עזה
צילום: דובר צהל

"התארגנות אזרחית הצילה את עוטף עזה, אין את זה בגבול הצפון"

סגן ראש אמ"ן לשעבר וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, תא"ל (במיל.) מאיר אלרן, שחוקר את מוכנות העורף, מדבר על קריסת המערכות ועל הסכנה ממתקפה דומה מחיזבאללה
ארז ליבנה | (2)

הדם עוד לא יבש וממדי האסון והטראומה של מחדל שמחת תורה עוד לא ברורים. מה שכן ברור זו שהייתה קריסה – ולא מפוארת. זה מתחיל מלמעלה למעלה מהממשלה ומטה. לקח לראש הממשלה בנימין נתניהו למעלה מ-5 שעות ארוכות לצאת לציבור ולהרגיע. והוא לא עשה את זה סטייל נשיא אוקראינה זלנסקי, הוא יצא מאופר, בהודעה מוכנה מראש, כזו שלא הצליחה להרגיע איש. איפה היו יתר חברי הממשלה? שאלה נהדרת. כל זה חלחל מטה ואיכשהו מצאנו בסיסים שנכבשו, מעברים שנהרסו, מושבים, קיבוצים וערים שנחטפו ועשו בהם פוגרומים נגד יהודים. אוי לבושה - אבל זה יכול היה להיות גרוע הרבה יותר. 

 

תא"ל (במיל.) מאיר אלרן נחשב לאחד ממומחי המודיעין והאסטרטגיה הבכירים בארץ, שבסוף שנות ה-80 כיהן כסגן ראש אמ"ן והיום משמש כראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון  לאומי (INSS) ואף כתב ספרים בנושא של מוכנות העורף. לטענתו, העורף הוא זה שמנע אירוע משמעותית גדול יותר.

 

"היה יכול להיות מרחץ דמים הרבה יותר גדול, שנמנע בגלל שהייתה שם עבודה אזרחית מדהימה. אף אחד לא חזה שזה יקרה ככה, ההיערכות לא נתנה את הפיתרון המלא, אבל כן הייתה ההיערכות חלקית", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. "ההיערכות המקדימה של היישובים בעוטף עזה, המערכת בתוך הישובים והקיבוצים, בשעות שלקח לצה"ל להגיע, מי שלקח את האחריות זה כיתות הכוננות הרבש"צים והמערך האזרחי הגן על התושבים - זה גם הלקח המשמעותי שצריך להילקח בנושא הזה למקרים עתידיים".

 

מה המצב של האירוע הנוכחי ביחס למלחמת לבנון השנייה?

"אין מה להשוות, אז זו הייתה בריחה. פה ההתארגנות והניסיון של התושבים בעוטף הוא ייחודי, בשל שנים של הכנות שנבעו מהמצב הביטחוני כשיש שם קבוצה חזקה מאוד שעמדה במצב קשה מאוד. צריך לזכור שהיה תהליך של הקמת ממ"דים שהצילו חיים ורמת המיגון האישי גבוהה מאוד באופן יחסי. הבעיה שזה לא קיים באף גבול אחר, כולל גבול לבנון ואם נראה סנאריו דומה משם הוא עלול להיות הרסני בהרבה", אומר אלרן.

 

איך אתה רואה את האירוע?

"זה אירוע חסר תקדים, חסר תקדים. כל אסטרטגיה בנויה על רבדים, כשאף רובד לא עובד, ככה נראה הפרטץ' הישראלי ונתפסנו במערומינו", אומר אלרן. "כל הזמן מדברים על ניהול הסכסוך, אבל שכחנו ואנחנו לא תופסים שזה סכסוך אמיתי ואי אפשר לנהל אותו, אז אנחנו מנסים כל הזמן למצוא פטנטים שיחזיקו את כל הקצוות, במקום להבין שחייבים להכריע אותו – או צבאית, משימה שלדעתי בלתי אפשרית, או שהולכים לתהליך ממושך שבסופו צריך להגיע להכרעות.

 

"בשנים האחרונות אנחנו קונים שקט, חשבנו שלעולם לא ירימו ראש ככה, טעינו.  צריך לזכור שעוד לא נגמר האירוע וצריך לנקות ולשחרר את האזרחים. זה הולך לאט. אחרי שנגמור – מה עושים הלאה? שמעתי את הנאום המאוד בוטה של נתניהו, יש כאן דילמה אדירה, בגלל הדם והשבויים, אנחנו עלולים להיות מובלים לתוך הבוץ של עזה וזה גם יכול להיות תרגיל כדי למשוך את צה"ל פנימה", המשיך.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דנית 09/10/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    גם מאיר אלרן שהוא אדם מבריק גדל על אותה אג'נדה של המטכל חייבם לצרף למטכ"ל אנשים עם מחשבה מחוץ לקופסה כמו עופר וינטר.
  • 1.
    מומחה 09/10/2023 10:34
    הגב לתגובה זו
    לא נראה לי שהוסיף משהו שכל אזרח לא יודע אם זה מומחה כל אזרח מומחה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.