האם הורישה לבן שקל אחד בצוואה, הוא התנגד - מה קבע בית המשפט?
בתי המשפט מספקים לעתים סיפורים יוצאי דופן. לא עט כאלה אפשר למצוא בענייני ירושה - מחלוקות בין קרובי משפחה לגבי חלוקת הכסף, צוואה שניתנת לפרשנות ומקרים רבים בהם הצוואה הופכת לקרב ירושה גדול שיכול להימשך שנים.
בבית המשפט לענייני משפחה בצפת הגיעה לאחרונה תביעה מעט חריגה, איתה נאלצה להתמודד סגנית נשיא בית המשפט, השופטת אביבית נחמיאס. מדובר באם לשני ילדים שנפטרה לפני כארבע שנים, ובירושה שלה הותירה את כל הרכוש לבתה, כשהבן קיבל שקל אחד בלבד. בית המשפט סבר כי האם הייתה צלולה והסביר כי אפשר להבין את האם, שבסך הכל רצתה למנוע מצב שבו בנה, שמכור להימורים, יסתבך.
לפני שנגיע לקביעת בית המשפט, נסביר: מקרים כאלה שמגיעים לפתחו של בית המשפט אינם פשוטים כל כך. אפשר להבין שהאם כתבה את הצוואה בצלילות, אבל יש גם את הצד השני. מה כבר יכול לטעון הבן במקרה כזה? האם הוא יכול להכריח את בית המשפט לשנות את הצוואה? כנראה שלו. אז מה הטענה עליה הוא מסתמך ומדוע הוא פונה לבית משפט כשהצוואה כבר נכתבה וברורה?
"לטענת המתנגד מצבה הבריאותי והנפשי הקשה של המנוחה, אשר הייתה סיעודית בעת עריכת הצוואה השפיע על כשרותה ויכולת השיפוט שלה לצוות, כמו כן הייתה מטושטשת לפרקים בשל התרופות שנטלה", טען הבן. "בנוסף נטען כי הצוואה המאוחרת נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד המבקשת ובעלה תוך ניצול חולשתה ובידודה מסביבתה הקרובה ובפרט מהמתנגד ואינה משקפת את רצונה האמיתי והחופשי של המנוחה. עוד טען כי הצוואה אינה אותנטית בשל היעדר אימות חתימת המנוחה על העמוד הראשון של הצוואה בו פורטו מיהם יורשיה (טענה שנטענה לראשונה בישיבת ההוכחות). כן טען כי התובעת החתימה את המנוחה על ייפוי כוח כללי, וכי ביום בו המנוחה ערכה את הצוואה, הגיעה עימה לבנק ונכנסה כשותפה לחשבונה – על מנת להשיג שליטה בנכסיה ולהותיר את המנוחה תלויה ונתונה לחסדיה באופן מוחלט".
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלומר, במקרה הזה, הבן הסתמך על טענה מרכזית שעולה לא פעם במקרים בהם ישנה מחלוקת בענייני עיזבון - הוא טען בפני בית המשפט כי האם לא הייתה צלולה ואילו הבת ניצלה זאת כדי להשפיע עליה בצורה בלתי הוגנת. בנוסף, הבן הסתמך על כך שהאם ערכה מספר צוואות. פעם אחת ב-2012, בה היא ציוותה לחלק את הרכוש שלה שווה בשווה. המון פעמים אנשים שואלים מדוע יש לעשות צוואה בין שני ילדים אם הרכוש מתחלק בניהם? הרי בכל מקרה, החוק אמור להעביר להם את הכסף בצורה הזאת. ובכן, במקרים רבים בעבר הגיעו לבתי המשפט תביעות מוזרות. לפתע בית המשפט "גילה" שהמנוחה ניהלה קשר עם בן זוג שהילדים לא ידעו עליו והוא דרש את כספה, ולעתים צצים "הסכמים" שהמשפחה לא ידעה עליהם. לכן, עורכים צוואה - היא מבטלת כל צוואה שנכתבה לפניה או הסכמים אחרים. במקרה הזה, עולה עוד שאלה - מדוע האם לא השאירה סכום גבוה יותר, כפי שנהוג בצוואות אחרות - עשרת אלפים שקל למשל (מבחינה הלכתית זה הסכום המינימלי שנהוג לכתוב, אך אין לכך חובה חוקית).
במקרה הזה, האם ערכה עוד צוואה. הפעם ב-2014. היא ציוותה את כל עיזבונה לבתה. הבן קיבל שקל אחד בלבד. הוא טען שמה שגרם לאימו לעשות זאת הוא מצב בריאותי ונפשי קשה. הוא סיפר כי היא הייתה סיעודית בתקופה הזאת ואפילו מטושטשת לפרקים והבת ניצלה זאת לטובתה, תוך לחץ שהפעיל בעלה. לטענתו, האם לא ערכה את הצוואה הראשונה לחינם - היא התחייבה כי הרכוש יתחלק, שווה בשווה. הבת טענה להגנתה כי האם הייתה צלולה, חתמה על הצוואה בנוכחות עדים ואין ספק לגבי כשרותה. היא הוסיפה כי האם רצתה לנצל את הבן מהירושה בשל התמכרות להימורים ואילו בזמן שבין הצוואה הראשונה לשנייה הוא לא הקים משפחה והמשיך להידרדר. היא הוסיפה כי בשנתיים שעברו מאז חילקה את הרכוש שווה בשווה, אז הודיע כי יחזור לסורו, הוא לא תיקן את דבריו ובהתאם לכך - הצוואה שונתה.
השופטת נחמיאס הסתמכה על מספר עובדות: הראשונה והחשובה - הבן לא הביא כל הוכחה כי האם לא הייתה צלולה בעת שחתמה על המסמכים. שתיים: הוא דרש לכבד את הצוואה הראשונה מבלי לציין שבאותה תקופה התרחש אירוע כלשהו. מנגד, הבת המציאה מסמך רפואי שמוכיח שהיא הייתה צלולה גם מספר חודשים לאחר הצוואה האחרונה. בדוח מ-2015, כלומר לאחר הצוואה האחרונה, נכתב: "בת 86, ברקע סוכרת. צלולה ומשתפת פעולה באופן חלקי".
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופטת הוסיפה כי בעת עריכת הצוואה המנוחה היעתה עצמאית, ביקרה בבית אבות ונזקקה לסיוע של מטפלת במשך זמן קצר בלבד. הבן ניסה לטעון כי הבת "בודדה" את האם, אך גם לכך לא הביא ראיות. השופטת סיכמה כי הקשר של האם עם בנה היה חסר יציבות, בעוד שהבת סייעה לה בכל התקופה הזאת. מלבד זאת, מתברר כי עוד לפני הצוואה ב-2012 המנוחה ערכה 3 צוואות אחרות, כי שאין להסיק כי הצוואה ההיא הייתה בהכרח אותנטית וכל השאר לא. וכך כתבה השופטת בפסק הדין: "בטלות צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת אינה דבר של מה בכך. במקרה שבפניי, הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת הינה ספקולטיבית והתבססה על הערכות של המתנגד, אשר לא הביא כל ראיות מטעמו ניסה לבסס טענותיו על סמך ראיות שהובאו ע"י התובעת. לא הונחה בפני תשתית ראייתית להוכחת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, להקמתה של חזקה להשפעה כאמור, ואף הטענה להעדר כשרות של המנוחה לצוות – נדחית מהטעמים שפורטו לעיל. בנוסף לא הוכח כי תוכנה או נסיבות עריכתה מלמדים על השפעה בלתי הוגנת מצידה של התובעת או מי מטעמה".
בפסק הדין חייבה השופטת את הבן בהוצאות משפט של 35 אלף שקל.
- 2.מביך בשבילו שערער בכלל ועוד מכור להימורים לכאורה (ל"ת)מתניהו 02/11/2023 08:05הגב לתגובה זו
- 1.צודקת השופטת (ל"ת)אור 02/11/2023 08:05הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
