האם המדינה באמת צריכה להעביר סיוע לעסקים? הסיוע הוא העברת כסף מהציבור למעסיקים
מתחילת המלחמה, לצד הדיון בהרוגים ובפצועים, מתנהל גם דיון בנוגע למענקים לעסקים שנפגעו מהמלחמה. מענקים בתקופת מלחמה הם כנראה דבר חדש – לא מצאתי תיעוד למענקים דומים במלחמות עבר וגם האוצר מסביר שזו הפעם הראשונה שמחולקים מענקים בזמן מלחמה. התקדים היה כזכור בתקופת הקורונה. לכאורה, מתבקש להגיד שאם בעבר לא נתנו סיוע לעסקים, אולי עדיף לא לתת גם עכשיו. אחרי הכל, המדינה צריכה לעזור ולתמוך באנשים ולא בעסקים. הרי עבור הסיוע הזה, מישהו יצטרך לשלם, והמישהו הזה הוא הציבור. במילים אחרות, סיוע לעסקים זה בסך הכל שם יפה להעברת כסף מציבור העובדים למעסיקים.
מענקים לעסקים - מוצדק או לא?
אבל לפני שמגיעים למסקנה שלא צריך להעביר כסף, צריך לזכור שלכל מטבע יש שני צדדים. במקרה הזה, צריך לזכור ארבעה דברים. הראשון, זה שעובדים צריכים מקום לעבוד בו, ולכן הם רוצים שמקום העבודה שלהם ימשיך לפעול גם אחרי המלחמה. השני, זה שאחד התנאים לכך שהמשק יתאושש במהירות ממשברים זה לשמור על היכולת של משקי בית להוציא כסף.
השלישי, זה שטבח כמו שהתרחש בשביעי באוקטובר פוגע באמון של הציבור. בהתאם, לממשלה יש אינטרס להראות שהיא קיימת, פעילה, ולוקחת אחריות כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. אפשר גם להסתכל על זה קצת אחרת - המענקים האלו הן סוג של פיצוי על המחדל הגדול של השבת הארורה. בלי שהממשלה תפעל למענקים רחבים, יהיה הרבה יותר קשה לשכנע אנשים להשקיע במדינה שבה הם לא בטוחים שיהיה מי שישמור עליהם. הרביעי הוא ששנים של מחקר בפסיכולוגיה וכלכלה מלמדים שלאנשים יש רצון להחליק את הצריכה שלהם. אנשים לא אוהבים עליות וירידות חדות ברמת הצריכה. זה אומר שזמנים של משבר דוחפים אנשים שנפגעים כלכלית לקחת חובות, כדי שלא להקטין את הצריכה יותר מדי.
החוב של המדינה יגדל - אבל לכמה?
זה אומר שגם אם המדינה לא תתערב ולא תסייע, רמת החוב במדינה תגדל. אם המדינה לא תתערב, מה שיגדל זה החוב הפרטי. כשהמדינה מתערבת, היא מעבירה חלק מהחוב הפרטי אליה. כלומר, היא בעצם לוקחת על עצמה חלק מהחוב של הציבור. לזה יש שני יתרונות וחסרון אחד גדול. היתרון הראשון הוא שבגלל שהמדינה היא גוף גדול, היא יכולה לגייס את החוב בריבית נמוכה יותר מאשר אנשים פרטיים (וכדאי להזכיר שהריבית עכשיו גבוהה וצפויה לעלות על רקע העלייה בפרמיית הסיכון של המדינה). השני הוא שהמדינה מגייסת את הכספים שלה מכלל הציבור (באמצעות אגרות חוב או-ו מיסים), אבל נותנת את המענקים בעיקר למי שזקוק. זה אומר שכשהמדינה נותנת מענקים היא בעצם מחלקת את העלויות של החוב בין כלל הציבור. אלו שנפגעו יותר מרוויחים, אלו שנפגעו פחות, משלמים. גם זאת דרך לבטא סולידריות חברתית. אבל על הדרך יש הרבה שנפגעים יותר מדי ויש רבים שגם מרוויחים יותר מדי.- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה החיסרון - המדינה הרבה פחות טובה בלכוון כסף מאשר אנשים פרטיים. לכן, ברגע שהמדינה מתחילה לחלק כסף, תמיד יהיו טרמפיסטים שיצטרפו. זוכרים את המלונות שלקחו מענקים בתקופת הקורונה ואז גבו מחירים מופקעים כאשר אנשים כבר יכלו לצאת לחופש אבל עדיין התקשו לטוס לחו"ל? או את המענקים שפוקס החזירה אחרי שהתברר שלמרות התלונות של מנהליה על נזקי הקורונה, היא עדיין מתכוונת לחלק דיבידנדים של מיליוני שקלים? תשלומי החל"ת של המדינה למעסיקים הגדולים בימי הקורונה הפכו עסקים לרווחיים מאוד - זה לא היה מוצדק. ברגע שהמדינה מחלקת מענקים, כמות הכסף שמחולק היא הרבה יותר גבוהה מאשר לו היינו משאירים לכל משק בית ולכל עסק להחליט כמה הלוואות הוא צריך לקחת.
בכל זאת, במקרה הזה היתרונות גדולים על החסרונות. המשק אומנם היה בהאטה לפני שהתרחש הטבח ביישובי העוטף, אבל הוא עדיין היה במצב יותר מסביר. זה אומר שאם אפשר יהיה למנוע מעסקים לפשוט רגל, ולהשאיר את הציבור במצב שבו הוא מוכן לעשות קניות אחרי שהמלחמה תסתיים, אז המשק יוכל להתאושש מהר יחסית. בנוסף, בתחילת 2023 ישראל הייתה אחת המדינות הבודדות בעולם המפותח שהחוב של הממשלה שלה היה מתחת ל- 60%.
אז נכון שגם בלי המלחמה החוב היה גדל מעט. אבל עדיין, גם אם החוב יגיע לקצת יותר מ- 70% אחוזי תוצר, כמו בתקופת הקורונה, זה רחוק מלהיות משהו שאי אפשר להתמודד איתו. לצורך ההשוואה, לבלגיה ולצרפת יש חוב ציבורי של קרוב ל- 100% תוצר, למרות שאצלם לא הייתה מלחמה מאז 1945. כך שלמזלנו, גם אם יהיו טרמפיסטים שייהנו מכסף ממשלתי שהם יכלו לוותר עליו, זה עדיין בסדר; גם בקורונה היו הרבה טרמפיסטים. אבל הצמיחה של 2021 ו- 2022 פצתה את המשק על כך.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
עם זאת, צריך לזכור שמלחמה זאת לא קורונה. בקורונה ישראל לא נפגעה יותר ממדינות אחרות. עכשיו, הפגיעה מרוכזת בישראל. זה אומר שהשקל נחלש, שדירוג האשראי של ישראל ירד כמעט בוודאות, ושהאינפלציה תעלה. אז גם עם המענקים, רמת החיים של הישראלים כנראה שתרד ב- 2024. אז חוץ מהמענקים, כדאי שהממשלה תעשה עוד שני דברים. הראשון, שהיא תצמצם את כל ההוצאות המיותרות. השני, שהיא תזכור שלהכריז שהכסף למלחמה יגיע מ"קופסאות תקציביות" זה לברוח מהאחריות לקבוע את סדרי העדיפויות בתקופה שאחרי המלחמה. אבל גם אם הממשלה רוצה לברוח מזה, את סדרי העדיפויות יצטרכו לקבוע, ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. ככל שתהיה יותר ודאות לאן הממשלה רוצה להוביל, כך יהיה קל יותר למגזר העסקי לתכנן. בלי זה, אז גם אם המלחמה תגמר בעוד חודש, הנזקים מהמלחמה ילוו אותנו עוד שנים קדימה.
ד"ר אביחי שניר, המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר אילן.
- 8.אביתר 01/11/2023 19:26הגב לתגובה זומדהים שהביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה עדיין נמשכת, גם בימים אלה... הפרזיטים השתלטו על המדינה...
- איתרתי 3 טרולים אירניים במכה! (ל"ת)פרוזקטור טרולים 04/11/2023 19:27הגב לתגובה זו
- המגיבה 01/11/2023 23:36הגב לתגובה זועם ההנהגה החרדית הארורה
- אבנר 01/11/2023 23:32הגב לתגובה זוידוע לכל שההנהגה החרדית הארורה בוזזת את קופת המדינה
- 7.מולייר 01/11/2023 09:08הגב לתגובה זומחייב המציאות ל'סייע לעסקים שידע כל בעל עסק שהמדינה בבוא העת תבדוק לעומק אם באמת היה זקוק לסיוע אני רואה בעלי הון שלאחר שנים שעשו מיליונים ואף מילארדים ולאחר שבוע כמו בקורונה מתחילים ליילל כאילו אין להם מה לאכול כגון פוקס ועוד פשןט בושה צריך אוליי למי שמיהר להוציא לחלת מוקדם לא לתת סיוע שהרי מסתמן מהוצאת חלת מוקדמת רק חזירות לשמה והכנה לתביעה בעבור בצע כסף .
- 6.אהרון 01/11/2023 07:21הגב לתגובה זוהתוצאה תהיה גרעון גדל והחלשת הכלכלה
- 5.מוני 31/10/2023 19:55הגב לתגובה זוהאם אחראית לכישלון המודיעיני או אחראית למורשת יהדות תימן?
- אביהו רחמים 02/11/2023 05:27הגב לתגובה זומודיעין 144 שלום, איזה מספר אתה מחפש?
- המגיב 01/11/2023 12:53הגב לתגובה זולאמ"ן ולשב"כ ?
- הרב אויארבאך 01/11/2023 23:34נשמעים לה
- מוטי 31/10/2023 22:02הגב לתגובה זוהליכודיאדה
- 4.ממשלה מנופחת מינויים פוליטיים זה חלק מהבור של המדינה (ל"ת)אפק 31/10/2023 14:22הגב לתגובה זו
- המגיב 01/11/2023 12:55הגב לתגובה זובשניות האחרונות של ממשלת המעבר שלהם, ותקועים לכולם כמו עצם בגרון
- 3.אודי 31/10/2023 10:48הגב לתגובה זוהעסקים במדינת ישראל עם הכי הרבה חובות והכי פחות זכויות (אין ימי חופש אין דמי אבטלה לעסקים שקורסים אין קרן השתלמות אין פנסיה אין ימי חג ואין ואין ואין ) תשמרו על הקיים שימשיכו לממן את המגזר הציבורי תפזרו על העסקים כמה שיותר שישרדו לעוד עשרות שנים ששתוכלו לחיות על גבם
- 2.ישראלי 31/10/2023 10:41הגב לתגובה זואסור לתת העסקים לקרוס . גם מבחינה אנושית וגם מבחינה כלכלית חייבים לתמוך ולעזור . ימים טובים יגיעו והדברים יסתדרו .
- 1.דודי לב 31/10/2023 10:07הגב לתגובה זובגלל ההחלטה הזאת שללו לנכים קצבת נכות ולמובטלים שללו אבטחת הכנסה כדי לממן את העשירים החזירים בעלי העסקים שבמקום לקחת מהם מיסים לממן את המלחמה נותנים להם כסף . אם בעלי העסקים היו פושטים רגל היו לנו פחות. פרזיטים במדינה חבל שחמאס לא שחט את כל בעלי העסקים שגונבים ועושקים את העניים והנכים המדינה בגלל ההחלטה האומללה פחות עניים יהיו נאמנים למדינה ובסוף המדינה הזאת עלולה להיות מושמדת
- יוסף מרדכי 31/10/2023 11:19הגב לתגובה זואני ממש מזועזע מהרמה העלובה ו"איחולי, המוות תוך כדי קביעה שכל העצמאיים גונבים.זה כמובן רחוק מהאמת וחשוב לא לדבר שטויות כאלה גם בימי שלום ובטח בימי מלחמה ארורה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
