אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
פרשת גיבוי

פרשת גיבוי - מי הצליח להתחמק מהנאמנים והאם זה מוצדק?

אריאל פרדו, אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר הקימו את פאגאיה העולמית ובמקביל רכשו שלד בורסאי והפכו אותו לחברת אשראי חוץ בנקאי שסיפקה 250 מיליון שקל בלי כיסוי; בדרך התברר שבפרשה הזו היו מחדלים גדולים; אריאל פרדו שהיה המוביל בגיבוי נתבע, האחרים לא על הכוונת של הנאמן

אבישי עובדיה | (10)

משלד לשלד - השבוע פרסם נאמן גיבוי הצעה לרכישת השלד של גיבוי. זה לא סתם שלד, זה שלד בורסאי שאפשר ליצוק לתוכו פעילות. זו דרך להיכנס לבורסה מבלי לעבור בדלת הראשית המחייבת עמידה בתנאים רף, תשקיף, חיתום, הוצאות ועוד. זה לשים את הרגל בדלת, להיכנס דרך יציקת פעילות, מחייב מתאר שמסביר את הנפקת המניות בתמורה לפעילות חדשה. זה מצריך את אישור בעלי המניות, אבל זה הרבה יותר פשוט, נוח וקל להיכנס ככה לבורסה.

בתקופות של גאות, כשיש תור אצל הרשות, המחירים של השלדים עולים. זמן שווה כסף וחברות שחוששות לפספס את ההייפ בבורסה, שוקלות לעשות זאת דרך שלדים. בתקופות בלי הנפקות המחירים חוזרים לאזור ה-2 מיליון שקל, אבל זה תלוי בהפסדים צבורים שיש לשלד ופרמטרים נוספים.

גיבוי היתה שלד שנקרא בעבר אולטרה אקוויטי. היתה שם פעילות נדל"ן בברוקלין ניו יורק לצד פעילות של מיון ביצים. החברה הגיעה לסוף דרכה והשלד נמכר. אגב, זו לא היתה הפעם הראשונה שהחברה הזו כשלה והפכה לשלד שנמכר הלאה. היא הספיקה להיות אולטרה שייפ בתחום מכשור רפואי, חברה בתחום הנדל"ן, ועוד קודם - היא היתה בכלל חברת תכשיטים - ג'ולקס. ככה היא גם נכנסה לבורסה, לפני יותר מ-30 שנה. אבל מסתבר שלא כל הנוצץ - זהב, ונחזור למעבר מאולטרה אקוויטי השלד לחברת גיבוי.

זה היה ב-2018. יהודה יולזרי ודן קרובינר רוכשים את השליטה בשלד הבורסאי (כ-90% ביחד). יהודה הוא אביו של יהב יולזרי. דן הוא אביו של גל קרובינר. האבות כך נראה וכך גם הוצג הם "זרוע ארוכה" של הבנים. 

לאחר ההשתלטות יוצקים לתוך השלד את חברת גיבוי של האחים אריאל ואביטל פרדו. יהב יולזרי ודן קרובינר והאחים פרדו בקשרים עסקיים שוטפים בעיקר דרך פאגאיה (אביטל פרדו יולזרי וקרובינר הם השלושה המובילים את פאגאיה), אבל גם בפעילויות נוספות לרבות בנדל"ן. באותה תקופה פאגאיה מדווחת על גיוסים בהיקף גדול. לאחר יציקת הפעילות של אשראי חוץ בנקאי, יהב יולזרי ודן קרובינר הופכים ליועצים של גיבוי. האבות שזה בעצם הם מדוללים למתחת ל-5% כל אחד וזאת במטרה להפוך את ההחזקה שלהם "להחזקת ציבור" להבדיל מ"החזקת בעלי עניין" ובכך להגדיל את החזקות הציבור בגיבוי ולעמוד ברף של יציאה מרשימת שימור. זה הצליח. 

עם זאת, בדיעבד הסתבר שהיציאה משימור אינה מוצדקת. היה מדובר בעסקה פיננסית (סוואפ) למכירת מניות, אבל בפועל גם על פי רשות ניירות ערך, היה צריך להתחשב במניות אלו כמוחזקות עדיין אצל יולזרי וקרובינר. כלומר התנאי של עמידה ברף של 25% החזקות ציבור לא באמת הושג (היה שיעור של 15% בנטרול ההחזקות של יולזרי וקרובינר) ובהתאמה שווי החזקות ציבור של 20 מיליון שקל לא הושג (15% משווי השוק לא עולה על 20 מיליון שקל). אגב, שווי החברה עמד אז על מעל 80 מיליון שקל כשההון העצמי באזור 15 מיליון שקל, והחברה עם פעילות בהיקפים נמוכים.

החברים בפאגאיה,  צילום דני שם טוב

קיראו עוד ב"שוק ההון"

   החברים בפאגאיה,  צילום דני שם טוב

הארבעה המשיכו להיות מעורבים בגיבוי כשרן קאירי המנכ"ל מגיע דרך יולזרי וקרובינר - "...הלכתי לעשות הבראות לחברות. ככה הכרתי את יהב יולזרי וגל קרובינר". קאירי מסביר בחקירה מול הנאמן שההיכרות היתה ב-2019 והוא טיפל בהבראה של חברת האוטובוסים - "עשיתי להם הבראה לחברת האוטובוסים. עבדתי בעיקר עם גל שהביא אותי לשם. בשלב מסוים גל הציע לי שאבוא לגיבוי. הייתי שנה בגיבוי בתחום הפיתוח העסקי"

מה היה הקשר של גל לגיבוי?

"גל היה במנהלת. שם הכרתי את אריאל, אביטל, עבדתי שם שנה בפיתוח העסקי. אחרי שנה מינו אותי למנכ"ל והייתי שנתיים מנכ"ל".

קאירי הוא אחד מהנתבעים על ידי הנאמן ובצדק. הוא ניהל את החברה בכובע אחד ובכובע השני, על פי הטענות, עשה עסקים ופרנסה לביתו גם עם איל רוזן שהיה מנהל פעילות הסניף הצפוני. מעבר לכך, בתקופתו ברחו כל הסוסים מהאורווה וזה גם באחריותו.

אריאל פרדו הוא מהנתבעים העיקריים. בכתב התביעה מוסבר כי - "פרדו, כבעל שליטה, כמנהל עסקים ראשי, ואחר כך כיו"ר דירקטוריון פעיל, לקח חלק פעיל ומוביל בהתנהלות הקבוצה וממילא היה מודע, יצר, ושימר את הכשלים החמורים. במקביל לכך הוא כיהן בדירקטוריון, שם לא העלה לדיון את הכשלים וקיבל את החלטותיו כדירקטור, בהתעלם מהכשלים. למשל, הדירקטור פרדו ידע על פרקטיקת גלגול החוב, וממילא על כך שחייב להיות היקף אדיר של שיקים חוזרים שלא נפרעו ושהושבו ללקוח, אך מעולם לא העלה נושא זה לדיון בדירקטוריון, וגם אישר את הדוחות של הקבוצה שאין בהם זכר לכל אלו ושמתפארים בנהלים ותהליכים שלא היו קיימים במציאות".

אריאל פרדו היה המוביל, אבל קשה להשתחרר מהתחושה שארבעה חברים יצאו לדרך ואיכשהו כל האשמה מוטלת על אחד. מה עם האחריות של האחרים שגם כיהנו ב"מנהלת"? אולי הנאמן לא הצליח לגבש ראיות חזקות, גם אגב מכיוון שאריאל ברח מהחקירה, אבל יש לנאמן אפשרות להמשיך לחקור, גם בבית משפט. אולי הנאמן החליט להתמקד בגורם אחד בידיעה שיש לו אפשרות להעלות את יתר הנושאים בהמשך וזאת בהחלט אפשרות - הנאמן צריך כל שקל, אחרי הכל יש "בור" של 250 מיליון שקל. החור הזה לא יתמלא, מדובר בהלוואות-כספים שעיקרם הופץ במגזר הערבי בצפון, חלק גדול ממנו כנראה לארגוני פשיעה. יהיה קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי לאתר את הכסף. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ושלושת השודדים, ביזיון לגמרי (ל"ת)
    עליבאבא 12/09/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יריב 12/09/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    בעלי האג"ח קודמים כמובן, אבל היו כאן דיווחים לא אמינים לבורסה ודוחות כספיים מזוייפים שדלויט אחראית עליהם כלפי בעלי המניות. אחרי שיגמרו לפצות את בעלי האג"ח שיפצו גם את בעלי במניות גם אם זה אומר שדלויט או חברת הביטוח שביטחה את הדירקטוריון יפשטו רגל. המשטרה צריכה לרדוף את כל הלווים במגזר הערבי ולהחרים רכוש ואם מדובר בפשע מאורגן אז לנקנק את ארגוני הפשג ולתבוע אותן ולהחרים את רכושם - זו הזדמנות לייבש אותם. רואים את התוצאות של הפרשה הזו על מניית מלרן שנמצאת בקאנטים בגלל חוסר האמון באשראי חוץ בנקאי במגזר הערבי. חייבים ללכת עד הסוף.
  • כל ילד יודע (ל"ת)
    חוב לפני הון 13/09/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יישר כח, שיתפסו כל האשמים (ל"ת)
    גל 12/09/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יואל 12/09/2023 12:36
    הגב לתגובה זו
    הראשונה שעושה טריקים וקומבינות
  • 2.
    חבורת נוכלים גם בפגאיה הכל נוכלות רק בקנה מידה בינלאומי (ל"ת)
    ברי 12/09/2023 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אישי 12/09/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    כל פעם אותה הכתבה, עם אותם הפרטים, שום דבר חדש. יאאלה מיצינו. ברור כשמש שיש פה משהו אישי אחרת אין דרך להסביר את האובססיה, זה עבר את גבול העיתונאי החוקר מזמן.
  • הנוכלים קוראים את הכתבות ומגיבים שזה מאוס חחח (ל"ת)
    היפו 12/09/2023 14:04
    הגב לתגובה זו
  • גל 12/09/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
    אשמים לא מגיעים לדין, בורחים מחקירה, נגנבו 250 מיליון שקל, אני רוצה הרבה כתבות כאלו
  • המשחיל 12/09/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    בארהב עם רשות רצינית זה כבר מזמן היה מסתיים אחרת ולא בבתי ורכבי יוקרה של המעורבים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?