לוגו מלון גליליון. קרדיט: רשתות חברתיות
לוגו מלון גליליון. קרדיט: רשתות חברתיות

הושלמה רכישת מלון גליליון תמורת 210 מיליון שקל

רכישת מלון היוקרה ממצבת את קיבוץ כפר גלעדי כקבוצת תיירות מובילה ומסמנת את החזרה לשיגרת תיירות הפנים לקראת הקיץ

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה כפר גלעדי
שנה וחצי לאחר פתיחת המלחמה, ענף התיירות מתחיל להראות סימני התאוששות. מעבר לפתיחה המחודשת והמשמחת של המלונות והמסעדות בצפון הארץ, שהחלה בפברואר, עסקת הרכישה של מלון "גליליון" מצביעה על האמון המחודש שיש לקהילת התיירות בהבראת הענף.


מלון גליליון הוקם ב-2016 על ידי חיים אוחיון ז"ל וחברת "דקל אחר" בהשקעה של 150 מיליון שקל. היות וחלק מהשטח היה שייך לקיבוץ שגידל בו מטעים ובריכות דגים, קיבל קיבוץ כפר גלעדי 50% מהמלון. עד כה ניהול המלון היה בידי "דקל אחר". העסקה מעבירה את מלוא השליטה במלון לקיבוץ, תמורת 210 מיליון שקל.

יוזמה עסקית עם ערך קהילתי

הרכישה תאפשר לקיבוץ, שבבעלותו גם מלון כפר גלעדי, ליהנות ליהנות מסינרגיה בשיווק, בהזמנות, רכש ועוד. מעבר לערך העסקי שברכישה, הקיבוץ מקצה את שוק האוכל, שהיה מושבת מפרוץ המלחמה לעמותת "הביתה" שתהפוך אותו לחללי עבודה, במאמץ לחזק מחדש את הקהילה בהקשרים רחבים יותר, ולא רק בהקשרי תיירות.

הרכישה תאפשר לקיבוץ, שבבעלותו גם מלון כפר גלעדי, ליהנות ליהנות מסינרגיה בשיווק, בהזמנות, רכש ועוד. מעבר לערך העסקי שברכישה, הקיבוץ מקצה את שוק האוכל, שהיה מושבת מפרוץ המלחמה לעמותת "הביתה" שתהפוך אותו לחללי עבודה, במאמץ לחזק מחדש את הקהילה בהקשרים רחבים יותר, ולא רק בהקשרי תיירות.

במהלך המלחמה המלון נסגר ועבר שיפוץ בסך 20 מיליון שקל. מעבר לשיפוץ במלון "גליליון", קיבוץ כפר גלעדי כולו נאלץ להתפנות וכמובן גם גם מלון כפר גלעדי, שפונה ונסגר. עוד לפני המלחמה, בוצעו במלון כפר גלעדי שיפוצים ב-80 מיליון שקל ושודרגו 158 חדריו, שתי בריכות השחייה והלובי. אחת מבריכות המלון ספגה פגיעה ישירה במהלך המלחמה, וכמובן שופצה מאז. לשני המלונות היתר לבנות עוד 30 חדרים כל אחד.

טמיר אברהמס, מנכ"ל תיירות כפר גלעדי: "קיבוץ כפר גלעדי מעמיק את ההשקעות בתחום התיירות והנופש בצפון הארץ, ורכישת מלון גליליון היא חלק מהחזון האסטרטגי לפיתוח התיירות בגליל העליון. השילוב של פעילות מלון כפר גלעדי עם מלון גליליון יאפשר לנו להציע חווית נופש רחבה, מגוונת ואיכותית, תוך שמירה על האופי והסגנון המקומי". 


דורון לביא , יו"ר קיבוץ כפר גלעדי: "רכישת מלון גליליון על ידי כפר גלעדי מבטאת את השילוב בין האמון הרב שלנו בהתפתחות והצמיחה הצפויה של הגליל העליון לאחר המלחמה יחד עם האמונה העמוקה שכפר גלעדי צריך לחזור לתפקידו ההיסטורי של הובלת התפתחות האזור. אנחנו לא מחכים לממשלה ואף גורם אחר שיגיעו לסייע, אנחנו פועלים בצעדים אקטיביים לקידום האזור".

סך הכל, רכישת המלון ממצבת את כפר גלעדי כקבוצת תיירות מובילה, בעלת שני מלונות מרכזיים בגליל העליון – שניהם ממותגים ומותאמים לאירוח ברמה גבוהה, עם גישה משלימה לקהלים מגוונים. מלון הבוטיק גליליון ממוקם בעמק החולה, בלב הגליל העליון ומציע 120 חדרים וסוויטות עם נופים מרהיבים על שדות עמק החולה, החרמון, הרי הגליל והגולן. המלון מציע אירוח ברמה גבוהה וחווית נופש מקיפה עם מרכז ספא, בריכת שחייה, מסעדה, בר יין ועוד. למלון מוניטין מצוין והוא מארח כנסים רבים והפעילות שלו מהווה נדבך חשוב בחזרת הצפון כולו לשגרה חיים בריאה.

קיראו עוד ב"בארץ"



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 27/05/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
    הקבוצים מממנים חלק גדול מהמחאה וההסתה וההשנאה באדמות ששייכות לכולנו מיעוט עשיר על חשבוננו שאת הכספים מפנה לצד אחד במפה הפוליטית ...מיעוט עשיר שרוצה לכפות על הרוב את רצונו
  • סימנטוב 27/05/2025 15:30
    הגב לתגובה זו
    העיקר לכתוב שטויות ושקרים. הקיבוצים בגליל העליון ספגו הכל ועכשיו אתה הגעת עם המצאות...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).