פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

האם אג"ח ממשלתי אמריקאי אינו "מקלט בטוח" ולמה התמיכה האמריקאית בישראל אינה מובטחת?

הקשר בין מדיניות הבנק הפדרלי, שערי הריבית וחברות הדירוג. וגם: איך ישראל קשורה לעניין?

יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי, ג'רום פאואל, השאיר בנאומו האחרון ביום שישי את כל הקלפים פתוחים, כך שכל פרשנות כלכלית יכולה להתבסס על הנאום ובהתאמה קיימות תחזיות שונות. מה שהיה הכי בולט באמירות של היו"ר היה שהוא עצמו אינו יודע מה יהיה כוון המדיניות המוניטרית העתידית. כן, פאואל לא באמת יודע את כיוון הריבית. היא יכולה לעלות, היא יכולה להישאר במקום והיא יכולה לרדת. בנאומים האחרונים הוא אמר שהריבית הגבוהה תימשך זמן ארוך יותר, הוא עדיין דבק בזה, אבל הוא לא יודע להגיד את הכיוון במפגש הבא. המסר שהיה לו מאוד חשוב להעביר היה שהוא היה רוצה ששוק ההון לא יפרש את ההיסוס כשינוי מגמה. היסוס במועד הורדת הריבית הוא לא בהכרח שינוי מגמה, אבל הוא כן שינוי בניואנסים של ההודעה ושוק ההון לא יכול להישאר לזה אדיש. 

 

מה שמטריד את היו"ר כרגע, מעבר למשתנים השוטפים כגון אינפלציה ושוק העבודה, היא הגישה של חברות הדרוג הגדולות. מודיס ופיץ' הודיעו על שינוי שלילי ביחס למדיניות הפיסקלית של ארה"ב. אמנם החברות לא הורידו את הדרוג הגבוה של החוב של ממשלת ארה"ב (SP מאז 2011: +Aaa:Moody's AAּּ), אך שינו את התחזית מ"יציב" ל"שלילי".

 

מה הקשר בין הדירוג של ארה"ב והסיוע לישראל?

חברות הדרוג מגיבות לכמה אירועים משמעותיים: העלאת תקרת החוב של ארה"ב וחולשה בשוק הגיוס של חוב. במכרז האחרון לאג"ח ל-30 שנה היו ביקושים חלשים ומחיר האג"ח שנסגר היה נמוך ב-48 נקודות בסיס (כל נקודה היא 1/32). יתרה מכך, טוענות חברות הדרוג כי אין כל סימן למדיניות פיסקלית מרסנת, או בלשונן "consolidated policy" ובכך הן משמיעות ביקורת עמומה, הן כנגד  שרת האוצר האמריקאית, האמונה על המדיניות הפיסקלית והן כנגד הקונגרס "המקוטב בגישתו" שאינו מצליח לגבש מדיניות פיסקלית מוסכמת. הרפובליקנים היו מאז ומתמיד בעד קיצוץ תקציבי ואילו הדמוקרטים מתנגדים לכך בחריפות.

הורדת אופק הדרוג של החוב הממשלתי וחולשה בשוק הגיוס עלול ליצור לחץ על שערי הריבית כלפי מעלה. עליית שערי הריבית מגדילה את תשלומי הריבית שמבצעת הממשלה למלווים ובכך יוצרת עוד לחץ תקציבי וקיים חשש, שתקרת התקציב שהעלה לאחרונה, תדרוש העלאת התקרה בפעם נוספת. יתכן מאוד שעליית שערי הריבית בחדש האחרון נובעת מהאמור למעלה ולא מציפיות לשינוי שער הריבית המוניטרית על ידי הבנק הפדרלי. במקביל המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי מתבססת על שער הריבית קצר המועד שמטבע הדברים משליך על שער הריבית לטווח ארוך.  לחצים על שער הריבית דרך השוק יקשו על הבנק הפדרלי לנהל מדיניות מחושבת וזהירה ולכן היו"ר  מוטרד מאד ממהלכן של חברות הדירוג.

הטרדות של פאואל מדבקות. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן העומד לפני שנת בחירות, מוטרד גם הוא מהמגמה, שכן עליית שערי הריבית לטווח ארוך מעלה את שער הריבית על משכנתאות, עובדה המשפיעה ישירות על כיסיהם של אזרחי ארה"ב. זה ממש לא הזמן הנכון מבחינתו לגרום לעלייה בהוצאות של הציבור, גם ככה הוא מפגר בסקרים. אגב, הוא הימר על תמיכה בישראל, אבל בינתיים זה לא מוסיף לו נקודות בסקרים, והפחד שזה עלול להתהפך עליו במקביל לשינוי בסנטימנט העולמי כלפי המלחמה.   

  ג'ו ביידן - מצד אחד קיצוץ תקציבי, מצד שני סיוע לישראל; האם הסיוע בסכנה?

 

התוכנית של ביידן - קיצוץ תקציבי

ביידן הכריז על שינוי גישה כלכלי דרך הכוונה להורדת הגרעון ב- 2.5 טריליון על פני עשר השנים הבאות. הנשיא הדמוקרטי אינו נתמך בגישה זו על ידי מפלגתו. אין ספק שהנושא העיקרי במערכת הבחירות הקרובה  תהיה המדיניות הפיסקלית (התקציבית) והנשיא הנוכחי אינו זוכה לאהדה יתירה בנושא זה ומאפשר למעמד הרפובליקני, דונלד טראמפ  להתקדם במשאלי דעת קהל מקדימים. המוטו של הרפובליקנים: הנשיא הנוכחי נכשל בכך שבעבר נקט במדיניות תקציבית "פזרנית" בלתי אחראית. יתירה מזו, מדיניות העבר מהווה סיכון בטחוני שכן לא יהיו מקורות כספיים להוצאות ביטחוניות (כגון סיוע חוץ בטחוני).

קיראו עוד ב"אג"ח"

ישראל עשויה להיות צד מושפע מכך. הסיוע המצטבר לישראל (שעדיין לא אושר בסנאט) ואוקראינה עשוי להגיע לכמעט אחוז מסך מהתקציב האמריקאי שהוא סכום לא מבוטל. אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה.

להערכתי, אם הנשיא הנוכחי ירצה להיבחר מחדש עליו לנקוט מידית במדיניות פיסקלית מצמצמת שתוריד את הגרעון התקציבי. הוא לא יוכל לעשות זאת דרך העלאת מיסים המהווה צעד בטוח לאי בחירה מחדש, אלא צעדי קיצוץ בסעיף ההוצאות, שישראל היא חלק מהן. זה עלול להיות מכה קשה לישראל, ועל רקע המלחמה, וההבטחה של ביידן, קשה לראות את ארה"ב מקצצת את התקציב השוטף, אבל בשנת בחירות ואחרי המלחמה, הכל יכול להיות פתוח.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הימר על תמיכה בישראל (ל"ת)
    Bill Hwang 12/11/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 12/11/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    בידן לא צריך להפסיד קולות ותרומות לקמפיין וללכת נגד 400 מחוקקים שהצביעו בעד התקציב לישראל בשביל כמה גרושים. ולא, זה לא 1% מתקציב ארה''ב וגם הכל הולך לחברות אמריקאיות. וגם חשוב לו שננצח את החמאס אישית. הדירוג של מודיעין לא שווה כלום, אחד לא מתייחס לזה. ידוע שיש בעיה חוב גדולה, אבל זה שמודיס מוציאים כותרות זה לא מעניין אף אחד.
  • 2.
    י י 12/11/2023 13:44
    הגב לתגובה זו
    ולא לכרוך גם סיוע לאוקראינה באותו חוק. ״אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה״
  • 1.
    ארנון 12/11/2023 13:17
    הגב לתגובה זו
    יש להפסיק חלוקת הכספים הקואליציוניים ולמנוע את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופה הציבורית.
  • המגיב 13/11/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    פנסיה תקציבית. טריליון שקל עד שכולם יעזבו.
  • הרמבם 12/11/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    או שלא יגורו במזה"ת... הערבים יאכלו אותם תוך שניה, ויעשו גראפס בטעם שטריימל. ממש חבל, ההליכה שלהם לאבדון. כצאן לטבח. מקווה שמנהיגייהם יתעוררו, ויפה שעה קודם
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.