הסערה הבאה: מהומה בוועדת החוקה בכנסת בדיון על ניגודי העניינים של השופטים
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הודיע כי הוא שוקל להגיש תלונה לנציבות שירות המדינה, בעקבות דבריה של עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, שהאשימה כי העלאת הטענות על ניגודי העניינים של השופטים שכבר נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים מעוררת חשש שהמניעים לכך אינם ענייניים ובמטרה לפגוע באמון הציבור.
רוטמן קטע את דבריה של עו"ד בכר, ודרש ממנה לחזור בה ולהתנצל, לאחר שאמרה כי כלל הטענות שהועלו לגבי הנשיאה חיות נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים וכי "מחזור טענות אלה כעת מעורר חשש שהמניעים לעשות כן אינם עניינים ומטרתו אחת – להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. גם בעניין השופט עמית הנושא נבדק על ידי נציב התלונות על השופטים שדחה את על הטענות בנושא".
עו"ד בכר טענה בתגובה כי "שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך הקפדה למנוע ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה".
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת חוקה צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת
ניגודי עניינים
הדיון הסוער נערך בכנסת בנושא ניגודי העניינים של השופטים ביוזמת ח"כ אריאל קלנר. בפנייתו לקיום הדיון, כתב קלנר כי הבקשה מועלית בעקבות חשיפת העיתונאי קלמן ליבסקינד, לפיה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, דן בשורת תיקים בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים לחברות בהן אחיו וגיסו מכהנים בתפקידים בכירים, וכן, כי נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, דנה בתיקי חברות ביטוח אותן מייצג בעלה עו"ד דוד חיות
רוטמן אמר בדיון לעו"ד בכר "אני תמה מהן יכולות הנהלת בתי המשפט ועל פי איזה דין יש לך סמכות לעסוק במניעים שלנו. האם תפקידך כעובדת ציבור להגיב לשליש מחברי הוועדה שלי שמניעיהם אינם כשרים? ואם יש לך הסמכה בחוק, האם עברת הכשרה פסיכולוגית בנוגע למניעים של חברי כנסת והאם את סבורה שתפקידו של עובד ציבור הוא לבקר מניעים של חברי כנסת?
"לא אתן לך לעלוב בחברי הוועדה שלי, אני מבקש כמו שאני מבקש מכל אדם, וזה שאת מהנהלת בתי המשפט לא הופך את הדם שלך לכחול, כשם שאני מגן על עובדי ציבור ומבקש שיתנצלו אם אמרו דברים שלא במקום על מניעיהם, אני מצפה שכאשר את עושה מעשה כה חמור, אם את רוצה להמשיך לדבר, שתתנצלי בפני ח"כ קלנר, שאמרת שהמניעים שלו במכתב שמבוסס על כתבה עיתונאית על נושאים שצריכים ברור, הם מניעים לא כשרים, כי את לא מוסמכת לעשות את זה ועובד מדינה לא מבקר ח"כים בוועדת כנסת וזה גם מנוגד לכלל אתי".
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
רוטמן טען כנגד בכר כי טענתה כי הנושא חשוף לציבור ולכן אם יקרה משהו לא בסדר הציבור יוכל לבקר, לעומת הפקפוק במניעים של נבחר ציבור שרואה את הדברים ומבקש דיון בוועדה שתפקידה לעשות את הביקורת הציבורית הזאת ואת אומרת המניעים שלך לא כשרים היא חצופה.
מתי שופט מנוע מלשבת בדין?
בפתח דבריה אמרה עו"ד בכר כי "בדין הישראלי קיים הסדר מפורש, מלא וכולל, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה, המסדיר בחוק ובפסיקה את השאלה מתי שופט מנוע מלשבת בדין.
סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע את נקודת המוצא לפיה שופט מחויב לשבת בדין למעט אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". כלל יסוד זה יונק, בין היתר, מן העיקרון החוקתי שבסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה שלפיו אין על השופט "אלא מרותו של הדין".
כללי הפסלות מפורטים גם בסעיפים 14 ו-15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, והם יושמו במאות פסקי דין הנוגעים בסוגיות אלה. כל החלטת פסלות ניתנת לערעור.
זו גם השיטה הנהוגה במרבית מדינות העולם.
בכר טענה כי "התנהלותם של שופטים נתונה למנגנוני פיקוח ובקרה מרובים ויעילים: ראשית, הדיונים בבתי המשפט מתנהלים ככלל בדלתיים פתוחות. התנהלותם של השופטים באולם המשפט חשופה לעיני הציבור, וכך גם החלטותיהם. שקיפות זו מפחיתה באופן משמעותי את החשש ששופט יפעל בניגוד עניינים.
"שנית, שופטים כפופים לכללי אתיקה מחמירים, שאין להם מקבילה דומה לגבי נושאי משרה אחרים. שלישית, שופטים נתונים לביקורת של נציב תלונות הציבור על שופטים ולנציב נתונה הסמכות – אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו – להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן, לוועדה לבחירת שופטים יש סמכות בדין להעביר שופט מכהונתו, ולשר המשפטים האפשרות להגיש קובלנה על שופט לבית הדין המשמעתי של השופטים".
לצד כל האמור, קיימת בכל בית משפט רשימת מניעויות, שאין חובה בדין לקיימה, המשמשת כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים לטיפול ומתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים" המופיעים בבתי המשפט לעיתים קרובות.
רוטמן הודיע כי לא ירפה מהנושא וכי לדיון ההמשך שיקיים, יבקש את עמדת הנהלת בתי המשפט בכתב. "אני מקווה שהנהלת בתי המשפט תבוא עם תשובות ולא עם הטחת האשמות".
לחברי האופוזיציה אמר: במקרים הללו אין קואליציה או אופוזיציה, התפקיד שלנו הוא לפקח, וההתגייסות של ח"כים שאומרים שלא רוצים לעסוק בעניין כי אנחנו במערכה להילחם בקואליציה, זה השכפ"צ שמנסים לתת למעשים שיודעים שלא ייעשו".
- 3.zeeviq 20/09/2023 15:36הגב לתגובה זוזהו
- 2.שובל 20/09/2023 14:35הגב לתגובה זוולמקורבים ולא מצהירים על ניגודי עניינים
- 1.שאול 20/09/2023 14:30הגב לתגובה זורוטמן בניגוד עניינים עם טובת המדינה ולכן חובתו להתפטר . כמוהו לוין וביבי השקרן ובן גביר הפירומן .
- מבט 20/09/2023 15:28הגב לתגובה זולא מעידה על הבנה של המציאות.

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.