האם המדינה באמת צריכה להעביר סיוע לעסקים? הסיוע הוא העברת כסף מהציבור למעסיקים
מתחילת המלחמה, לצד הדיון בהרוגים ובפצועים, מתנהל גם דיון בנוגע למענקים לעסקים שנפגעו מהמלחמה. מענקים בתקופת מלחמה הם כנראה דבר חדש – לא מצאתי תיעוד למענקים דומים במלחמות עבר וגם האוצר מסביר שזו הפעם הראשונה שמחולקים מענקים בזמן מלחמה. התקדים היה כזכור בתקופת הקורונה. לכאורה, מתבקש להגיד שאם בעבר לא נתנו סיוע לעסקים, אולי עדיף לא לתת גם עכשיו. אחרי הכל, המדינה צריכה לעזור ולתמוך באנשים ולא בעסקים. הרי עבור הסיוע הזה, מישהו יצטרך לשלם, והמישהו הזה הוא הציבור. במילים אחרות, סיוע לעסקים זה בסך הכל שם יפה להעברת כסף מציבור העובדים למעסיקים.
מענקים לעסקים - מוצדק או לא?
אבל לפני שמגיעים למסקנה שלא צריך להעביר כסף, צריך לזכור שלכל מטבע יש שני צדדים. במקרה הזה, צריך לזכור ארבעה דברים. הראשון, זה שעובדים צריכים מקום לעבוד בו, ולכן הם רוצים שמקום העבודה שלהם ימשיך לפעול גם אחרי המלחמה. השני, זה שאחד התנאים לכך שהמשק יתאושש במהירות ממשברים זה לשמור על היכולת של משקי בית להוציא כסף.
השלישי, זה שטבח כמו שהתרחש בשביעי באוקטובר פוגע באמון של הציבור. בהתאם, לממשלה יש אינטרס להראות שהיא קיימת, פעילה, ולוקחת אחריות כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. אפשר גם להסתכל על זה קצת אחרת - המענקים האלו הן סוג של פיצוי על המחדל הגדול של השבת הארורה. בלי שהממשלה תפעל למענקים רחבים, יהיה הרבה יותר קשה לשכנע אנשים להשקיע במדינה שבה הם לא בטוחים שיהיה מי שישמור עליהם. הרביעי הוא ששנים של מחקר בפסיכולוגיה וכלכלה מלמדים שלאנשים יש רצון להחליק את הצריכה שלהם. אנשים לא אוהבים עליות וירידות חדות ברמת הצריכה. זה אומר שזמנים של משבר דוחפים אנשים שנפגעים כלכלית לקחת חובות, כדי שלא להקטין את הצריכה יותר מדי.
החוב של המדינה יגדל - אבל לכמה?
זה אומר שגם אם המדינה לא תתערב ולא תסייע, רמת החוב במדינה תגדל. אם המדינה לא תתערב, מה שיגדל זה החוב הפרטי. כשהמדינה מתערבת, היא מעבירה חלק מהחוב הפרטי אליה. כלומר, היא בעצם לוקחת על עצמה חלק מהחוב של הציבור. לזה יש שני יתרונות וחסרון אחד גדול. היתרון הראשון הוא שבגלל שהמדינה היא גוף גדול, היא יכולה לגייס את החוב בריבית נמוכה יותר מאשר אנשים פרטיים (וכדאי להזכיר שהריבית עכשיו גבוהה וצפויה לעלות על רקע העלייה בפרמיית הסיכון של המדינה). השני הוא שהמדינה מגייסת את הכספים שלה מכלל הציבור (באמצעות אגרות חוב או-ו מיסים), אבל נותנת את המענקים בעיקר למי שזקוק. זה אומר שכשהמדינה נותנת מענקים היא בעצם מחלקת את העלויות של החוב בין כלל הציבור. אלו שנפגעו יותר מרוויחים, אלו שנפגעו פחות, משלמים. גם זאת דרך לבטא סולידריות חברתית. אבל על הדרך יש הרבה שנפגעים יותר מדי ויש רבים שגם מרוויחים יותר מדי.- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה החיסרון - המדינה הרבה פחות טובה בלכוון כסף מאשר אנשים פרטיים. לכן, ברגע שהמדינה מתחילה לחלק כסף, תמיד יהיו טרמפיסטים שיצטרפו. זוכרים את המלונות שלקחו מענקים בתקופת הקורונה ואז גבו מחירים מופקעים כאשר אנשים כבר יכלו לצאת לחופש אבל עדיין התקשו לטוס לחו"ל? או את המענקים שפוקס החזירה אחרי שהתברר שלמרות התלונות של מנהליה על נזקי הקורונה, היא עדיין מתכוונת לחלק דיבידנדים של מיליוני שקלים? תשלומי החל"ת של המדינה למעסיקים הגדולים בימי הקורונה הפכו עסקים לרווחיים מאוד - זה לא היה מוצדק. ברגע שהמדינה מחלקת מענקים, כמות הכסף שמחולק היא הרבה יותר גבוהה מאשר לו היינו משאירים לכל משק בית ולכל עסק להחליט כמה הלוואות הוא צריך לקחת.
בכל זאת, במקרה הזה היתרונות גדולים על החסרונות. המשק אומנם היה בהאטה לפני שהתרחש הטבח ביישובי העוטף, אבל הוא עדיין היה במצב יותר מסביר. זה אומר שאם אפשר יהיה למנוע מעסקים לפשוט רגל, ולהשאיר את הציבור במצב שבו הוא מוכן לעשות קניות אחרי שהמלחמה תסתיים, אז המשק יוכל להתאושש מהר יחסית. בנוסף, בתחילת 2023 ישראל הייתה אחת המדינות הבודדות בעולם המפותח שהחוב של הממשלה שלה היה מתחת ל- 60%.
אז נכון שגם בלי המלחמה החוב היה גדל מעט. אבל עדיין, גם אם החוב יגיע לקצת יותר מ- 70% אחוזי תוצר, כמו בתקופת הקורונה, זה רחוק מלהיות משהו שאי אפשר להתמודד איתו. לצורך ההשוואה, לבלגיה ולצרפת יש חוב ציבורי של קרוב ל- 100% תוצר, למרות שאצלם לא הייתה מלחמה מאז 1945. כך שלמזלנו, גם אם יהיו טרמפיסטים שייהנו מכסף ממשלתי שהם יכלו לוותר עליו, זה עדיין בסדר; גם בקורונה היו הרבה טרמפיסטים. אבל הצמיחה של 2021 ו- 2022 פצתה את המשק על כך.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עם זאת, צריך לזכור שמלחמה זאת לא קורונה. בקורונה ישראל לא נפגעה יותר ממדינות אחרות. עכשיו, הפגיעה מרוכזת בישראל. זה אומר שהשקל נחלש, שדירוג האשראי של ישראל ירד כמעט בוודאות, ושהאינפלציה תעלה. אז גם עם המענקים, רמת החיים של הישראלים כנראה שתרד ב- 2024. אז חוץ מהמענקים, כדאי שהממשלה תעשה עוד שני דברים. הראשון, שהיא תצמצם את כל ההוצאות המיותרות. השני, שהיא תזכור שלהכריז שהכסף למלחמה יגיע מ"קופסאות תקציביות" זה לברוח מהאחריות לקבוע את סדרי העדיפויות בתקופה שאחרי המלחמה. אבל גם אם הממשלה רוצה לברוח מזה, את סדרי העדיפויות יצטרכו לקבוע, ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. ככל שתהיה יותר ודאות לאן הממשלה רוצה להוביל, כך יהיה קל יותר למגזר העסקי לתכנן. בלי זה, אז גם אם המלחמה תגמר בעוד חודש, הנזקים מהמלחמה ילוו אותנו עוד שנים קדימה.
ד"ר אביחי שניר, המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר אילן.
- 8.אביתר 01/11/2023 19:26הגב לתגובה זומדהים שהביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה עדיין נמשכת, גם בימים אלה... הפרזיטים השתלטו על המדינה...
- איתרתי 3 טרולים אירניים במכה! (ל"ת)פרוזקטור טרולים 04/11/2023 19:27הגב לתגובה זו
- המגיבה 01/11/2023 23:36הגב לתגובה זועם ההנהגה החרדית הארורה
- אבנר 01/11/2023 23:32הגב לתגובה זוידוע לכל שההנהגה החרדית הארורה בוזזת את קופת המדינה
- 7.מולייר 01/11/2023 09:08הגב לתגובה זומחייב המציאות ל'סייע לעסקים שידע כל בעל עסק שהמדינה בבוא העת תבדוק לעומק אם באמת היה זקוק לסיוע אני רואה בעלי הון שלאחר שנים שעשו מיליונים ואף מילארדים ולאחר שבוע כמו בקורונה מתחילים ליילל כאילו אין להם מה לאכול כגון פוקס ועוד פשןט בושה צריך אוליי למי שמיהר להוציא לחלת מוקדם לא לתת סיוע שהרי מסתמן מהוצאת חלת מוקדמת רק חזירות לשמה והכנה לתביעה בעבור בצע כסף .
- 6.אהרון 01/11/2023 07:21הגב לתגובה זוהתוצאה תהיה גרעון גדל והחלשת הכלכלה
- 5.מוני 31/10/2023 19:55הגב לתגובה זוהאם אחראית לכישלון המודיעיני או אחראית למורשת יהדות תימן?
- אביהו רחמים 02/11/2023 05:27הגב לתגובה זומודיעין 144 שלום, איזה מספר אתה מחפש?
- המגיב 01/11/2023 12:53הגב לתגובה זולאמ"ן ולשב"כ ?
- הרב אויארבאך 01/11/2023 23:34נשמעים לה
- מוטי 31/10/2023 22:02הגב לתגובה זוהליכודיאדה
- 4.ממשלה מנופחת מינויים פוליטיים זה חלק מהבור של המדינה (ל"ת)אפק 31/10/2023 14:22הגב לתגובה זו
- המגיב 01/11/2023 12:55הגב לתגובה זובשניות האחרונות של ממשלת המעבר שלהם, ותקועים לכולם כמו עצם בגרון
- 3.אודי 31/10/2023 10:48הגב לתגובה זוהעסקים במדינת ישראל עם הכי הרבה חובות והכי פחות זכויות (אין ימי חופש אין דמי אבטלה לעסקים שקורסים אין קרן השתלמות אין פנסיה אין ימי חג ואין ואין ואין ) תשמרו על הקיים שימשיכו לממן את המגזר הציבורי תפזרו על העסקים כמה שיותר שישרדו לעוד עשרות שנים ששתוכלו לחיות על גבם
- 2.ישראלי 31/10/2023 10:41הגב לתגובה זואסור לתת העסקים לקרוס . גם מבחינה אנושית וגם מבחינה כלכלית חייבים לתמוך ולעזור . ימים טובים יגיעו והדברים יסתדרו .
- 1.דודי לב 31/10/2023 10:07הגב לתגובה זובגלל ההחלטה הזאת שללו לנכים קצבת נכות ולמובטלים שללו אבטחת הכנסה כדי לממן את העשירים החזירים בעלי העסקים שבמקום לקחת מהם מיסים לממן את המלחמה נותנים להם כסף . אם בעלי העסקים היו פושטים רגל היו לנו פחות. פרזיטים במדינה חבל שחמאס לא שחט את כל בעלי העסקים שגונבים ועושקים את העניים והנכים המדינה בגלל ההחלטה האומללה פחות עניים יהיו נאמנים למדינה ובסוף המדינה הזאת עלולה להיות מושמדת
- יוסף מרדכי 31/10/2023 11:19הגב לתגובה זואני ממש מזועזע מהרמה העלובה ו"איחולי, המוות תוך כדי קביעה שכל העצמאיים גונבים.זה כמובן רחוק מהאמת וחשוב לא לדבר שטויות כאלה גם בימי שלום ובטח בימי מלחמה ארורה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
