הישראלים דבוקים למסכים - "צריכת התקשורת מגיעה לשיאים"
זה לא מפתיע שצריכת התקשורת של הישראלים זינקה מאז תחילת המלחמה - כולם מנסים להשיג איזושהי תחושה של שליטה לאור הכאוס שמתחולל מאז ה-7 באוקטובר והדאגה לחיילינו שנלחמים בחזית, אבל דוח התקשורת של בזק בזק -3.67% , מראה לנו עד כמה חל זינוק בצריכת התקשורת מאז תחילת הלחימה.
קפיצה בצריכת האינטרנט
בשבוע הראשון למלחמה זינקה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית בישראל בכ-35% מ-15.9 ג'יגה ל-20.7 ג'יגה ביום. החל מהשבוע השני ללחימה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית התייצבה על כ-18.8 ג'יגה ליום, גידול של יותר מ-18% מאשר בימי שגרה. מדובר בעלייה מהירה מאד בשימושים, שלא ניתן היה לחזות מראש. יש לציין שעלייה כזאת מאפיינת תקופות זמן של שנה ויותר.
עוד עולה מהדו"ח כי העלייה הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בעיר קריית גת עם 34%. אחריה נמצאות קצרין, רעננה ורמת השרון בהן נרשמה עלייה של 30% ואחריהן חולון ופתח תקווה עם עלייה של 27%. בשלוש הערים הגדולות, נרשמה עלייה מתונה יותר: ירושלים עם 24%, תל אביב עם 19% וחיפה עם עלייה של 14% בלבד לעומת השגרה. מגמת העלייה היא לא כלל ארצית, ובערים שדרות, מטולה וקריית שמונה חלה ירידה של כ-80% בנפח הגלישה הממוצע לעיר – מה שמעיד על שיעור גדול של מפונים מהישוב.
זינוק ברשתות החברתיות
עיקר הקפיצה בשימוש באינטרנט היא לשימוש ברשתות החברתיות עם קפיצה של 44%, מ-206 דקות ביום בממוצע בזמן שגרה ל-297 דקות בתקופת המלחמה. ככל הנראה הסיבה לקפיצה היא הצורך שלנו להתעדכן בחדשות ממקורות נוספים מעבר לטלוויזיה המסורתית.
לעובדה שברשתות מופצים מצד אחד חומרים לא מצונזרים, ומצד שני הן מהוות מקום בו מתעדכנים במה שמתרחש מהסביבה הקרובה אלינו, הייתה השפעה מכרעת בקפיצה בשימוש בהם. הרשת החברתית שרשמה את העלייה הגדולה ביותר היא פייסבוק שמספר הדקות בו בילו בה המשתמשים גדל בכ-60% בשבוע הראשון ללחימה ונותר גבוה החל מהשבוע השני ואילך, אם כי בשיעור קל. הסיבה לקפיצה המשמעותית בפייסבוק היא ככל הנראה מכיוון שמדובר ברשת מאד "קהילתית" ואישית, התואמת את הצרכים שלנו בעת המלחמה. אינסטגרם וטיקטוק שרשמו עלייה בשבוע הראשון למלחמה, חזרו לרמת השימוש הכמעט רגילה שלהן. בטלגרם, אפליקציה שהפכה למזוהה כערוץ מידע לזוועות שהתרחשו, נרשמה קפיצה של פי 2 בכמות המכשירים שנכנסו עם גידול של 50% בכמות הכניסות הממוצעת ליום.
נצמדים למסך הטלוויזיה
בצד הטלוויזיה, מהדוח עולה כי חל שינוי קיצוני כאשר הצפייה גדלה פי 2 מאז פרוץ המלחמה. הצפייה הממוצעת בשבוע הראשון נעה בין 7 ל- 12 שעות ביום, לאחר מכן ירדה ל- 4-9 שעות ביום – שיעור גבוה מהרגיל לעומת השגרה. ניתן לומר שכולנו נצמדנו למסך במלחמה, ולאור נתוני הצמיחה ברשתות החברתיות, הרי שעשינו זאת בכמה מסכים במקביל. גם הגיימינג תרם לעלייה בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית והוא רשם עלייה של כ-12%, ונבע מהזמן הרב בו הילדים נמצאים בבית ומחפשים אולי "בריחה" מהמציאות המאתגרת.
נתון מעניין נוסף העולה מהדוח הוא שייתכן והעסקים חוזרים לרמת פעילות המזכירה את הרמה לפני המלחמה - מספר דקות השיחה במגזק העסקי חזר לרמות שקדמו ל-7.10, מה שאולי מעיד על חזרה להיקפי פעילות דומים. במגזר העסקי ירדה התנועה בכ-35% בשבוע הראשון למלחמה, ממספר דקות ממוצע ביום העומד על כ-4.9 מיליון דקות לכ-3.2 מיליון דקות בממוצע ביום בשבוע הראשון למלחמה. בהדרגה החלה התאוששות כשהמספר הולך ועולה ועמד בשבוע שעבר על ממוצע של כ-4.3 מיליון דקות שיחה יוצאות ליום - ירידה של כ-18% בהשוואה למצב לפני המלחמה.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.סווינגר 12/11/2023 13:34הגב לתגובה זולעדכוני שוק פיננסיים. תקופה מאוד אדומה, עם סיכון מוגבר ותשואה עודפת בהמשך. צריכת מידע לעניים, מותירה את פשוטי העם עניים, חרדתיים ופוחדים - בדיוק מה שבעלי ההון רוצים. אישית, כסרדין, נהנה מהתנועה של הלוויתנים בשוק. מידע פשוט מתעדכן פעם ביום, בסוף היום. בהצלחה לכולם.
- 1.לודמילה 12/11/2023 13:23הגב לתגובה זומקצועי, אובייקטיבי ושקול
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
