מה יהיה מדד המחירים באוקטובר והאם הריבית בדרך לרדת?
מדד המחירים לחודש אוקטובר יתפרסם השבוע והאנליסטים מצפים לעלייה של בין 0.2% ל-0.4%. בחודש ספטמבר המדד ירד בעשירית האחוז, למרות שהכלכלנים ציפו לעליות של 0.2%-0.3%. בחודש שעבר ההסבר לירידה היה בירידה במחירי התחבורה והמזון ובעלייה מתונה יחסית בשכר הדירה.
באוקטובר, חודש המלחמה, הכל השתנה מהקצה אל הקצה. משוק של ביקושים לפני המלחמה, עברנו לירידה בצריכה ובביקושים כשעל פי ההערכות והנתונים מחברות כרטיסי האשראי הירידה בהיקף הפעילות היתה בין 15% ל-20% והיא נמשכת לתוך נובמבר. כשאין ביקושים המחירים יורדים וזה אמור להשפיע על מדד המחירים לצרכן בכיוון מטה.
הכל תלוי במחיר העגבנייה
כמו כן, גם שוק הדיור עם דגש על שכר הדירה עבר טלטלה וכשמאות אלפים נמצאים במילואים וצעירים אחרים חוזרים להורים גם על רקע אי הוודאות, העלייה במחירי השכירויות מתמתנת. יש הרבה סיבות לכך שהמדד יהיה נמוך, אך יש סיבה אחת גדולה לעלייה במדד - מחירי הפירות והירקות. חלק גדול מהתוצרת החקלאית מגיעה מהדרום ושם היקף הפעילות ירד כמובן דרמטית מה שמביא למחסור ולעליית מחירים - העגבנייה תשפיע מאוד באוקטובר על המדד.
יונתן כץ מלידר מעריך שהמדד יעלה ב-0.4% כשהפירות והירקות יתרמו כ-0.12% מעליית המדד (עלייה של 3.4% בסעיף הפירות והירקות) וסעיף ההלבשה והנעלה יתרום 0.1% (עלייה של 4% בסעיף עצמו). שכר הדירה שמבטא 26.7% מהמדד יעלה להערכת כץ ב-0.1% בלבד.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מחירי השכירות יתמתנו", הוא מסביר, "התמונה אינה חד משמעית עקב כוחות מנוגדים הפועלים על שוק השכירות. גורמי הביקוש הבסיסיים תומכים בהתמתנות מחירי השכירות כאשר צעירים רבים עזבו את תל אביב וחוזרים לגור עם ההורים כנראה בשל חוסר וודאות תעסוקתית לרבות העדר לימודים וגיוס למילואים. אך מסתמנת עליית מחירים באזורים אחרים, כגון בירושלים. מנגד, צפוי עודף ביקוש מתושבי העוטף אשר יחפשו פתרונות דיור באזורי המרכז. בצד ההיצע, חשוב לזכור כי דירות AIRBNB רבות יצטרפו להיצע של שוק השכירות".
בלידר צופים עלייה של 2.3% בסעיף הדיור שנה קדימה, אך כץ צופה כי - "צמצום בפעילות בענף הבנייה עלול להאיץ את המחירים ב-2025 ואילך". גם מחירי הדירות וגם מחירי השכירויות.
שנה קדימה מעריכים בלידר מדד של 2.6% שזה בהחלט רמה סבירה ועל רקע זה, ההערכות שלהם שהריבית תרד ב-2024. גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, סבור שהריבית בדרך לרדת. זבז'ינסקי מספק תחזית נמוכה יותר למדד הקרוב - עלייה של 0.3% ואינפלציה של 2.2% ב-12 החודשים הקרובים, שזה כבר ממש שליטה באינפלציה. במיטב מסבירים שהגורמים למדד הנמוך הן השפעה דפלציונית חריפה של המלחמה שמתבטא בשיעור גדול של חברות בענף המסחר הקמעונאי שדיווחו על הציפיות לירידה במחירי המכירה. למעשה, שיעור החברות האלו קפץ לרמות שבפעם האחרונה היה רק בשיא הקורונה. המשמעות היא שהחברות נאלצות להוריד מחירים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
"אנו מניחים שהחולשה בביקושים תכתיב סביבת אינפלציה נמוכה יחסית גם אחרי סיום המלחמה, אך תחזית זו תלויה בתוצאות המלחמה", מסביר זבז'ינסקי, שהחזיק בדעה שהמדד יהיה אפילו נמוך יותר, אך העלייה במחירי הפירות והירקות הובילה אותה לספק את התחזית האמורה.
האם שער הדולר משפיע על האינפלציה?
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מדגיש ללא הפסקה את מלחמתו בשער הדולר. אבל נראה שזו מלחמה מההיסטוריה, יש מלחמות חדשות שהנגיד צריך להיכנס אליהן. הדולר בתקופה של האטה לא משפיע באופן הדוק על האינפלציה. החשש הבסיסי של הנגיד הוא שעלייה בדולר תתבטא בעלייה במדד. בימים של "שלום" התמסורת היא 0.2 לערך. כלומר על כל עלייה של 1% בשער הדולר יש עלייה של כ-0.2% במדד. אבל זה בזמן שיש ביקושים והחברות יכולות לגלגל את העליות בשער הדולר. זה לא המצב כעת. סביר להניח שהתמסורת נמוכה דרמטית, וההשפעה שלה שולית. זאת ועוד - שער הדולר אומנם עלה בשבועות הראשונים של המלחמה, אבל בינתיים חזר את כל הדרך למטה. הוא עשוי להמשיך להתנדנד, במיוחד אם יתפתחו חזיתות נוספות במלחמה. אבל בנק ישראל הוכיח שהוא שולט בשער הדולר ויש לו תחמושת של 37 מיליארד דולר למכירות דולרים כדי להילחם בביקושים, אם יהיו, לדולר (היתה תחמושת של 45 מיליארד והוא מכר דולרים ב-8 מיליארד).
מתי תרד הריבית?
השיח השתנה. אם לפני המלחה דיברו על עליית ריבית נוספת, העלייה בוטלה בשל הירידה בביקושים ומדברים כעת על הורדת ריבית. השאלה היא רק מתי? פרופ' ירון משתדל שלא לעשות מהלכים שהוא יצטער עליהם בדיעבד. עדיף לחכות מאשר להתחיל להוריד את הריבית ואז לעלותה. הוא גם לא יודע איך בארה"ב ובמדינות נוספות יתנהגו והוא לא רוצה להוביל את העולם בהורדת ריבית, כשבשוק האמריקאי האינפלציה עוד לא רוסנה. אם שם יש אינפלציה ואנחנו כבר יודעים שהיא מדבקת - זה יגיע לכאן. אז בטח שהוא מצפה להורדת ריבית, וברור שהמלחמה היא שיקול חשוב ומרכזי, אבל השיקול הכי חשוב זה לא לטעות. עדיף לא להיות צודק, אבל אסור לטעות. עדיף להשאיר את הריבית באותו שיעור מאשר להוריד אותה ולתת את התחושה שהנה הולכים להורדות ריבית רצופות ואז יסתבר שזו היתה טעות.
במילים אחרות, עדיף לעקוב אחרי ג'רום פאואל, יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב. הוא דווקא השאיר את הכל פתוח, עם קריצה לכך שגם עליית ריבית עדיין על הפרק.
כך או אחרת, כשבוחנים את הערכות הכלכלנים, אז הם מצפים לירידה כשעוד שנה מהיום נהיה בריבית של 3.5%-4%, לעומת 4.75% כיום.
- 15.שלמה מנדל 15/11/2023 18:30הגב לתגובה זוהתאריך 15.11.23 שעה 18:30 - המדד עדיין לא פורסם
- 14.הריבית תרד במהירות בזק כי העם מגויס ו אין קניות מיותרות (ל"ת)Y.S 14/11/2023 08:17הגב לתגובה זו
- 13.הבעיה שהמדד תמיד שיקרי...מחירים עולים והמדד יורד (ל"ת)לא הגיוני 13/11/2023 20:42הגב לתגובה זו
- 12.מדד? בדיחה!!! 13/11/2023 18:28הגב לתגובה זומשנים נתונים לפי מה שמתחשק לא אמין בעליל!!! באוגוסט צרפו מדד כי היו הרבה טיסות עכשיו מוציאים טיסות ואנחנו אוכלים קש כי הם מוציאים מהמשוואה לא מאמין יותר כל שקר בושה
- 11.כמו תמיד יחפשו מרכיבים תואמים למדיניות ולא למציאות (ל"ת)דירותא 13/11/2023 11:27הגב לתגובה זו
- 10.האנפלציה נמוכה ובגלל המלחמה צריך להוריד את הריבית. (ל"ת)פטרו 13/11/2023 09:27הגב לתגובה זו
- 9.שלום 13/11/2023 08:27הגב לתגובה זומדד למטה ריבית למטה לדעתי
- 8.רק אומר 13/11/2023 08:20הגב לתגובה זוהריבית תרד הרבה ומהר
- 7.אינפלציה תוצג לפי צרכי ממשלה (ל"ת)חחח 13/11/2023 07:55הגב לתגובה זו
- 6.הבעיה הכלכלית 13/11/2023 06:15הגב לתגובה זוזו הבעייה האמיתית . קומץ משיחיים קיצוניים קיבל מנתניהו תפקידים בכירים. נחטוף מיתון נוראי . הכתובת על הקיר
- 5.האינפלציה תעלה וגם הריבית.מחירי הדירות יצנחו. (ל"ת)כלכלן 13/11/2023 03:00הגב לתגובה זו
- שלום 13/11/2023 08:18הגב לתגובה זובדיוק הפוך
- 4.בן +80 13/11/2023 01:46הגב לתגובה זויותר חכמה. אלוהים הצילנו.
- 3.רפי הישר 13/11/2023 00:18הגב לתגובה זולא קונה גם אם העגבניה תהיה שקל לקילו מחשש שהעגבניות מטורקיה !
- קונילמל 13/11/2023 20:55הגב לתגובה זועגבניות אשכולות או צמר תמיד יהיו ישראליות. עגבניות בתקופה זו בסופר לרוב יהיו תורכיה.
- 2.נחמיה 12/11/2023 23:49הגב לתגובה זוולעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופה הציבורית
- קונילמל 13/11/2023 20:57הגב לתגובה זועצרו את הגדלת תמיכת האברכים. משם תבוא הישועה? מדובר ב250,000,000 שמינית מעלות תקציב שכר המילואים ליום.
- לא נחים הבוטים האירניים (ל"ת)פרוזקטור טרולים 13/11/2023 17:28הגב לתגובה זו
- 1.מה עם הגרעון ? 12/11/2023 22:39הגב לתגובה זואתה ביבביסט נכון?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
