אורי קילשטיין קרפור
צילום: ענבל מרמרי

מנכ"ל קרפור ישראל, אורי קילשטיין, הודיע על התפטרות - למה זה נראה כמו פיטורים?

צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה יחליפו; צפו לדוח חלש ברבעון השלישי לקרפור; וגם - המלחמה "עוזרת" להכנסות של רשתות הקמעונאות ומה העתיד של קרפור?
רוי שיינמן | (9)

מנכ"ל קרפור ישראל, אורי קילשטיין, הודיע על התפטרותו. קרפור היא כישלון מהדהד של אלקטרה צריכה ומנייתה נפלה ב-36% מתחילת השנה גם בגלל הצרות של קרפור שהבטיחה לשנות את שוק המזון, אבל ייצרה בעיקר נזקים לקבוצת אלקו, גם נזקים תדמיתיים. קילשטיין הודיע על התפטרות אחרי שלפני כחודש נשלח לאולפנים ולתקשורת להגיד שהכל מצוין והנה ברבעון הבא תראו את המשך המהפכה ואת השיפור בדוחות שלנו. אבל קרפור לא הצליחה להביא בשורה לשוק הקמעונאות ובמקביל נכשלה גם לספק את המשקיעים באלקטרה צריכה וקבוצת אלקו. באלקטרה צריכה דיברו על שווי של מיליארד שקל והשבחה גדולה, ובמקביל הפעילו את מעריכי השווי של החברה שלא להפחית את השווי של קרפור בספרים, אבל כפי שהערכנו - השווי האמיתי של קרפור שווה קרוב לאפס. 

על רקע זה, "הפנים" של קרפור מול התקשורת מודיע על התפטרותו. מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר שהוא האחראי על עסקת הרכישה הכושלת (שבה גם שותפה הפניקס) יכהן בתפקיד מנכ"ל קרפור ישראל עד למינוי מחליף קבוע. שווימר אמר עם הודעת ההתפטרות - "אני מודה לאורי על פעילותו ותרומתו להשקת קרפור בישראל. אני מאחל לו המון בהצלחה בהמשך דרכו". קילשטיין עצמו אמר - "אני מודה לצביקה על ההזדמנות להוביל את ההשקה של הקמעונאית הבינלאומית הראשונה בישראל. אני משוכנע שהזרעים שנטענו יהפכו את החברה למובילה בתחומה. אני מודה לחברי ההנהלה שלי, ליו"ר הוועד ולאלפי העובדים שתרמו רבות לשינוי הענקי שחוללנו השנה".

מנכ"ל במיוחד בתקופת משבר לא מרים ידיים ומתפטר. זה קורה, אבל התחושה היא שאם לפני חודש קילשטיין אמר שהכל מצוין ואחרי המלחמה המצב ברשתות  הקמעונאיות הרבה יותר טוב (גידול של 20% בהכנסות), אז אין לו סיבה לכאורה לעזוב. מעבר לכך, לא עוזבים ברגע, במיוחד חברה במשבר, נותנים לזה זמן ומתארגנים על מנכ"ל חדש ומעבירים לו חפיפה. יכול להיות שהצדדים - בעל הבית והמנכ"ל לא דיברו באותה שפה ואולי דחפו את קילשטיין להתפטר - קוראים לזה התפוטר. 

אורי קילשטיין מנכ

     אורי קילשטיין מנכ"ל קרפור, צילום: ענבל מרמרי

 

יינות ביתן נהפכה לקרפור, השווי רק ירד

אלקטרה צריכה נכנסה לפני שנתיים להרפתקה של רכישת יינות ביתן עם חלומות גדולים. ההשקעה הראשונית הסתכמה בסכום של 350 מיליון שקל, על זה התווספו יותר 100 מיליון שקל של השקעות נוספות כדי להסב את הרשת לקרפור. ההשקעה האמיתית הרבה יותר גדולה, אם מתייחסים למשאבים ולמכלול העלויות, וסיכוי טוב שההשקעה תגדל. בספרים אין עדין הפסד דרמטי מההשקעה, אבל מאוד ייתכן שבדוח השנתי, מעריך השווי לא יוכל להחזיק בכוח את השווי המנופח. אחרי הכל, יש שחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית, הפסדים מצרפיים של כ-150 מיליון שקל במחצית, גירעון של כ-900 מיליון שקל, ומימון גדול מהבנקים והספקים. קילשטיין והנהלת אלקטרה צריכה אמרו שהמחצית השנייה תהיה מצויינת, רק נזכיר שכ פעם בעבר הם הבטיחו ולא היו קרובים לתחזית שלהם.

המחצית השנייה באמת צפויה להיות טובה יותר מהמחצית הראשונה, במיוחד על רקע המלחמה. אבל ההגעה ליעד תיקח זמן ובינתיים - הגירעון בהון גדל, החובות גדלים, הריבית "אוכלת" את הרווחים. המצב של קרפור בעייתי ובמקביל אלקטרה צריכה הודיעה כצפוי שלא תממש את האופציה לרכישת חלקו של נחום ביתן בחברה.

 

קרפור מה יהיה בהמשך?

אי אפשר להנפיק את קרפור, יהיה גם קשה לרשום אותה בבורסה. השווי של קרפור מתקרב לאפס והשוק יחשוף את שוויה האמיתי ולא ניתן יהיה להימנע ממחיקה של ההשקעה בספרים. הרעיון הקיים הוא להעביר את ההשקעה לאלקו, בעלת השליטה. אבל זה מגדיל את החשיפה של בעלי מניות המיעוט באלקו לקרפור - למה שהם יסכימו לזה? אם זה יהיה בשווי הנכון, אולי זה יתאים להם, אבל בקבוצה דיברו על שווים גבוהים. הכוונה של האחים זלקינד היא לרשום את קרפור בבורסה ולאחר מכן לגייס הון ולדלל את נחום ביתן. יחד עם חוב של חצי מיליארד שקל, קשה להאמין שאלקו תצליח להנפיק את קרפור לפי 600 מיליון שקל - הערכות של הנהלת אלקטרה צריכה.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האחים מיכאל ודניאל זלקינד. צילום: ישראל הדרי

    האחים מיכאל ודניאל זלקינד. צילום: ישראל הדרי

 

הבעיה - תחום המזון צפוף והמרווחים נמוכים

בעוד המשק סובל כלכלית, רשתות הקמעונאות נהנות מגידול מרשים בפעילות. לא בטוח שזה יימשך, אבל בטווח הבינוני והארוך, וגם בשנה האחרונה לא צפויה "הקלה" בתחרות בשוק המזון הצפוף. הרשתות הקמעונאיות מתחרות זו בזו  ובהתאמה הרווחיות שלהן נפגעת. כדי להצליח בשוק כזה, קרפור צריכה גב חזק ומימון של מאות מיליוני שקלים. לאלקו יש את הכסף, זו שאלה של החלטה.
סניף קרפור. צילום: יח

  סניף קרפור. צילום: יח"צ

 

האם התחרות עשויה לרדת?

יינות ביתן, נזכיר כבר קרסה כלכלית בעבר. היא קרסה והפחיתה את התחרות בשוק, דבר שגרם לשופרסל, רמי לוי, ויקטורי וכל האחרות לייצר רווחים ורווחיות משמעותיים. בינתיים, לא רואים שחקן שיוצא מהשוק ופתיחת מרווחים על רקע ירידת תחרות. היום יש תחרות בין מספר גופים ברדיוס של מאות מטרים, ובמצב כזה הרשתות חייבות להיות אטרקטיביות במחיר. קרפור טענה שהיא אטרקטיבית, אבל בשטח זה התברר כלא נכון - קרפור הבטיחה מהפכה, אבל היא גם לא גרמה לרפורמה בשוק. אז מה יהיה בהמשך? שני תרחישים אפשריים - אלקו יכולה להשקיע ולרוץ קדימה וזה יכול בהמשך להצליח, אבל זה ידרוש השקעה גדולה. אפשרות שנייה חבירה לגוף או לאנשים מהתחום. אנשים שיודעים לטפל בתפעול של הרשת. קלישטיין, אומרים בענף הוא איש שיווק, אבל בתפעול והסחר הוא לא סיפק את הסחורה. 

 

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לביבון הדביל. ניסה? הוא פישל כרגיל (ל"ת)
    ביבי הביתה!!!!!!!!!! 25/10/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פז 24/10/2023 21:58
    הגב לתגובה זו
    פז שהפכה שהוסבה מחברת אנרגיה לקמעונית תוך השמדת ערך של מעל מיליארד ש"ח היא הבאה בתור
  • 5.
    מואיז 24/10/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    תתפטר
  • 4.
    dave921 24/10/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
    כשלון גדול ! מחירים בשמים ולא לקנות שם ! תתעלמו מהרשת הזאת
  • 3.
    עיניים גדולות , תאבת בצע ... (ל"ת)
    מישל 24/10/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
  • קלייר 24/10/2023 21:06
    הגב לתגובה זו
    טירוף במחירים. חוצפה. עושק
  • 2.
    כישלון גדול (ל"ת)
    מיכאל 24/10/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וביבי חנך איתם בגאווה מוחצנת, את פתיחת הסניפים. (ל"ת)
    שירי 24/10/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • חייל אלמוני 24/10/2023 19:50
    הגב לתגובה זו
    ניסה לגרום לתחרות. גם זה לא טוב, מפאיניקית?
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומל בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028.

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.91%  ו- נובה 1.23% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 4.19%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.