"הנאסד"ק מתרחק": האם זה הזמן הנכון להשקיע במדד או בקרנות מחקות?
בואו נדבר על הנאסד"ק 100. המדד הידוע כ-NDX, נחשב לקצפת של הקצפת של עולם הטכנולוגיה האמריקאי, לפחות מבחינת גודל ושווי שוק. מצד אחד, יש בו את 100 מניות הטכנולוגיה הנסחרות הגדולות בנאסד"ק, מצד שני - הוא נשלט רובו ככולו על ידי אפל, אמזון, מטא ויתר ענקיות הטק, כשלאחרונה התווספה אליהם גם אנבידיה, לאור בום ה-AI השוטף את מחוזות המשקיעים בעקבות הצלחת ChatGPT ויתר הכלים המתפתחים לנגד עינינו.
ענקיות הטק, שהחלו כמניות צמיחה בשני העשורים האחרונים, החליפו את סקטור האנרגיה והבנקים כמוסדות המובילים בוול סטריט - בשל הפוטנציאל שלהם מחד ובשל היכולות לעמוד בתחזיות מנגד. כשחברה חוצה את רף טריליון הדולר, אפשר לומר עליה הרבה דברים, אבל מאוד קשה לקרוא לה מניית צמיחה, ובכן, מאחר וכבר צמחה. עכשיו היא גדלה וממשיכה לגדול ומתקנת את הירידה של אשתקד.
רק להבין עד כמה המדד מוטה לגדולות: בחודש יולי האחרון, 6 מניות בלבד היוו חצי מנפח המסחר בכל הנאסד"ק 100. בעשור הקודם, 40% מכל המסחר בוול סטריט היו סביב מניות ה-FAANG (פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל). בניסיון להפוך את המדד לקצת יותר מייצג, ביולי האחרון, הנהלת הנאסד"ק שינתה את המשקל של החברות במדד והורידה את משקלן המצרפי האפשרי של 7 המניות הגדולות מ-54% אפשריים ל-44%. הנפגעות המרכזיות מהמהלך היו מיקרוסופט ואנבידיה שחלקן היחסי ירד ל-3%.
אז מה עם ה-NDX? את השבוע שעבר סיים בעלייה של 0.1%. בחודש שעבר ירד בקצת יותר מ-4% על ניציות הפד, כאשר מרבית מניות הטכנולוגיה מתכווצות בפחד אל מול הריבית והצורך שלהן במימון זול כדי לצמוח. עם זאת מתחילת השנה הוא עומד על תשואה מרשימה של 35.5% ונכון לכרגע הוא עומד על 14,715 נקודות, היסטורית זה מרשים, אבל עדיין ירידה חדה מ-16,573 נקודות שבהן עמד לפני שנתיים, ב-19 בנובמבר 2021.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק מהמרים שתהיינה ירידות, בעקבות ניציותו של הפד והריבית הצפויה להישאר גבוהה גבוהה. בשבוע שעבר סיטי פרסמו מכתב למשקיעים שבו הם אמרו כי המשקיעים הגדילו את פוזיציות השורט נגד המדד ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, כשמנגד סגרו את כל פוזיציות הלונג נגד המדד. זאת בניגוד ל-S&P500 שבו יש פוזיציות לונג של כ-15 מיליארד דולר. "למרות המכירה המוגברת, הפוזיציות עדיין יחסית קטנות ולרוב זה מייצג סנטימנט דובי", כתבו בסיטי.
קרנות, המדד או המניות עצמן? כמובן שסביב מדד הדגל של שוק הטכנולוגיה יש לא מעט קרנות שמנסות למצוא את המשקל וההרכב הנכון ביותר של המניות במדד – כשאלה בתמורה יביאו תשואה מירבית שתכה את זה של המדד עצמו. הגדולה שבהן היא אינבסקו QQQ, עם נכסים בהיקף של 196 מיליארד דולר והיא גם הקרן ה-5 בהיקפה בשוק ההון האמריקאי. לא בכדי, בעשור האחרון היא השיגה ממוצעים יפים של יותר מ-17% תשואה בשנה ובשנה האחרונה לבדה השיגה תשואה של כמעט 34%, בשל העובדה כי הייתה מושקעת באנבידיה.
הבעיה בקרנות כמו QQQ, או כך לפחות טוענים בבית השקעות מורנינגסטאר, הוא שמדובר בפול מניות קטן מדי. "יש לא מעט דברים באיך שבנו את מדד הזה שגורמים לך לגרד את הראש", אמר ראיין ג'קסון, אנליסט במורנינגסטאר לעיתון בארונ'ס. "כשחושבים על קריטריונים להשקעה הגיונית במדדים, צריך לייצר לעצמך סט הזדמנויות רחב ככל האפשר ושלא מגביל אותך בשום צורה", הוסיף.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בכלל יש תורות שלמות על איך נכון לבנות קרן נכון. ג'קסון מעדיף קרנות שיותר ממוקדות בסקטורים מאשר בחברות של מדד אחד בלבד, אבל גם כאלה שמשקיעות בכמה אפיקים. כך שהוא מעדיף קרנות את ונגארד גרואת' (VUG), iShares Core S&P U.S. Growth (IUSG) וממליץ למי שרוצה פוקוס על קרנות טק "טהורות" כמו XLK של SPDR או VGT של ואנגארד.
מצד שני, כששמסתכלים על קרן ARKK, הדגל של קרנותיה של קת'י ווד, מקבלים יחסית חושך בעיניים, כשבשנה כזו טכנולוגית, התשואה שלה היא פחות מ-27%. ווד ובריחת משקיעיה מדגימים היטב.
אז אמנם חשבו את אותו הדבר בשעתו על שוק המשכנתאות בארה"ב, אבל כרגע הטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום והיא רק תמשיך להתפתח ולהצמיח חברות ענק חדשות שייכנסו בעתיד לנאסד"ק ובסוף אם יתמזל מזלם, אז גם ל-NDX – אז הגיוני שיהיו קרנות שמחקות את המדד הזה ואת זה בלבד, שכן מטרתן להרוויח מהמניות.
וכאן גם עולה השאלה, למה לא לקנות פשוט מניות? מי שהיה קונה מניה של אפל (AAPL) בתחילת השנה היה מרוויח 32% תשואה, אצל אמזון (AMZN) זו תשואה של למעלה מ-50%, טסלה עם תשואה של 100%, מניית מטא – שאמנם רחוקה משיאה ושווי שוק של טריליון דולר, אבל עלתה בתשעת החודשים הראשונים בכמעט 150%. וכמובן שהלהיט התורן אנבידיה עלתה בכמעט 200% מתחילת השנה.
כך שמתחילת השנה, ולמרות שוק האג"ח המתעורר, בין כלל האופציות בשוק שהתאושש אחרי 2022 קשה במיוחד, המניות של החברות הגדולות היו האופציה הכי טובה.
אז האם זה הזמן להיכנס והאם להשקיע ישירות במדד, בחברות במדד או בקרנות מחקות? תזמון השוק הוא דבר קשה ולרוב גם לא חכם, שכן פספוס של מספר ימי מסחר, יכול למחוק את מרבית התשואה שמניות מביאות לאורך שנים. יש סימני אזהרה לפיהם מחנק האשראי יימשך עם הריביות הגבוהות והעובדה שב-2024 הממשל האמריקאי צריך לשלם אג"ח בהיקף של למעלה מ-7 טריליון דולר, כשהריביות הגבוהות יקשו על השחקנים הקטנים ביותר לאורך זמן.
המשקיע האגדי וורן באפט אמר שחשוב להבין במה שמשקיעים. עם מניות הטכנולוגיה הגדולות, זה הופך את העבודה לקלה יותר והן כנראה יהיו ועדיין האופציה היחסית בטוחה ביותר בשוק המניות, שתמשכנה למשוך משקיעים וקרנות, פסיביות או אקטיביות. אבל צריך לזכור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה וגם הגדולים ביותר יכולים ליפול.
- 1.א-ב 02/10/2023 11:26הגב לתגובה זושהרי הן יושבות על ערמות של מזומנים והון עצמי. שעור ההלוואות מסך המאזן אצלן שולי והן די אדישות לריבית. כמובן שהן יכולות בכל רגע גם להסדיר מימון נוח לרוכשים את שירותיהן ואז הן גם יהפכו למעין בנק עם רווחי מימון. שנים שלוחת המימון הייתה הרווחית ביותר בגנרל אלקטריק...
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
