במה כדאי להשקיע בתקופה כזו של חוסר ודאות?

תקופת מלחמה היא תקופה של אי ודאות גדולה ושינויים חדים, באיזה סקטורים ניתן להשקיע בשביל לקבל שקט יחסי עם פוטנציאל רווח גם בימים של אחרי המלחמה? מנהל השקעות במגדל שוקי הון מצביע על כמה סקטורים מעניינים
רועי שגיב | (1)

ימי המלחמה המתאפיינים בשינויים חדים במסחר ובחוסר וודאות גדול לגבי כיוון השוק בהמשך, רבים מהמשקיעים מחפשים עוגני השקעה העשויים לספק להם שקט יחסי, ופוטנציאל לתשואה בהמשך. מגדל ניהול תיקי השקעות מקבוצת מגדל שוקי הון מסמנים שני ענפי פעילות הנחשבים דפנסיביים, אשר להערכתה עשויים להתאים לתיקי ההשקעות בתקופה הנוכחית:

 

חברות ביטחוניות (Aerospace)

מירוצי חימוש מהמזרח הרחוק ועד מזרח אירופה:

יצרניות המערכות הביטחוניות תפסו לא מעט כותרות ב-2021, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, שהובילה להגדלה ניכרת בתקציבי הביטחון במדינות רבות ולעלייה בהיקפי הזמנות המוצרים מיצרניות המוצרים הביטחוניים. עם פרוץ המלחמה ההערכות בעולם היו שמערכה זו תסתיים תוך זמן מוגבל, ובעוד התארכותה הפתיעה את כל הגורמים המעורבים (ישירות ובעקיפין), כעת כשהיא מתקרבת לציון שנתיים מתחילתה (פברואר 2021), אף אחד לא יודע להעריך מתי תסתיים. 

במזרח התיכון, פרוץ המלחמה בישראל לפני כמעט חודש תפסה בהלם לא רק את מדינת ישראל, אלא גם את כל מדינות העולם המערבי. כעת, חוסר הוודאות בקשר לאפשרות התרחבותה למלחמה אזורית עם מעורבות של איראן ושל ארה"ב מגבירה את חששותיהן של מדינות המערב מהתגברות ההתחמשות האזורית וכן מגבירה את רצונן להתחמש בעצמן, כחלק מהיערכות מול איומים שונים העלולים לצוץ בהמשך.

גם במזרח הרחוק לא שקט, ומדינות האזור מתחמשות גם הן, בעיקר בשל חששות למהלך התקפי בו עלולה לנקוט צפון קוריאה, וכן מחשש ממהלכים אגרסיביים בהן עלולה לנקוט סין מול מדינות האזור ובראשן טאייוואן. 

להערכתנו, נוכח חוסר היציבות בזירות השונות, עשוי לחול גידול מסוים בהיקף הפעילות של חברות המוצרים הביטחוניים. חוסר היציבות הגיאופוליטי באזורים השונים צפוי להוביל לעלייה בתקציבי הביטחון של מדינות העולם, מגמה שהחלה כבר ב-2021 בעקבות המלחמה באוקראינה. בראש ניצבת ארה"ב, שם תקציב הביטחון לשנה הבאה צפוי לקבוע שיא חדש ולחצות רף של 900 מיליארד דולר. בעוד החשש מהאיומים הביטחוניים השונים המוזכרים הוא מיידי, העלייה בצבר ההזמנות של החברות הביטחוניות הוא לטווח זמן ארוך יחסית, וההזמנות המתקבלות אצלן נפרסות שנים ארוכות קדימה.

בין חברות הענף בולטות כמה פירמות אמריקאיות מוכרות, בהן לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP , ג'נרל דיינמיקס  GENERAL DYNAMICS והאניוול  HONEYWELL INTERNATIONAL ולצידן פועלות גם כמה חברות גדולות אירופאיות, בהן BEA  הבריטית, סאפרן הצרפתית וריינמטאל הגרמנית, המוכרות גם הן את מוצריהן ברחבי העולם.

לוקהיד מרטין

קיראו עוד ב"גלובל"

מטוס קרב של לוקהיד מרטין, קרדיט: אתר החברה

 

בריאות

השנה המניות בביצועי חסר:

ענף הבריאות נחשב לאחד מענפי הפעילות הדפנסיביים ביותר, משום הצורך הבסיסי בשירותים בו, שבניגוד למוצרי מותרות, לא נפגע בדרך כלל גם בתקופות כלכליות מאתגרות ולכן נתפס כחסין יחסית בפני מיתון כלכלי ומפני תקופות כמו זו הנוכחית, של מתיחות גיאופוליטית גבוהה.

משבר הקורונה שפקד את העולם בשנת 2020 הדגים ביתר שאת את חשיבותה של מערכת בריאות חזקה ויציבה כיסוד מרכזי הנדרש לשמירה על חוסנה של הכלכלה. עוד חידד המשבר גם את החשיבות בהשקעות במחקר ובפיתוח (מו"פ) בתחום, כחלק מהצורך בשיפור מתמיד של מערכות הבריאות הציבורית והפרטית במדינות השונות.

בשל אופיו, שוק הבריאות נחשב לאחד משוקי הפעילות הגדולים בעולם והוא נהנה מכמה גורמים התומכים בצמיחתו העתידית. בין אלה ניתן לציין את העלייה בהכנסה הפנויה הנרשמת במקביל לעלייה בהוצאות על בריאות, עלייה בהשקעות ממשלתיות בתחום, שיפורים טכנולוגיים וכן צמיחת האוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים המגדילות גם הן את הצורך והביקוש לשירותי בריאות שונים ומגוונים.

מתחילת השנה מציגות מניות הבריאות, כמגמה, ביצועי חסר ביחס לביצועי השוק הכללי, ולכן בנקודת הזמן הנוכחית הן נתפסות כבעלות תימחור מעניין ביחס למצב השוק. מדובר בחברות שברובן מתאפיינות בעוצמה פיננסית ובתשואות דיבידנד גבוהות יחסית. נוכח אופיו של השוק האמריקאי, בו שירותי הבריאות נחשבים בין היקרים בעולם, בתחום הבריאות בולט חלקן של החברות האמריקאיות בפעילות, בהן יונייטד הלת' – ספקית מגוון שירותי בריאות, ענקית הפארמה ג'ונסון אנד ג'ונסון JOHNSON & JOHNSON , אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , ועוד.

ג'ונסון

בניין ג'ונסון אנד ג'ונסון, קרדיט: אתר החברה

*הכותב הינו בעל רישיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור התחייבות להשגת תשואה/רווח ו/או למניעת הפסדים. האמור אינו תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בצרכים המיוחדים לכל אדם. לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים ו/או בסקטורים ו/או באפיקים המוזכרים, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל נכסים מהסוג שהוזכר ו/או מכשירי השקעה בסקטורים/אפיקים אלה ו/או שהשקעותיהם עשויים לכלול נכסים המשתייכים לסקטורים/אפיקים אלה. ההערכות בכתבה, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינה בשליטת קבוצת מגדל שוקי הון ו/או מי מטעמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 03/11/2023 17:26
    הגב לתגובה זו
    פסיכופתים כמו סינואר מהווים 10 אחוז מהאוכלוסיה ,הם גורמים לרוב הבלאגן ,ולכן מחבלים בכלא שהם פסיכופתים ,אסור לתת להם לצאת מישם בחיים,בכול מחיר,אחרת נגיע לטבח מספר 2 ....3..
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.