענקיות אחרות כאשר מאות חברות חדשות מצטרפות. אם אכן זו התוצאה הסופית של "אפיזודת OpenAI", אז MSFT ממשיכה להיות אחת המניות המובילות בנבחרת שלנו לשנים הבאות. נכון, כרגע ובשיא כל הזמנים, המניה, מבחינת הקריטריונים הכלכליים/אקדמאים, יקרה, אבל זו אחת החברות ש"תמיד יקרה". עם קצת סבלנות אפשר לאסוף מניות במחירים נוחים בהרבה כמו במהלך תיקון 2022 אז ירדה ביותר מ-% 30.  

ההזדמנות של ישראל

מילה לבסוף על מצבה של ישראל בתחום. לפי מדד ה-ZDNET אנחנו במקום השביעי בעולם אחרי ארה"ב שמובילה בגדול, סין, סינגפור (שמתקדמת הכי מהר), בריטניה, קנדה ודרום קוריאה ולפני גרמניה, שווייץ ופינלנד. לדעתי נוצרה כאן עוד הזדמנות לישראל אם, כפי שהבטיח נתניהו ולפני שתרבות האקזיט משתלטת, נהפוך את הבינה לפרויקט לאומי. עם הצלחה כאן לא נצטרך לדאוג לעתידנו הכלכלי, זה אפשרי. התרומה הפוטנציאלית של תעשיית ה-AI לתעשיית הציוד הרפואי: אפשר לכתוב מאמר שלם על תרומת ה-AI לחברה מהסוג של Intuitive Surgical (סימול:ISRG) למשל שעוסקת בטיפולים באמצעות רובוטיקה בעיקר, שהתפרסמה גלובלית בגלל מערכות דה וינצ'י שפיתחה לביצוע ניתוחים מורכבים באמצעות רובוט אבל שהתרחבה לתחומי האבחון ועוד. ISRG משקיעה סכומי עתק בהכנסת AI למערכות שהיא מוכרת כי שילוב ה-AI ייעל את החברה וירחיב משמעותית את תחומי הפעילות שלה. כך זה עם כל ענקיות הציוד. אבל הכנסת ה-AI לא רק עוזרת לחברות קיימות להתרחב ולהתייעל אלא מייצרת נישות חדשות לחלוטין ומשבשת נישות קיימות. קחו למשל תחום רפואי שנקרא בדיקה מולקולרית של מחלות זיהומיות (שחפת, צהבת, שפעת ועוד) שבמדינות מתפתחות מובילות כגורם ממית. התפתחה טכנולוגיית הגברה של חומצה גרעינית איזותרמית (nucleic acid isothermal amplification technology או INAAT) שהביקוש לה כטכניקת בדיקה מולקולרית עולה במהירות כתוצאה ממהירות הבדיקה, מהידידותיות שלה למשתמש והעלות. ב-2022 היה המחזור הגלובלי בטכנולוגיות ההגברה 4.24 מיליארד דולרים וההערכה היא שהסכום יגיע, ב-2030 לכ-11 מיליארד, מרשים אבל לא עוצר נשימה, ולמרות זאת החברות שמשקיעות במרץ סכומי עתק בנושא הן חברות כמו תרמו-פישר (TMO), Hologic, הופמן לה רוש, מדטרוניקס, מעבדות אבוט וכול המי ומי שבתחום הציוד הרפואי. יש תחום שמכונה CT/NG TESTING (בדיקות מחלת הזיבה ומחלות מין שונות) שגלגל, ב-2022 1.7 מיליארד בסה"כ וב-2030 יגיע ל-3 מיליארד וגם כאן משקיעות כל הענקיות הנ"ל בהתאמת AI. מדוע? כי הציפיות למה שמסוגלת הטכנולוגיה לבצע בעתיד (להרחיב משמעותית את הנישות) פשוט מדהימות (boggling-mind כפי שזה מתואר). זה קורה בכל תעשייה אבל בעיקר בתחום הרפואי. ישנם סלי ציוד רפואי שכוללים את החברות המובילות בתחום, IHI כדוגמה, שביצועיו מאז סוף 2021, בדומה לכל התחום הרפואי, נמוכים ממדד ה-500 S&P אבל מצבן העסקי של החברות אינו מצדיק זאת. בשל הכנסת ה-AI למערכות החברות כדאי, לדעתי, להתחיל להתעניין בסלים כאלו.