פיץ’ הכניסה את אג"ח הבנקים בישראל לרשימת מעקב שלילית
סוכנות הדירוג פיץ' הכניסה את האג"ח של הבנקים בישראל לרשימת מעקב שלילית (RWN). הרקע הוא כמובן הסיכון הגיאו־פוליטי. "הסלמה משמעותית עלולה לגרום לפעולת דירוג שלילית על רקע קשיים פיסקאליים מתמשכים, הן מהוצאות גבוהות יותר וגביית מסים נמוכה יותר, כמו גם מאובדן הון אנושי וחומרי תוך הפרעה חמורה לפעילות הכלכלית השוטפת", נכתב בעדכון של פיץ' כשכלכלני הסוכנות מוסיפים: "דירוגי החוב הבכיר של הבנקים לאומי, פועלים, טפחות ודיסקונט משקפים סבירות גבוהה מאוד שישראל תתמוך בבנקים, במידת הצורך" .
המשמעות היא שבפיץ' רואים במצב קיצון, תמיכה של הממשלה בבנקים ועדיין העברת הדירוג למעקב שלילי מבטאת הסיכונים המוגברים ליכולת של המדינה לתמוך גם על רקע המלחמה. הדירוג הנוכחי ללאומי ופועלים הוא A.
ההודעה על הדירוג לאגרות החוב של הבנקים מגיעה אחרי שפיץ העבירה את דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי" על רקע המלחמה. בשני המקרים, חשוב להדגיש כי לא מדובר בהורדת דירוג. עם זאת, קיימת הערכה להרעה בדירוג שיתפרסם בעוד חצי שנה.
גם חברת מוד'יס בחרה להקפיא את הדירוג של ישראל מבלי להעביר ל"מעקב שלילי", אבל בפועל זה קרוב - חברות הדירוג שמות בהולד את הדירוג אך עם כוונה להורידו בהמשך. זה גם המצב בבנקים הם למעשה תמונת ראי של המשק והכלכלה הישראלית.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- מנכ"ל האוצר: "תקציב הביטחון חייב תקרה - אחרת אין יעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיץ ומודיס מזהירות מפני הורדת דירוג לישראל
בפיץ' שמדרגים את ישראל בדירוג A+ הסבירו שיעקבו אחרי ההתפתחויות הביטחוניות ובמקרה של הרעה משמעותית במצב הביטחוני עם הלשכה על הכלכלה, הם עלולים להוריד את הדירוג. עם זאת, אם האיום לא ימומש הם יסירו את "המעקב השלילי".
פיץ' בדומה להערכות רבים סבורה שהסיכוי להרחבת המלחמה עלה באופן משמעותי לאור חילופי האש בגבול לבנון ולאור ההתבטאויות של בכירים באיראן ובחיזבאללה. בפיץ' מסבירים כי מוכנות ישראל לעימות צבאי טובה כשהנתונים הכלכליים רגע לפני המלחמה, טובים. להערכת כלכלני פיץ' עימות קצר המוגבל בעיקר לרצועת עזה, לא צפוי להשפיע על דירוגה של ישראל. כך או כך, אגרות החוב של המדינה נסחרות גם כך בתשואה גבוהה יחסית מזו המקובלת בדירוגים הקיימים כך שבפועל, המשקיעים לוקחים בחשבון את מצבה הכלכלי של ישראל על רקע המלחמה. לדירוג עצמו אין חשיבות גדולה פרקטית בנקודת הזמן הזו. באופן דומה גם המרווחים של אגרות חוב של הבנקים עלו, כך שבשוק לא יקבלו בהפתעה את "המעקב השלילי" על אגרות חוב של הבנקים.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.