נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום לעמ

כשהעננה הכלכלית פוגשת מלחמה: לקראת החלטת הדירוג של מוד'יס

האירועים האחרונים בסוף השבוע לא הולכים להקל על ישראל, שגם ככה הייתה תחת עננה כלכלית בעקבות האירועים הפוליטיים במדינה. איך זה ישפיע, מה תקבע מוד'יס והאם החזרת השקט עד יום שישי עשויה לשנות את התוכניות?
איציק יצחקי | (2)

האירועים האחרונים בסוף השבוע בישראל גורמים לחוסר ודאות בגזרה הכלכלית. ההתחממות הביטחונית השכיחה לרגע אחד את חוסר הוודאות הפוליטית (אולי בדרך לממשלת חירום), אבל ביום שישי הקרוב יתפרסם דוח דירוג האשראי של חברת מוד'י'ס, והוא לא הולך להקל על ישראל. המדינה לא מתמודדת רק עם איומיים ביטחונים, אלא גם עם סוגיות בוערות בתחום הכלכלה: הגירעון של ישראל גדל, המשבר הפוליטי בעיצומו והמלחמה לא עושה את החיים של מנתחי הדוח קלים יותר. הישיבה של מוד'יס שבה יוכרע דירוג האשראי תתקיים ביום שישי הקרוב. בשלב זה, גם בשל העובדה שהמלחמה רק החלה ולא ברור מה יקרה עד יום שישי, קשה להעריך מה יקרה - אבל "חרבות ברזל" בוודאי לא הוסיף שקט למערכת.

אגב, אפשרות להורדת דירוג לא הייתה קיימת עד האירועים בסוף השבוע. ישראל הוכיחה שהיא יודעת להסתדר עם איומים מבית, הכלכלנים רגילים שחוסר היציבות הפוליטי שולט בישראל בשנים האחרונות - אבל האסון הזה הוא אחד הגדולים, אם לא הגדול ביותר - שידעה ישראל. לא מבחינת ההיקפים שלו, אבל בוודאי מבחינת העיתוי. מוד'יס בוחנת בדוח את רמת הסיכון של המשק הישראלי. היא הייתה אמורה לעשות זאת במקביל להגעת בכירי S&P לארץ, שבינתיים דחו את הגעתם בגלל המצב. גם אם תחול הטבה במצב עד יום שישי, למוד'יס יש מספיק סוגיות בוערות להתעסק איתן - עתידו של הנגיד לא ברור, ענייני הרפורמה המשפטית שעל הפרק, ההיערכות הביטחונית לקראת ההמשך ועוד.   

כמובן, לכל האירועים האלה יש גם השפעה על שער הדולר, שמשפיע ישירות על מחירי הסחורות המיובאים, ומכאן על המחירים והאינפלציה, שמכתיבים את קצב העלאת הריבית. הכלכלנים לוקחים בחשבון שמשבר ביטחוני, בניגוד למשבר מדיני-פוליטי, פוגע גם בענפים מרכזיים כמו התיירות ובכלל - מאט את קצב ההוצאות של האזרחים שלוקחים "פסק זמן" כדי לחשב מסלול מחדש.

נזכיר, למרות שזה נדחק לשוליים בעקבות אירועי סוף השבוע, שהאינפלציה בישראל דווקא נבלמת, בטח ביחס למדינות אחרות כמו טורקיה - שחגגה אתמול את "ההישג" הפלסטיני ושכחה מהצרות האמיתיות שלה - אינפלציה גואה וריבית של 30%. צריך לזכור גם את השורה התחתונה של הדוח הזה - גם אם האירועים יירגעו - חמאס לקח איתו גופות ושבויים, שלא ברור כמה זמן ייקח להחזיר אותם. המבצע הזה יעלה לישראל הרבה מאוד כסף, בטח הכניסה הקרקעית לעזה. גם אם חמאס תרים ידיים, מה שסביר להניח שיקרה בסוף, יש עדיין דרך ארוכה כדי לשקם את ההריסות מהיום הזה ועוד כמה סימני שאלה פתוחים - האיום מצפון (חיזבאללה כבר שיגר הבוקר פצצת מרגמה ונבלם) יכול להתפתח לעימות צבאי בכל רגע, ואם יש משהו שהכלכלנים לא אוהבים הוא חוסר ודאות. השורה התחתונה של מוד'יס חשובה מאוד, לא רק בהיבט הכלכלי - ישראל לא צריכה עוד צרות עכשיו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דלית 08/10/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    מקומו בגיהינום מובטח
  • 1.
    הורדת הדירוג רשומה על ביבי בלי קשר למלחמה (ל"ת)
    יותם 08/10/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.