האם הורדת דירוג לבנקים אפשרית ובמידה וזה יתרחש, האם זו דרמה? לא בטוח
מודי'ס מעבירה כצפוי את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". היא עושה זאת אחרי שסוכנות הדירוג פיץ' העבירה בשבוע שעבר את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". השוק כבר תמחר את הודעה הזו וגם אם S&P תפעל באופן דומה, הכל מגולם במחירים. מניות הבנקים דווקא בעלייה.
מודי'ס הכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי למעקב עם השלכות "שליליות". היא לא מורידה דירוג, היא עלולה להוריד דירוג בהמשך, בעקבות המלחמה. הדירוג הנוכחי הוא A2.
התחזית להמשך על רקע המלחמה ירדה ל"שלילית" בעוד שבעבר היא היתה "יציבה". הבחינה מחדש והעברה לרשימת מעקב שלילית היא בדומה לבחינת אופק הדירוג של ממשלת ישראל. בחברות הדירוג רואים בצדק את הבנקים כתמונת ראי לכלכלת ישראל.
מוד'יס לא סיפקה דדליין לבחינת הדירוגים של הבנקים, ונראה שהפעם אין דדליין (בדרך כלל מדובר בחודשיים עד שלושה) וזאת על רקע המלחמה שעלולה להימשך זמן רב יותר ולהשפיע באופן מתמשך על הדירוגים. מודי'ס מדגישה את איכות המאזנים של הבנקים ואת ההפרשה הנמוכה להפסדי אשראי - מתחת ל-1%, אבל צופה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן על רקע המלחמה כשהגורם שישפיע יהיה בעיקר משך והיקף הלחימה".
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם פיץ' כאמור הכניסה את האג"ח של הבנקים בישראל לרשימת מעקב שלילית (RWN). הרקע הוא כמובן הסיכון הגיאו־פוליטי. "הסלמה משמעותית עלולה לגרום לפעולת דירוג שלילית על רקע קשיים פיסקאליים מתמשכים, הן מהוצאות גבוהות יותר וגביית מסים נמוכה יותר, כמו גם מאובדן הון אנושי וחומרי תוך הפרעה חמורה לפעילות הכלכלית השוטפת", נכתב בעדכון של פיץ' כשכלכלני הסוכנות מוסיפים: "דירוגי החוב הבכיר של הבנקים לאומי, פועלים, טפחות ודיסקונט משקפים סבירות גבוהה מאוד שישראל תתמוך בבנקים, במידת הצורך" .
המשמעות היא שבפיץ' רואים במצב קיצון, תמיכה של הממשלה בבנקים ועדיין העברת הדירוג למעקב שלילי מבטאת הסיכונים המוגברים ליכולת של המדינה לתמוך גם על רקע המלחמה. הדירוג הנוכחי ללאומי ופועלים הוא A.
ההודעה על הדירוג לאגרות החוב של הבנקים מגיעה אחרי שפיץ העבירה את דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי" על רקע המלחמה. בשני המקרים, חשוב להדגיש כי לא מדובר בהורדת דירוג. עם זאת, קיימת הערכה להרעה בדירוג שיתפרסם בעוד חצי שנה.
האם הורדת דירוג עתידית מתומחרת?
דירוג החוב של הבנקים צמוד לדירוג החוב של המדינה. ככלל, תרחיש הבסיס של חברות הדירוג שהמדינה תחלץ את הבנקים. זו הסיבה שהדירוגים של הבנקים גבוהים, אפילו גבוהים מאוד. אם הנחת הבסיס הזו תתערער, יש מצב להורדת 3 שלבים בדירוג, וזו כבר תהיה בעיה.- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
אבל, זה לא נראה באופק וקשה להאמין שאפילו מלחמה תשנה את הנחת הבסיס הזו, אם כי, הכל יכול להיות, ז רק נראה תרחיש בסבירות מאוד נמוכה. ואם כך, אז מה שעשוי להשפיע על הדירוג של אגרות החוב של הבנקים זה בעיקר המלחמה. קשה כמובן לחזות מה יקרה לרווחי הבנקים, למאזנים שלהם בעקבות מלחמה שאנחנו לא יודעים כמה זמן תימשך, עד כמה תהיה עמוקה ותשפיע על המשק. אנחנו כן יכולים להזכיר כי במצבי קיצון כמו בקורונה ומלחמת לבנון השנייה, הבנקים לא סבלו מדי. אז יכול להיות שיהיה להם רבעון-שניים חלשים, אולי שנה קשה. אבל היכולת של הבנקים לגלגל את החוב בחסות בנק ישראל ולא להגדירם כחובות אבודים הם סוד ההצלחה שידחה את הבעיה להמשך, אם וככל שתהיה בעיה.
- 1.הבנקים ירדו בכל מקרה לאור המצב (ל"ת)רמי 24/10/2023 19:35הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
