גיל אפשטיין
צילום: דוברות בר אילן

"התוצר לא יקטן כמו שחושבים; האוצר עובד טוב אבל הפוליטקה מפריעה"

חודש ושבוע אל תוך המערכה, והציבור כהרגלו לא חוסך בביקורת כלפי הגופים הממשלתיים, ואולי בצדק; שוחחנו עם פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז טאוב בשביל לשמוע את דעתו על התנהלות האוצר והממשלה: "אם ח"כים מוכנים שיקצצו להם את המשכורת - אז שיקצצו גם בכספים הקואליציוניים"
רוי שיינמן | (6)

כבר יותר מחודש אל תוך מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה עלינו מאז אירועי ה-7 באוקטובר, והציבור עם ביקורת רבה כלפי התנהלות האוצר והממשלה - הכספים הקואליציוניים, מתווי הפיצויים, ועוד המון החלטות שנתקלות בתגובות חריפות מצד התקשורת וחלקים בציבור. האם הציבור צודק? אחרי הכל, האירוע הזה תפס את כולם לא מוכנים, האם אנחנו יכולים לצפות מהמדינה שתעשה יותר? התשובה היא כן, אבל בהיבטים הכלכליים היא עושה הרבה. צריך להזכיר כי המדינה לא סיפקה מעולם פיצויים לכל העסקים במשק בגלל מלחמה והפעם היא עושה זאת לראשונה. גם תקציב המפונים והאפשרויות שלהם אף פעם לא היו כאלו, וזה לא עניין של מה בכך לאפשר לתושבים לעבור לבתי מלון ולסבסד למשפחה 18-30 אלף שקל על שהייה. אז בערוצי הטלוויזיה מדברים על מחדל כי אנשים שפונו לא קיבלו עדיין את הכסף, אבל זה בגלל שנעשית בדיקה אם לאנשים מגיע - לא לכולם מגיע. יש במלחמה הזו הרבה טרמפיסטים שרוכבים עלינו. בסוף זה החשבון של כולנו.  

"המדינה חייבת לתמוך, בשביל זה אנחנו משלמים לה מסים באופן שוטף", אומר פרופ' גיל אפשטיין , דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז טאוב. "הממשלה נכנסת כשיש כשלי שוק וזה מה שיש לנו כאן - בצורה של מלחמה נוראית. כשאתה עוזר למי שנפגע אתה בעצם עוזר למדינה כולה.

"רואים בנתונים שיש ירידה בהוצאות השוטפות וזה כמובן ברור על רקע המצב, אבל אם האזרחים מוציאים פחות אז העסקים מכניסים פחות, ואז הם מעסיקים פחות עובדים, ואז העובדים מוציאים פחות - זה מעגל אינסופי שילך ויחמיר והממשלה צריכה לעצור את זה. הממשלה לוקחת מאיתנו כספים בצורה של מסים, מע"מ וכו' ועכשיו זה הזמן שלה להחזיר את זה".

ומה לגבי עסקים שהיו במצב רע גם לפני המלחמה? אותם עסקים שכבר היו בדרך לקריסה, סיוע לעסקים כאלה עלות להיות כסף שהולך לפח

"זה נכון, ואפשר אפילו לקחת את זה לכיוון השני - עסקים שפורחים במלחמה ומבקשים עוד כסף. הפתרון הוא לעשות את זה בצורה נכונה - לבדוק מי נפגע, מי לא ובאיזה רמה. אי אפשר לחלק כספים בלי בדיקה ראויה, לדוגמא - אם חברה כלשהי התמוטטה במלחמה, אתה לא יודע אם היא התמוטטה בגלל המלחמה או בגלל גורמים שהיו שם גם לפני המלחמה, אבל אם לא תיתן לעסק הזה כלום עד שתבדוק זה כבר יכול להיות מאוחר מדי. אז מה שאפשר לעשות זה לתת סכום מסוים, ואז אחרי שעושים בדיעבד אז מוסיפים או מורידים את הסכומים".

אבל גם הכספים האלה - אולי בשביל המדינה זה כסף קטן, אבל זה עדיין כספים שיכולים לא לחזור

"כן, אבל מה האופציה השנייה? אין זמן לעשות את הבדיקה הראויה והמקיפה ואם לא תיתן כסף בכלל העסקים יכולים לקרוס סופית, בסוף צריך לבחור את האופציה הכי טובה נכון לאותו רגע. תראה את הקורונה למשל - נתנו כספים ואז אמרו שיקזזו או יוסיפו בהתאם למחזור השנתי, אז במצב כזה לדוגמא עסק שנמצא על סף פשיטת רגל לא יכול להחזיר כסף, וזה באמת כסף ש"הלך לפח", אבל אין מה לעשות, זאת האפשרות הכי טובה".

מה זה בעצם תקציבים קואליציוניים והאם המדינה מתנהלת איתם בצורה תקינה?

"ישראל היא דמוקרטיה עם המון מפלגות. בשביל להקים ממשלה צריך לקחת כמה מפלגות ולתת להן סיבה לעבוד ביחד, והסיבה הזו זה כסף מאחר וכך המפלגות יכולות לתגמל את הבוחרים שלהן כדי שיבחרו בהן שוב. אנחנו נמצאים בתקופת משבר, הגירעון עולה והוצאות המדינה גדלות ב-8%. מדברים על כך שהגירעון יגיע ל-12% מהתוצר. חלק מהגירעון מגיע מזה שנותנים כספים, בין היתר, להסכמים קואליציוניים. אני לא יודע להגיד אם ההתנהלות כרגע היא נכונה מאחר ויש הרבה מאוד שיקולים - וכן, גם שיקולים פוליטיים. עכשיו אנחנו בזמן מלחמה וצריך לעשות מעשים קיצוניים - ומספר חברי כנסת אפילו אמרו שהם מוכנים לקצץ בשכר שלהם - אבל אם הם מוכנים לזה אז שיהיו מוכנים לקצץ גם בכספים הקואליציוניים".

אומרים שהפגיעה בתוצר תהיה גדולה, וזה הגיוני - אנשים במילואים או בחל"ת והרבה עסקים לא עובדים, מה יהיה עם התוצר?

"התוצר יקטן, אבל לא כמו שחושבים, המילואימניקים והמפונים לא עובדים כמו גם העובדים שבחל"ת אז אנחנו יודעים שהתוצר יקטן, אבל כשיחשבו את התוצר ייקחו בחשבון גם מה עשו החיילים ואת השכר שהם מקבלים - בכל זאת הם תורמים למשק, הם מגינים על המדינה. מאחר ולא ניתן לכמת את התרומה הזו, יעשו מה שעושים למשל עם פקידים במשרדי ממשלה - יקחו את המשכורת שלהם וזה יסמל את התרומה שלהם לתוצר.

מה דעתך על ההתנהלות של האוצר ושל החשב הכללי?

"אני לא יודע להגיד אם ההתנהלות היא יעילה או לא, אבל אני יודע שבתור אזרח אני צריך להרגיש בטחון בידיעה שאם יקרה לי משהו אז גם אני אקבל תמיכה. קח לדוגמא את תכנית ה-7 ק"מ מהרצועה - אם אני נמצא 7.1 ק"מ אני לא זכאי לכלום, מצבי שונה מאלה שנמצאים 100 מטר ממני? כנראה שלא, בנוסף האם זה זהה לכולם? בן אדם שביתו נשרף צריך לקבל אותו דבר כמו בן אדם שרק פונה מביתו? צריך לתת סיוע לכולם אבל אולי צריך לעשות את זה בצורה דיפרנציאלית".

אז הביקורת על האוצר מוצדקת?

"צריך להפריד את הפוליטיקה ממקצועיות. אנחנו רואים רק את התמונה הסופית - יכול להיות שיש הרבה כוונות טובות ורעיונות טובים אבל הפוליטיקה בולעת אותם. בסופו של דבר מי שמעלה את הבעיות ומציע פתרונות אלה אנשים חכמים, עם תארים ממוסדות איכותיים וניסיון רב שנים, אבל מי שמקבל את ההחלטה בסוף אלה פוליטיקאים שלהם יש מניעים נוספים".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איתן מירושלים . 15/11/2023 09:40
    הגב לתגובה זו
    פחות שרים ומשרדים מיותרים . פחות בזבוז ויותר יעילות . מדובר במאות מיליוני שקלים יקרים מפז .
  • 5.
    ברכה 15/11/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
    כל מי שכוחו וזמנו במותניו זה הזמן לתת יד לחקלאים , לבתי חולים , לבתי ספר ולעסקים חסרי כוח עבודה . ביחד ישראל תנצח בחזית ובעורף .
  • 4.
    dudu 15/11/2023 08:40
    הגב לתגובה זו
    20% הורדה בשכר של כל המגזר הציבורי לחודשיים פותרת את כל בעיית התקציב גם כך חלקם לא עובדים וזה אומר גם פנסיות תקציביות
  • 3.
    נכהצ 15/11/2023 06:40
    הגב לתגובה זו
    .לא ניתן לו להמשיך לבזוז אותנו.
  • 2.
    יעקב 14/11/2023 19:56
    הגב לתגובה זו
    זה שיש להם תארים זה לא אומר שהם דואגים לציבור... זה גם לא תפקידם.... הם לא נבחרים מהעם ולא מורמים מהעם...
  • 1.
    ספיר 14/11/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור מידית את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה. פרזיטים-נמאסתם
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):