למרות שהציעו 15 מיליון שקל יותר, הפסידו במכרז להקמת המחצבה ב-900 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?
המאבק על המחצבה הגיע לסיומו. בחודש אוגוסט האחרון הסתיים הליך מכרזי לבחירת מפעיל לאחת המחצבות הגדולות והמשמעותיות בצפון הארץ – מחצבת אשרת דרום. ועדת המכרזים של רמ"י החליטה לפסול את הצעת מחצבות כפר גלעדי למרות שהיא הייתה ההצעה הגבוהה ביותר במכרז בשווי של 922,747,107 שקל.
רמ"י הכריזה על ההצעה השנייה בגובהה כזוכה במכרז הצעת שותפות הנסון מוצרי מחצבה ומחצבי אבן שהייתה על סכום של 908,000,000 שקל. למעשה, ועדת המכרזים אימצה להחלטתה את המלצת רשות התחרות, לפיה, הדבר יביא לתוצאה התחרותית הטובה ביותר וכי להכנסת שחקן חדש לאזור משמעותי זה ישנה חשיבות רבה במיוחד. בכפר גלעדי לא וויתרו והגישו בתגובה עתירה לבית המשפט המחוזי.
לא חייבים לקבל את ההצעה הגבוהה
מחצבות כפר גלעדי שהיא תאגיד קיבוצי בשליטת קיבוץ כפר גלעדי שבאצבע הגליל, המפעילה בגליל שתי 4 מחצבות, בכפר גלעדי ובעמיעד, ועוד מחצבה בדרום הר חברון. עתרו לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה של רמ"י במכרז לגבי מחצבת אשרת דרום, שפורסם ביום 27.1.22 לתקופה של 20 שנה לפחות, תוך הבהרה בחוברת המכרז שהזוכה במכרז אשרת צפון לא יזכה במכרז אשרת דרום ולהיפך.
בתנאי המכרז נקבע כי שההתחרות היא על סכום דמי ההרשאה שישולם לרמ"י עבור ההרשאות בחוזה, וכי וועדת המכרזים תכריז על המציע שהצעתו נמצאה הצעה כשרה הגבוהה ביותר כזוכה במכרז. עוד נקבע, כי בבואה לקבוע את ההצעה הזוכה, רמ"י תידרש להמלצת רשות התחרות ככל שתינתן.
- הושלמה רכישת מלון גליליון תמורת 210 מיליון שקל
- קיבוץ נוסף בדרך להנפקה בתל אביב? כפר גלעדי בוחן הנפקת המחצבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-28.4.22 שלחה רמ"י לכפר גלעדי את המלצת רשות התחרות שניתנה לה ביום וכן פרסמה אותה לציבור. לאחר מכן שלחה רמ"י הודעת עדכון לפיה "ככל וימצא כי ההצעה הגבוהה היא של גורם המומלץ על ידי רשות התחרות למנוע את השתתפותו במכרז, ועדת המכרזים ברמ"י תידרש להמלצות אלה על כל המשתמע מכך".
רמ"י הודיעה בנוסף על שינויים אחרים בתנאי המכרז אך לא שינתה את התנאים בקשר לאופן שבו יישקלו שיקולי התחרות. כעולה מפרוטוקול וועדת המכרזים, היא פנתה לרשות התחרות להעביר לידיה המלצה עדכנית בעניין מכרזי אשרת, ורשות התחרות בחרה שלא לעדכן את ההמלצה.
לאחר שהמכרז נסגר לתחרות, ונמצא כי כפר גלעדי הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר, החליטה וועדת המכרזים על זימון נציגי העותרת לשימוע טרם קבלת החלטה. בכפר גלעדי טענו בפני הוועדה כי אין אפשרות שלא להכריז על הצעתה כהצעה הזוכה במכרז. משום שלוועדת המכרזים אין סמכות לשנות בדיעבד את תנאי המכרז, אחרת תיגרם פגיעה קשה בעקרון השוויון ויסודות דיני המכרזים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בכפר גלעדי טענו כי בהמלצת רשות התחרות אין המלצה לפסול או למנוע את השתתפותה במכרז אלא היא תומכת בזכייתה אשר תשפר את התחרות לעומת המצב הקיים. "לא יעלה על הדעת שההצעה הגבוהה במכרז תיפסל למרות שהיא משפרת את התחרות רק משום שיש אפשרות לבחור מציע שישפר את התחרות באופן משמעותי יותר".
2 מחצבות סמוכות
בחודש אוגוסט האחרון ניתנה החלטת וועדת המכרזים והיא החליטה לאמץ את המלצת רשות התחרות הסיבה היא משום שלכפר גלעדי יש שתי מחצבות במרחק של 44 ק"מ ו- 68 ק"מ ממחצבת אשרת דרום, ולצורך הגדלת מספר השחקנים המחזיקים במחצבות בפריסה אזורית, האינטרס הציבורי מחייב בנסיבות העניין העדפת זוכה שאין לו כל מחצבה בתחום האזור הרלוונטי. על כן החליטה לפסול את הצעת כפר גלעדי, ולהקצות את המגרש להצעה השניה של הנסון מוצרי מחצבה ישראל ומחצבי אבן שעמדה על 908,000,000 שקל.
בעתירתה טענה כפר גלעדי את הטענות שטענה בשימוע, ובנוסף טענה שהמלצת רשות התחרות לא כוללת המלצה למנוע את השתתפותה במכרז, אלא להיפך. וכי "במישור התחרות האופקית, זכיה של כפר גלעדי תשפר את התחרות מנקודת מבטם של מפעלי הבטון עצמאיים ואינה פוגעת במפעלי הבטון העצמאיים האחרים". במישור התחרות האנכית, טווח הביקוש בו נבחנת השפעת הזכייה על מפעלי בטון הוא 37 ק"מ מהמחצבה. לטענתה, "רשות התחרות ידעה על כוונתה לגשת למכרז בעת גיבוש המלצתה, והחליטה שאינה רוצה למנוע את זכייתה.
לטענת כפר גלעדי, לא ניתנה לה אפשרות להשמיע טענותיה בקשר לתשובת רשות התחרות. עפ"י תשובת רשות התחרות התוצאה התחרותית הטובה תתקבל אם תיבחרנה זוכות שאינן חולות לבנים, נשר מפעלי מלט, תעשיית אבן וסיד וכפר גלעדי. הצעת כפר גלעדי אומנם הייתה הגבוהה ביותר אך, התוצאה התחרותית הטובה ביותר תתקבל אם במחצבת אשרת דרום תזכה חברה שאינה נמנית על 4 בעלות המחצבות האמורות. מכיוון שכפר גלעדי מחזיקה במחצבת עמיעד שהיא ספקית רלוונטית למפעלי בטון עצמאיים באזור, זכייתה באשרת דרום תמנע את הרחבת מספר ספקי האגרגטים למפעלים אלה, בעוד זכיית חברה אחרת שאינה מבין 4 בעלות המחצבות תוסיף ספק אגרגטים לכל המפעלים העצמאיים שנבחנו.
אין הצדקה לפסילת ההצעה
לטענת כפר גלעדי , תשובת רשות התחרות מעלה שהתוצאה המתקבלת במקרה של זכיית כפר גלעדי היא השנייה בטיבה ובכל מקרה מביאה לשיפור במצב הקיים. על כן לטענתה גם במכתב הרשות המאוחר שהוא תשובת רשות התחרות לטענותיה בשימוע, אין המלצה לפסול את הצעת העותרת במכרז, הגם שהתבקשה להתייחס לכך במפורש.
בכפר גלעדי טענו שאין הצדקה לפסילת הצעתם, לאחר שוועדת המכרזים קבעה שתוכל להתייחס לשיקולי תחרותיות רק בנסיבות שרשות התחרות תמליץ על מניעת השתתפות של המציע שהצעתו הגבוהה ביותר. בנוסף, טענה כי וועדת המכרזים כללה בהחלטתה טיעון חדש בדבר חשיבות הגדלת מספר השחקנים המחזיקים במחצבות בפריסה אזורית בתחום של כ- 44 ק"מ. וכי זהו קריטריון חדש ושינוי מהותי נוסף של תנאי המכרז בדיעבד.
מתבססים על המלצת רשות התחרות
לטענת רמ"י, המלצת רשות התחרות מבוססת על דוח האגרגטים משנת 2017 ובדיקות מקצועיות נוספות. נכתב בהמלצה במפורש בסעיף 12 שזכייה של שתי חברות שאינן חולות לבנים, נשר, אבן וסיד וכפר גלעדי בשני המכרזים במקביל תביא בהכרח לשיפור בתמונה התחרותית שיראו כלל מפעלי הבטון העצמאיים. כן נקבע שזו תהיה התוצאה התחרותית הטובה ביותר, בנוסף נקבע שנוכח הגודל הפוטנציאלי של אשרת דרום לעומת אשרת צפון, יש חשיבות רבה במיוחד להענקת הרשאת כרייה וחציבה לשחקן חדש. כמו כן על פי בחינה אנכית של מפעילי המחצבות ביחס למפעלי הבטון, עמדת רשות התחרות היתה שמומלץ באחד מהמכרזים להעדיף זכייה של מפעילי מחצבה שאינם מחזיקים במפעלי בטון הנמצאים באזור הגיאוגרפי הרלוונטי.
למשתתפי המכרז נשלחה המלצת רשות התחרות, ובמכתבה של רמ"י לכפר גלעדי נכתב במפורש כי שככל שיימצא שההצעה הגבוהה ביותר היא שלה, "וועדת המכרזים ברמ"י תידרש להמלצה על כל המשתמע מכך". משהסתבר שההצעה הגבוהה ביותר היא של כפר גלעדי , בסך 922,747,107 שקל היא זומנה לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר המלצת רשות התחרות. הטענה שלא ידעה מה מטרת השימוע היא מיתממת ואינה תואמת את העובדות. גם במהלך השימוע התבקשה להתייחס לחשש האופקי ולעמדה שהתוצאה התחרותית הטובה ביותר היא לבחור מפעילים חדשים שאינם ארבע המחצבות,
לטענת רמ"י חובה עליה לשקול בנוסף על כל שיקול אחר שיקולים שעניינם קידום התחרות, ולהיוועץ על כך עם הממונה על התחרות בטרם הקצאת זכות, לפי סעיף 11 לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות. תחום שבו מוענק רישיון חיצוב לפי סעיף 109 לפקודת המכרות הוא תחום תשתית חיונית, על כן, אין ממש בטענת כפר גלעדי שהיה על וועדת המכרזים להכריז על הצעתה הגבוהה ביותר כזוכה. רמ"י לא התחייבה במכרז לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, ונכתב כי בבואה לקבוע את הזוכה ייתכן ותידרש להמלצת רשות התחרות. כך אכן פעלה וועדת המכרזים.
התוצאה התחרותית הטובה ביותר
השופט מנחם רניאל מבית המשפט המחוזי בחיפה ציין כי השאלה העיקרית שיש לדון בה היא "האם המלצת רשות התחרות היא למנוע את השתתפותו של גורם כלשהו במכרז. זאת, על פי האמור בהודעת העדכון של רמ"י, שככל שיימצא "כי ההצעה הגבוהה היא של גורם המומלץ על ידי רשות התחרות למנוע את השתתפותו במכרז, ועדת המכרזים ברמ"י תידרש להמלצות אלה על כל המשתמע מכך".
השופט קבע כי "אין בהמלצת רשות התחרות מניעה קטגורית של גורם כלשהו להשתתף במכרז, אך יש בהמלצת רשות התחרות מסקנות לפיהן, אם תבקש רמ"י להגיע לתוצאה התחרותית הטובה ביותר, עליה לבחור שתי זוכות בשני המכרזים שאינן חולות לבנים, נשר, אבן וסיד, וכפר גלעדי. כלומר, אין מניעה להשתתף במכרז, אבל יש מניעה של גורמים מסוימים, ארבעה במספר, לזכות במכרז אם תבקש רמ"י להגיע לתוצאה התחרותית הטובה ביותר. אכן, הודעת העדכון הודיעה שמדובר על מניעה להשתתף במכרז, אך כעולה מההקשר, מדובר על מניעה לזכות במכרז, שכן רמ"י הודיעה שההתחשבות תהיה לאחר קבלת ההצעות, כאשר יסתבר שזו ההצעה הגבוהה ביותר. זו ההמלצה שרמ"י הודיעה שוועדת המכרזים תידרש אליה".
השופט רניאל ציין כי "יכול להיות שהניסוח בהודעת העידכון לא היה מדויק, אך לעותרת לא היה יכול להיות ספק למה מתכוונת רמ"י בהודעת העידכון".
השופט קבע כי "מסקנתי היא שהמלצת רשות התחרות אכן קבעה מניעה של העותרת לזכות במכרז, במקרה שרמ"י מבקשת להשיג את התוצאה התחרותית הטובה ביותר, והעותרת ידעה היטב שזו ההמלצה שוועדת המכרזים תידרש לה במקרה שהצעתה תהיה הגבוהה ביותר".
השופט לבסוף קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את העתירה שהגישה מחצבות כפר גלעדי נגד החלטת ועדת המכרזים ברמ"י שלא לבחור בה כזוכה במכרז להפעלת מחצבת אשרת דרום.
השופט קיבל את עמדת רשות מקרקעי ישראל כי המלצת רשות התחרות ביחס למכרז קבעה מניעה של מחצבות כפר גלעדי לזכות במכרז בכדי להביא לתוצאה התחרותית הטובה ביותר בין מפעילי המחצבות באזור.
עו"ד הראל אורן מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) ייצג את רמ"י בעתירה והדגיש כי קיומם של מפעילי מחצבות רבים יותר בשוק וקיומה של תחרות מיטבית בין המפעילים בכל אזור, חיוניים לפעילות תקינה של ענף תחרותי.
כן הובהר כי רשות מקרקעי ישראל פועלת לקידום אמצעים לפתרון משבר הבניה והדיור בישראל, ובכללם, עידוד התחרות וצמצום הריכוזיות בענף הפעלת המחצבות במקרקעי המדינה. וכי בחירת מפעילי המחצבות ע"י רמ"י נעשית במכרז למתן זכויות כריה וחציבה לפי הסכמי הרשאה. חומרי הגלם שמופקים בפעילות המחצבה, מהווים משאב ציבורי יקר, שנמכר בשוק החופשי למפעלי הבטון אשר מייצרים את חומרי הבניה המשמשים את שוק הבינוי.
השופט רניאל קבע כי מחצבות כפר גלעדי ידעו היטב שזו ההמלצה שוועדת המכרזים תידרש לה במקרה שהצעתה תהיה הגבוהה ביותר. השופט קבע כי רמ"י נהגה כדין כאשר נדרשה להמלצת רשות התחרות בבואה לקבוע את הזוכה במכרז. השופט דחה את טענת מחצבות כפר גלעדי כי הזוכה במכרז הוא בהכרח נותן ההצעה הגבוהה ביותר, וקיבל את טענת רמ"י כי על פי תנאי המכרז היא אינה חייבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר.
בנוסף דחה השופט רניאל את הטענה כי נפל פגם בשימוע שנערך למחצבות כפר גלעדי בטרם קבלת החלטת ועדת המכרזים. וקבע כי מחצבות כפר גלעדי הבינה היטב שהיא מוזמנת לשימוע בעניין פסילת הצעתה, וכי רמ"י היתה רשאית להיוועץ ברשות התחרות ולקבל את התייחסותה לטענות שהועלו בשימוע.
סיכומו של דבר, התקבלה עמדת הפרקליטות כי לא נפל פגם בהליך המכרזי ובהחלטת ועדת המכרזים, שניתנה בסמכות, על בסיס שיקולים עניינים ומקצועיים בלבד, והיא סבירה, מידתית ומנומקת כדין.
- 8.חיים 19/10/2023 10:05הגב לתגובה זומה לעשות שבמדינת ישראל יש שופטים הגונים וישרים שהאינטרס הציבורי מניע אותם. ראוי לאנשי כפר גלעדי שמפגינים בעד חיזוק מערכת המשפט שירכינו את ראשם בהכנעה ולא יבזזבזו לריק את זמנו היקר של בתי המשפט .
- 7.מהקורהפה 05/10/2023 23:38הגב לתגובה זומה הרעיון לאפשר למישהו להשתתף במכרז אם קבעת מראש שאין לו אפשרות לזכות?
- 6.השוחד מסריח למרחוק. (ל"ת)קצין במיל. 05/10/2023 10:31הגב לתגובה זו
- 5.דרומי 04/10/2023 19:58הגב לתגובה זומזמן הקיבוצים בארץ הם לא קיבוצים. מפעלים ליצור מזומנים
- אבי 06/10/2023 11:43הגב לתגובה זואם היו סומכים על הוריי שהגיעו מטוניסיה,המדינה לא הייתה קמה.ואני לא מזלזל בהוריי,ובכל אלה שעלו מצפון אפריקה,ומאסיה.את זה אמר פעם ראש עירית שדרות לשעבר ז"ל .הקיבוצים היו יזמים,ולכן המדינה סייעה להם.כל השאר קנאה מזרחית שאני מכיר טוב מהסביבה שאני חי בה
- 4.מבין עניין 04/10/2023 19:56הגב לתגובה זוככה בעצם עם כאלה פסיקות מעודדים עוד ועוד עתירות ואין ספור ברשות התערבות מבית משפט. משלמים גרושים קנסות. הוצאות משפט מצחיקות. אוליי תתעוררו שם. מי שתובע וככה מעסיק את הרשויות בלי סוף שישלם כמו שצריך. בטח העו"ד שלהם קיבל מאות אלפי שקלים על הטיפול בתיק(גם אם הוא מראש יודע שלא יזכה) מה איכפת לו
- 3.הכל פה נראה מוזר (ל"ת)אמונחטאפ 04/10/2023 17:13הגב לתגובה זו
- 2.שווה לבדוק אם ההחלטה להסיר את ההצעה של כפר גלעדי א 04/10/2023 15:19הגב לתגובה זושווה לבדוק אם ההחלטה להסיר את ההצעה של כפר גלעדי איינה חלק מהתכנית לנדל את התנועה הקיבוצית ממקורות הכוח וכסף שלהם. מנהלת רשות התחרות נמצאת במתקפה קשה של שר הכלכלה שנמצאה תחת מכבש לחצים של ״תאגיד מרכז הליכוד״, גם מנהל רמ״י חייב רבות לכל מיני גורמים פוליטיים שאיפשרו את מינויו. יתכן שהדברים יתבברו בערעור בבית המשפט, אבל יתכן שהאמת לא תיוודע לעולם
- 1.שווה לבדוק אם ההחלטה על הזוכה היא לא חלק מהאסטרטגי 04/10/2023 15:12הגב לתגובה זושווה לבדוק אם ההחלטה על הזוכה היא לא חלק מהאסטרטגיה לנישול התנועה הקיבוצית ממקורות הכוח והכסף שלהם. מנהלת רשות התחרות נמצאת בלחצים כבדים של השר שלה שנמצא בלחצים קשים של תאגיד מרכז הליכוד והתנועות האנטי קיבוציות. גם מנכ״ל רמ״י איננו בדיוק אובייקטיבי ויש לו, ככל הנראה, מחויבות לגורמים מסוימים בפוליטיקה הישראלית

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
