הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

מפתיע: המצב בהשקעות בהייטק בישראל היה טוב מאשר בארה"ב ברבעון השלישי של 2023

היקף ההשקעות בענף ההייטק המקומי ברבעון השלישי של השנה עמד על 1.7 מיליארד דולר, זו ירידה של 10% לעומת הרבעון הקודם. אבל בארה"ב המצב היה גרוע יותר: ירידה של 17%. בהשוואה שנתית, ישראל עדיין בפיגור קל אחרי ארה"ב (ובפיגור משמעותי מול אירופה)
איתן גרסטנפלד | (8)
נושאים בכתבה הייטק יוניקורן טכנולוגיות סטארט אפ

אפשר לקרוא את הנתונים החדשים על היחלשות הירידה בהייטק הישראלי ולהגיד 'ממשיך להיות רע' ואפשר גם להסתכל הפוך ולהגיד 'יש שיפור ואולי בלימה'. אנחנו בוחרים להיות אופטימיים, בדומה לאיך שאצל לאומיטק רואים את המצב. לדעתם, וכפי שציינה מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, "אנחנו ממשיכים לראות בנתוני הרבעון השלישי, סימנים ראשונים של התייצבות בכמות והיקפי הגיוסים, נתונים אשר מחזירים אותנו לרמות של 2018-19. על אף שעדיין ישנה ירידה בהשקעות ראשוניות (Early rounds) - היא מתונה יותר ביחס לזו שראינו ברבעונים קודמים. בנוסף, אנחנו מזהים התייצבות בקצב השקעות ה-Follow-on, אינדיקציה כי החברות מתחילות להתאים את השווי שלהן לסביבת הריבית החדשה".

אבל אפשר גם לבחור להסתכל על זה הפוך - הכל רע, שחור קטסטרופה. כך רואים את זה מכון SNPI (Start-Up Nation Policy Institute). לדבריהם, הרבעון השלישי של השנה הוא "רבעון שביעי רצוף של ירידה בהשקעות בארץ". הנתון כמובן נכון, אז מה? הוא קצת מתעלם מכל מה שקורה מסביב - שבעה רבעונים זה כולל את כל השנה שעברה. הירידה הזו עולמית והגיעה בעקבות המשבר בענף ההייטק, עם התפוצצות הבועה בשנת 2021 (המדדים הגדולים בעולם עוד החזיקו מעמד עד סוף השנה - בעיקר בזכות ענקיות הטק - אבל המניות הקטנות, ובוודאי החברות שהונפקו בגל ההנפקות, כבר היו בעיצומה של התרסקות עוד ב-2021) שתודלקה והועצמה בשנת 2022 בעקבות עליית הריבית בעולם.

אז "רבעון שביעי רצוף של ירידות בהשקעה בישראל" זו הקצנה של הנתונים. לא בטוח שזה רלוונטי. מה שרלוונטי זה מה קורה ברבעון האחרון מול הקודמים לו. האם בעולם הכסף חוזר ובישראל עדיין לא.

 

בהשוואה מול ארה"ב - המצב בישראל אפילו טוב יותר ברבעון השלישי

מה שכן רלוונטי הוא ההשוואה גלובלית, הירידות בישראל בין התקופות השונות הייתה חדה יותר מול אירופה, הן בבחינה של נתוני הרבעון השלישי, והן בהסתכלות שנתית. אבל דווקא מול ארה"ב המצב ברבעון השלישי טוב יותר - בישראל ההשקעות ירדו ב-10% ואילו בארה"ב הן ירדו ב-17%. בהסתכלות שנתית, בישראל מדובר על ירידה של 40% מול 35% בארה"ב. מהבחינה הזו, האירופאים יכולים להיות מרוצים יותר - ברבעון האחרון חלה שם עליה של 3% ובראייה שנתית יש אצלם ירידה של 'רק' 18%. מחברי הדוח לא מתייחסים לכך אבל בהחלט ייתכן שהסיפור מול אירופה הוא גם ששם מראש היו פחות השקעות (ולכן יש פחות מאיפה לרדת), אבל אי אפשר לדעת.

מחברי הדו"ח מציינים כי חלק נכבד מהירידה בהשקעות בישראל נובע ככל הנראה מההאטה העולמית בסקטור. עם זאת, "הירידות בישראל בין 2022 ו-2023- חדות יותר, מה שמעיד כנראה על תרומתה של אי היציבות הפוליטית בארץ לירידה בהשקעות. ניתן לראות גם שמתחילת הירידות, גם בארה"ב וגם באירופה היו רבעונים של עליה בהשקעות, ואילו בישראל הירידות רציפות". 

דו"ח SNPI

הירידה בהשקעות בישראל: 10% מול הרבעון הקודם

בכל מקרה, על פי SNPI, על פי הדו"ח, הרבעון השלישי של 2023 משקף רבעון שביעי רצוף של ירידה בהשקעות בארץ. סך ההשקעות בענף ההייטק הישראלי ברבעון השלישי עמד על כ-1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון המקביל אשתקד (אבל כאמור השוואה נכונה יותר היא מול הרבעון הקודם - ירידה של 10%). בסך הכל היקף ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה היה נמוך ב-63% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם הנתון הזה נכון, אבל לא רלוונטי. אי אפשר להשוות את שנת 2023 לשנת 2022 במנותק מעליית הריבית בעולם. זה פשוט השוואה לא אמיתית. אי אפשר להשוות עולם של ריבית אפס לעולם שבו יש מחיר גבוה לכסף. בנוסף, סך הגיוסים של ארבע חברות בלבד היוו 38% מסך ההשקעות ברבעון זה. ללא חברות אלה, סך ההשקעות היה עומד על 1 מיליארד דולר בלבד.

קיראו עוד ב"BizTech"

דו"ח SNPI

במקביל מאז תחילת השנה חלה ירידה במספר גופי ההשקעות הזרים הפעילים בישראל. במהלך שנת 2023 (רק שלושה רבעונים) פעלו בישראל 56 קרנות הון-סיכון (VC) זרות, ביחס לכ-97 קרנות במהלך שנת 2022 (שנה כולה). כמו כן, אחרי שמספר קרנות ההון-סיכון הישראליות הפעילות נותר יציב במהלך שנת 2022, הרי שבשנת 2023 חלה ירידה של כ-33% במספרן של הקרנות הישראליות.

דו"ח SNPI

חד קרן ישראלי חדש אחד בלבד מתוך כלל 59 חדי קרן חדשים שנולדו בעולם בשמונת החודשים הראשונים של 2023: שיעור חדי הקרן הישראליים החדשים ב-2023 הוא שליש בלבד משיעורם ב-2022. לבסוף חלה גם ירידה דרמטית במספר המגה-סבבים (מעל 100 מיליון דולר) בישראל: 11 סבבים בלבד ב-2023 לעומת 36 בתקופה המקבילה אשתקד. מתוך 11 החברות הללו, רק 3 מהן מחזיקות מטה בישראל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    למרות השמאלנים שהוציאו כספים מישראל ונבחו שנגמר ההיטק (ל"ת)
    פרענקל 04/10/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנגליקה 01/10/2023 22:30
    הגב לתגובה זו
    ממשלה שבאה לעבוד
  • 5.
    אם אתה צורך רק חדשות צפון קוריאה זה מפתיע - אותי ממש לא (ל"ת)
    כלכלן 01/10/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בגלל הרפורמה - חחחחחחחח (ל"ת)
    כלכלן 01/10/2023 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מפתיע? רק למי שראשו היה בתחת של הנדסת התודעה של השמאל (ל"ת)
    כלכלן בכיר 01/10/2023 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רפורמה עכשיו! 01/10/2023 09:09
    הגב לתגובה זו
    חצוף שלא מתיישר
  • 1.
    זה עדיין לא אומר שטוב... (ל"ת)
    דש 01/10/2023 08:50
    הגב לתגובה זו
  • לא טוב לשמאל. לשמאל ככל שטוב-יותר, רע-יותר (ל"ת)
    כלכלן בכיר 01/10/2023 10:51
    הגב לתגובה זו
ChatGPT (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

להמשך הכתבה לחץ כאן
יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים

התמורה כ-100 מיליון שקל; פורטיסימו נערכת לרכישת השליטה בנטפים; הרכישות הגדולות בשנה האחרונה - סלקום וסטרטסיס 

רן קידר |
נושאים בכתבה פורטיסימו

קרן ההשקעות פורטיסימו רוכשת מאבי בר יהודה את חברת קולפלו (Callflow), שפיתחה את מערכת ניהול התורים MyVisit  תמורת כ-100 מיליון שקל.

קולפלו, שפועלת בתחום ניהול תורים, תהליכי שירות לקוחות ואופטימיזציה רב-ערוצית, מפעילה מערכות קביעת התורים במשרדי ממשלה לחידוש רישיונות נהיגה, הוצאת דרכונים ותעודות זהות, וכן לניהול תורים בקופות חולים, בנקים ועוד. ברחבי העולם, פועלת החברה בשיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות טכנולוגיה כמו אמדוקס ומיקרוסופט, ומספקת פתרונות מתקדמים ללקוחות גלובליים דוגמת רשת בתי המרקחת Boots הבריטית וענקית התקשורת AT&T האמריקאית. עם זאת, ההצלחה היא חלקית ופורטיסימו סבורה שניתן לקחת את החברה למקום גבוה יותר.  

מסע של שני עשורים: מהתורים הידניים לפלטפורמה גלובלית

הסיפור של קולפלו מתחיל בצורך בסיסי שהיה נפוץ בתחילת שנות האלפיים: ניהול תורים ידני, איטי ולא יעיל, שהוביל לתורים אינסופיים ולתסכול ציבורי רחב היקף. אבי בר יהודה, יזם פיתוח של מערכת שכללה ניהול יומנים דינמיים, ניטור זמינות נציגים בזמן אמת, חלוקת עומסים אוטומטית וניתוח מתקדם של נתונים על זמני המתנה. כיום, מגוון המוצרים התרחב כולל את Q-Flow לניהול תורים רב-ערוצי, Q-Place להזמנת מקומות ו-Q-Shift לניהול משמרות עובדים.

פורטיסימו, קרן פרייבט אקוויטי מהמובילות בישראל עם נכסים מנוהלים בשווי של 2.7 מיליארד דולר, רואה בקולפלו נכס אסטרטגי מרכזי להרחבת נוכחותה בתחום התוכנה לשירותי לקוחות - תחום שצומח בקצב שנתי מרשים של כ-15% ברחבי העולם, על פי דוחות שוק עדכניים.

הקרן צפויה להשקיע בקולפלו כדי להאיץ את הצמיחה הבינלאומית, כולל הרחבה משמעותית בשוק האמריקאי והאירופאי, ולהטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לניתוח התנהגות לקוחות וחיזוי מגמות.

פורטפוליו החברות הנוכחי של פורטיסימו כולל מעל 50  חברות, עם דגש מובהק על טכנולוגיה ותעשייה. בין ההשקעות הבולטות ניתן למנות את ריווחית בתחום התוכנה הפיננסית, פריוריטי שנמכרה חלקית לבלקסטון בשווי מרשים של 800 מיליון דולר ב-2024, וכן את Titan Security, Gigaspaces ו-Incredibuild.

להמשך הכתבה לחץ כאן