מעבד אינטל החדש
צילום: אוהד פאליק

האתגר הבא של אינטל? אנבידיה תייצר מעבדים מבוססי Arm

אנבידיה ו-AMD נכנסות לתחום המעבדים למחשבים אישיים, כשמיקרוסופט מעודדת את יצרניות השבבים לפתח מעבדים חדשים במטרה להתחרות באפל ועל הדרך גורמת לבעיות גם לאינטל
אדיר בן עמי | (4)

ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA COR שולטת כבר בשוק שבבי הבינה המלאכותית וכעת היא מנסה להיכנס לשטח של אינטל INTEL CORPORATION ולייצר מעבדים מבוססי Arm שיריצו את מערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט. 

העניין החדש של אנבידיה בשוק המעבדים, הוא חלק ממאמציה של מיקרוסופט לעזור לחברות השבבים לבנות מעבדים מבוססי Arm עבור מחשבי Windows. מיקרוסופט פועלת לשפר את מיקומה בשוק המחשבים ביחס לאפל, שכמעט והכפילה את נתח השוק שלה בשלוש השנים שעברו מאז שחררה את המעבדים שלה מבוססי ה-Arm למחשבי המק.

אנבידיה לא לבד. גם AMD מתכננת להצטרף לחגיגה ולייצר מעבדים מבוססי Arm. לפי הערכות ענקיות השבבים יוכלו להתחיל למכור מעבדים ל-PC כבר ב-2025. החברות יצטרפו לקוואלקום, שמייצרת שבבים מבוססי Arm למחשבים ניידים מאז 2016. בעקבות הדיווח מנית אנבידיה קפצה ב-3.8%, בעוד אינטל ירדה ב-3%. מנית Arm קפצה ב-5%.

מאמציהם של AMD, אנבידיה וקוואלקום עלולים לגרום לזעזוע בתעשיית המחשבים האישיים בה אינטל שולטת כבר זמן רב, אך נמצאת תחת לחץ גובר מצידה של אפל. המעבדים שפיתחה אפל העניקו למחשבי המקבוק חיי סוללה טובים יותר וביצועים מהירים יותר שמתחרים במעבדים של המתחרות שצורכים יותר אנרגיה על מנת לספק את אותם הביצועים. יעילות המעבדים של אפל, כולל למטרת פיתוחי בינה מלאכותית, הרשימו את מיקרוסופט שפועלת כעת להשיג ביצועים דומים. 

בשנת 2016, מיקרוסופט פנתה לקוואלקום על מנת שתוביל את המאמץ להעברת מערכת ההפעלה Windows לפעול על מעבדים מבוססי ארכיטקטורת Arm, עליה מבוססים כבר תקופה ארוכה הסמארטפונים של החברה. מיקרוסופט חתמה על הסכם בלעדיות פיתוח המעבדים עד 2024. מרגע שתוקף הבלעדיות פג, החברה החלה לעודד יצרניות שבבים אחרות להיכנס לשוק. 

"במיקרוסופט למדו עוד משנות ה-90 שהם לא מעוניינים להסתמך על אינטל שוב, הם לא רוצים להיות תלויים בספק אחד", אמר ג'יי גולדברג, מנכ"ל D2D Advisory. "אם Arm באמת תמריא בכל הקשור למעבדים ל-PC, בחברה לעולם לא יתנו לקוואלקום להיות הספקית היחידה". מיקרוסופט מעודדת את יצרניות השבבים להכניס תכונות AI מתקדמות למעבדים המתוכננים. החברה צופה שתוכנות שמשופרות על ידי AI כמו ה-Copilot שלה, יהפכו לחלק חשוב מאוד בשימוש ב-Windows.

זה נשמע טוב, אבל קיים אתגר שיתכן וימנע ממיקרוסופט להגיע ליעד. מפתחי תוכנה השקיעו עשרות שנים ומיליארדי דולרים בפיתוח מערכת ההפעלה Windoes, שפועלת על ארכיטקטורת המחשוב x86, המשמשת הן את אינטל והן את AMD. קוד שנכתב על מנת לעבוד על מעבדי x86, לא יעבוד אוטומטית על מעבדים מבוססי Arm והמעבר יהיה כרוך בקשיים רבים. אינטל מצידה כבר הכניסה יכולות AI לתוך המעבדים שלה ולאחרונה חשפה מחשב נייד עם יכולות הדומות לשל ChatGPT ישירות על המחשב.

קיראו עוד ב"גלובל"

באינטל כבר תקופה ארוכה מצהירים על תוכניותיהם למחשבים אישיים עם יכולות AI. בחברה אמרו כי מחשבים אישיים בעלי יכולות בינה מלאכותית יתאפשרו בעזרת מעבד Intel Core Ultra של החברה שמכונה גם Meteor Lake ויתחיל להישלח ללקוחות ב-14 בדצמבר. המעבד החדש צפוי לכלול את יחידת העיבוד הנייטרלית המשולבת הראשונה של אינטל שתאפשר ממשק מקומי וניהול חסכוני בשימוש בבינה מלאכותית.

מחשבים ניידים עם יכולות בינה מלאכותית ישנו את הכיוון של תעשיית המחשבים האישיים ויאפשרו לצרכנים להריץ את היישומים הללו באופן מקומי ללא התחברות לענן. מנכ"ל אינטל אמר לאחרונה כי AI במחשבים אישיים יפתח את הדלת לחידושים רבים. בין היתר אמר פט גלסינגר כי המחשבים החדשים יהיו מסוגלים להריץ את תוכנת ה-Copilot של מיקרוסופט ולעזור למשתמש לנהל משימות ולשפר פרודוקטיביות.  אינטל גם הודיעה על תוכניות לבנות מחשב על גדול שיתבסס על מעבד אינטל מסוג Xeon ומאיצי החומרה של אינטל Gaudi2 AI ויכיל את מודל השפה הגדול Stability.AI.

בנוסף, המחשבים החדשים יכולים להוות גם זרז לתיקון בשוק המחשבים האישיים, שלפי הערכות הגיע לתחתית. מכירות המחשבים האישיים ירדו ב-7.6% ברבעון השלישי לעומת השנה שעברה והגיעו ל-68.2 מיליון יחידות, עם זאת, זהו הרבעון השני ברציפות של עליות "מה שמצביע על כך שהשוק הגיע לתחתית", אמרו ב-IDC. 

בתוצאותיה לרבעון השני אינטל עקפה בגדול את ציפיות האנליסטים עם רווח למניה של 13 סנט על הכנסות של 12.9 מיליארד דולר, בעוד קונסנזוס התחזיות היה להפסד של 4 סנט למניה על הכנסות של 12.08 מיליארד דולר. השיפור בשורה התחתונה נובע גם מהעלייה בהכנסות וגם בקיצוץ מאסיבי בהוצאות כאשר החברה בדרך לקיצוץ בהוצאות של 3 מיליארד דולר השנה בעקבות תהליכי רה ארגון עמוקים. ההכנסות בתחום המחשבים הסתכמו ב-6.78 מיליארד דולר, הצפי היה 6.1 מיליארד דולר.

ההכנסות ממרכזי נתונים ובינה מלאכותית הסתכמו ב-4 מיליארד דולר. תחזית אינטל לרבעון השלישי היא להכנסות של 12.98-13.98 מיליארד דולר (אמצע טווח של 13.48 מיליארד), הצפי בשוק הוא להכנסות של 13.28 מיליארד דולר. הרווח למניה צפוי לעמוד על 20 סנט, בעוד הצפי הוא ל-13 סנט. אינטל נסחרת כיום לפי שווי של 143 מיליארד דולר, זאת לאחר שמנית החברה עלתה ב-32% מתחילת השנה וב-31% בשנה האחרונה כולה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המגיב 25/10/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    להגיד לכל המשתמשים הותיקים "לכו חפשו", אנחנו כבר לא משתמשים בעמבדים של אינטל. מה שיש לכם עכשיו - זה מה שיש, ולא יהיו עדכונים או שינויים, ולאט לאט (בעידודנו, ובדחיפתנו) גם תוכנות של חברות אחרות יפסיקו להיות מעודכנות עבור המעבדים הישנים.
  • 2.
    AI will be the death of us. (ל"ת)
    ח.סוי 25/10/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נהול כושל 24/10/2023 23:40
    הגב לתגובה זו
    אבל היא תמשיך היות ורוב המתכנתים רגילים לקוד
  • המגיב 25/10/2023 12:32
    הגב לתגובה זו
    התפקיד של הקומפיילר הוא להמיר את מה שכותב המתכנת, למה שמבין המעבד. אותו קוד, יכול להיות מתורגם למעבד של אינטל או למעבד של ארם.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.