קבוצת סופטבנק רשמה באופן מפתיע הפסד גדול לרבעון ספטמבר, המשקף הפסדים מתמשכים בקרן ויז'ן של החברה. מניות החברה הנסחרות בארה"ב יורדות בחדות כשככל הנראה הסיבה העיקרית לכך היא הירידה במנית חברת עיצוב השבבים Arm, שמהווה כיום את ההשקעה הגדולה היחידה של סופטבנק. 

הענקית היפנית קיבלה דחיפה ברבעון האחרון מהנפקתה של Arm, בזמן שהיא סופגת הפסדים גדולים יותר מ-WeWork, חברת השכרת המשרדים, שהגישה מוקדם יותר השבוע בקשה להגנה מפשיטת רגל מהנושים. לרבעון השני סופטבנק רשמה מכירות של 11.1 מיליארד דולר, עלייה של 3.4% מהרבעון המקביל אשתקד. אבל החברה הפסידה כ-6.2 מיליארד דולר ברבעון, ההפסד הרבעוני הרביעי ברציפות של החברה, בעוד שבוול-סטריט ציפו לרווח צנוע. ההפסד לתקופה האחרונה כולל את ההפסדים המשולבים בקרנות Vision של הקבוצה של 3.8 מיליארד דולר. 

בכל הקשור ל-WeWork, סופטבנק ציינה כי תזרים המזומנים היוצא הכולל עומד כעת על 14.4 מיליארד דולר, מה שללא ספק הופך אותה לאחת מהשקעות הסיכון הגרועות ביותר אי פעם. זה כולל הפסדים של 1.6 מיליארד לשנה עד היום. סופטבנק עדיין מחזיקה ברוב מניות WeWork.

ביצועי סופטבנק במחצית הראשונה

במחצית הראשונה של השנה עד ספטמבר, סופטבנק רשמה מכירות של 21.86 מיליארד דולר, עלייה של 1.4% לעומת השנה קודם לכן. החברה הפסידה כ-9.3 מיליארד דולר באותה תקופה. תוצאות המחצית הראשונה משקפות הפסד על השקעות של 6.4 מיליארד דולר, כולל הפסדים של 3.9 מיליארד דולר בתיק ההשקעות של קרנות הויז'ן של החברה, ועוד הפסד של 2.7 מיליארד דולר על אחזקות בחברות שונות אחרות כמו עליבאבא, T-Mobile, דויטשה טלקום ועוד. 

שווי הנכסים הנקי ברבעון ספטמבר עלה ב-6% ל-108.7 מיליארד דולר. החברה מחזיקה כ-33.9 מיליארד דולר במזומן. 

מעצבת השבבים Arm

בספטמבר, סופטבנק השלימה את הנפקת Arm במחיר של 51 דולר למניה והניבה 5.1 מיליארד דולר בתמורה. הקבוצה ממשיכה להחזיק ב-90% ממניות מעצבת השבבים ומבצעת איחוד של תוצאותיה של Arm לדוחותיה שלה. כתוצאה מכך, תנודות במניותיה של Arm לא מיוצגות בדוחות הכספיים של סופטבנק.

• אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
• זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אמש (רביעי) דיווחה Arm על דוחותיה לראשונה מאז שחזרה להיסחר בשוק הציבורי ונראה שהמשקיעים לא מרוצים. מנית החברה יורדת היום (חמישי) כ-6% למחיר של 51 דולר ונסחרת סביב מחיר ההנפקה שלה. חלקה של סופטבנק ב-Arm שווה כ-46 מיליארד דולר, שווה ערך לכ-78% משווי השוק האחרון של סופטבנק בסך 58.4 מיליארד דולר. סופטבנק דיווחה כי Arm מהווה כעת כרגע משווי הנכסים הנקי הכולל שלה. עליבאבא שהייתה בעבר האחזקה הגדולה ביותר של הקבוצה, נמכרה כמעט לחלוטין בשלב זה. 

סמנכ"ל הכספים של סופטבנק, יושימיטסו גוטו, אמר לאחרונה כי סופטבנק מתכננת להשקיע לטווח הארוך ב-Arm והקבוצה נשארת שורית לגבי מיצובה של Arm בשוק טכנולוגית הבינה המלאכותית. "אנו מאמינים כי הבינה המלאכותית על כל צורותיה היא מניע הצמיחה העיקרי בשוק הנוכחי ומעבר לכך", אמר גוטו. "אנחנו מתמקדים כעת בהזדמנויות השקעה אסטרטגיות". 

אנליסט מורגן סטנלי, טטסורו טסוסוקה, ציין כי בוול-סטריט ציפו שהחברה תכריז על תוכנית לרכישה חוזרת של מניות ברבעון הקרוב, אך סופטבנק לא עשה זאת. "ההחלטה לוותר על הרכישה החוזרת עלולה להוריד את מחיר המניה בטווח הקרוב", כתב.

הבעיות של סופטבנק

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

סופטבנק רבויה בבעיות, מחזיקה בערמות מזומנים ומתקשה כבר תקופה לייצר תוצאות שמרגיעות את המשקיעים. התבוננות לאורך השנים באסטרטגיית ההשקעות, בביצועי הקרנות ובמדיניות המימושים מאותתת כי במובנים מסוימים האחריות נחה על כתפי מייסד סופטבנק מאסיושי סון (Masa), על תחושת המיוחדות העצמית שלו, ובעיקר על העובדה שהוא נשען על נקודת ייחוס אחת עיקרית בבואו לקבל החלטות: ההשקעה המוצלחת שביצע בענקית המסחר עליבאבא לפני 20 שנה.

יותר משני שלישים מהסטארט־אפים הממומנים נכשלים, ולא מייצרים תשואה למשקיעים. רק 0.5% מהם מייצרים רווחים מאקזיט של מיליארד דולר לפחות. קרנות ויז'ן נועדו לשנות את הדינמיקה הזו, ובמקום להצטרף לסבבי מימון משותפים, סופטבנק נוהגת להזרים הון מסיבי (לפי התחייבות, לפחות 100 מיליון דולר בקרן ויז'ן 1) ובהערכת שווי אגרסיבית. מנכ"ל Uber דארה קוסרוושאהי התייחס לכך ב־2017, אחרי שקיבל השקעה של 10 מיליארד דולר מסופטבנק. "אני מעדיף את תותח ההון שלהם מאחוריי, במקום שיופנה אליי", אמר.

הרעיון מאחורי אסטרטגיה זו הוא שההשקעות האדירות יכולות לשמש נשק לייצור יתרון תחרותי, ולעתים שליטה עולמית על סגמנטים וכוח תמחור מונופוליסטי. הדרך לכך היא באמצעות הקמת קרן ההשקעות הגדולה בעולם, קרן ויז'ן 1 בהיקף של 101 מיליארד דולר (מתוכם הושקע הון בהיקף של 88 מיליארד דולר).