נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום לעמ

כשהעננה הכלכלית פוגשת מלחמה: לקראת החלטת הדירוג של מוד'יס

האירועים האחרונים בסוף השבוע לא הולכים להקל על ישראל, שגם ככה הייתה תחת עננה כלכלית בעקבות האירועים הפוליטיים במדינה. איך זה ישפיע, מה תקבע מוד'יס והאם החזרת השקט עד יום שישי עשויה לשנות את התוכניות?
איציק יצחקי | (2)

האירועים האחרונים בסוף השבוע בישראל גורמים לחוסר ודאות בגזרה הכלכלית. ההתחממות הביטחונית השכיחה לרגע אחד את חוסר הוודאות הפוליטית (אולי בדרך לממשלת חירום), אבל ביום שישי הקרוב יתפרסם דוח דירוג האשראי של חברת מוד'י'ס, והוא לא הולך להקל על ישראל. המדינה לא מתמודדת רק עם איומיים ביטחונים, אלא גם עם סוגיות בוערות בתחום הכלכלה: הגירעון של ישראל גדל, המשבר הפוליטי בעיצומו והמלחמה לא עושה את החיים של מנתחי הדוח קלים יותר. הישיבה של מוד'יס שבה יוכרע דירוג האשראי תתקיים ביום שישי הקרוב. בשלב זה, גם בשל העובדה שהמלחמה רק החלה ולא ברור מה יקרה עד יום שישי, קשה להעריך מה יקרה - אבל "חרבות ברזל" בוודאי לא הוסיף שקט למערכת.

אגב, אפשרות להורדת דירוג לא הייתה קיימת עד האירועים בסוף השבוע. ישראל הוכיחה שהיא יודעת להסתדר עם איומים מבית, הכלכלנים רגילים שחוסר היציבות הפוליטי שולט בישראל בשנים האחרונות - אבל האסון הזה הוא אחד הגדולים, אם לא הגדול ביותר - שידעה ישראל. לא מבחינת ההיקפים שלו, אבל בוודאי מבחינת העיתוי. מוד'יס בוחנת בדוח את רמת הסיכון של המשק הישראלי. היא הייתה אמורה לעשות זאת במקביל להגעת בכירי S&P לארץ, שבינתיים דחו את הגעתם בגלל המצב. גם אם תחול הטבה במצב עד יום שישי, למוד'יס יש מספיק סוגיות בוערות להתעסק איתן - עתידו של הנגיד לא ברור, ענייני הרפורמה המשפטית שעל הפרק, ההיערכות הביטחונית לקראת ההמשך ועוד.   

כמובן, לכל האירועים האלה יש גם השפעה על שער הדולר, שמשפיע ישירות על מחירי הסחורות המיובאים, ומכאן על המחירים והאינפלציה, שמכתיבים את קצב העלאת הריבית. הכלכלנים לוקחים בחשבון שמשבר ביטחוני, בניגוד למשבר מדיני-פוליטי, פוגע גם בענפים מרכזיים כמו התיירות ובכלל - מאט את קצב ההוצאות של האזרחים שלוקחים "פסק זמן" כדי לחשב מסלול מחדש.

נזכיר, למרות שזה נדחק לשוליים בעקבות אירועי סוף השבוע, שהאינפלציה בישראל דווקא נבלמת, בטח ביחס למדינות אחרות כמו טורקיה - שחגגה אתמול את "ההישג" הפלסטיני ושכחה מהצרות האמיתיות שלה - אינפלציה גואה וריבית של 30%. צריך לזכור גם את השורה התחתונה של הדוח הזה - גם אם האירועים יירגעו - חמאס לקח איתו גופות ושבויים, שלא ברור כמה זמן ייקח להחזיר אותם. המבצע הזה יעלה לישראל הרבה מאוד כסף, בטח הכניסה הקרקעית לעזה. גם אם חמאס תרים ידיים, מה שסביר להניח שיקרה בסוף, יש עדיין דרך ארוכה כדי לשקם את ההריסות מהיום הזה ועוד כמה סימני שאלה פתוחים - האיום מצפון (חיזבאללה כבר שיגר הבוקר פצצת מרגמה ונבלם) יכול להתפתח לעימות צבאי בכל רגע, ואם יש משהו שהכלכלנים לא אוהבים הוא חוסר ודאות. השורה התחתונה של מוד'יס חשובה מאוד, לא רק בהיבט הכלכלי - ישראל לא צריכה עוד צרות עכשיו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דלית 08/10/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    מקומו בגיהינום מובטח
  • 1.
    הורדת הדירוג רשומה על ביבי בלי קשר למלחמה (ל"ת)
    יותם 08/10/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).